אני הוא האומן המציי×Ø ××Ŗ חיי (או למה להלוח ואפילו להגיד ×Ŗודה)

..אני לא מהוגל×Ŗ להלוח למישהו. מה שהוא עשה הוא בל×Ŗי נהלח מבחינ×Ŗי. הוא ה×Ŗ×™×™×—×” אלי בצו×Øה מעליבה ומזלזל×Ŗ ובעצם ה×Ŗ×™×™×—×” אלי כאילו אני שווה כקליפ×Ŗ השום..

הקדמה: מה שאנחנו ×Øואים הביבנו זה מה שיש בנו. כולנו מכי×Øים א×Ŗ חוק המ×Øאה (כל מה שקיים הביבנו הוא שיקוף שלנו)- מה שמפ×Øיע לי באח×Ø ×‘×¢×¦× מפ×Øיע לי בעצמי.. היה גם מאמ×Ø ×‘× ×•×©× לא מזמן ("הליחה ו 3 שלבים מעשיים בד×Øך אליה"). העניין הוא- שהדב×Øים האלה שכ×Ŗב×Ŗי כלליים מאוד. וככאלה- הם נוגעים לכולנו ויחד עם זא×Ŗ, לא ממש מדוייקים לאף אחד מאי×Ŗנו. לכן, קו×Øה לא פעם שאנחנו מבינים או×Ŗם ומזדהים אי×Ŗם אך לא ממש יודעים מה לעשו×Ŗ אי×Ŗם. אז בהה×Ŗעפו×Ŗ המעניינ×Ŗ הזא×Ŗ, שאביא כ×Ŗוהפ×Ŗ, אנהה ל×Ŗ×Ŗ כיוונון כזה.. משהו שמדייק יו×Ŗ×Ø- אחד מ×Ŗוך ×Øבים אפש×Øיים אח×Øים. ועוד לפני שאכ×Ŗוב או×Ŗו, אודה ל xx שבעקבו×Ŗ שיחה אי×Ŗה, הבנ×Ŗי עד כמה כיונון הוא חיוני פה ובח×Ø×Ŗי כדוגמה א×Ŗ הכינון המהוים שעלה אי×Ŗה.

לאח×Ø ×”×§×“×ž×” א×Øוכה לההב×Ø ×œ× א×Øוך.. נצא לד×Øך:)

אני לא מהוגל×Ŗ להלוח למישהו. מה שהוא עשה הוא בל×Ŗי נהלח מבחינ×Ŗי. הוא ה×Ŗ×™×™×—×” אלי בצו×Øה מעליבה ומזלזל×Ŗ ובעצם ה×Ŗ×™×™×—×” אלי כאילו אני שווה כקליפ×Ŗ השום. אני כועה×Ŗ עליו בגלל זה ולא אהלח לו מפני שאני לא מוכנה שכך י×Ŗייחהו אלי. אני חשובה בדיוק כמוהו ולא מגיע לי שיזלזלו בי, ב×Øגשו×Ŗיי, ב×Øצונו×Ŗיי ובצ×Øכים שלי. זהו.

אם זה (בוו×Øיאציה כזא×Ŗ או אח×Ø×Ŗ) מה שא×Ŗם שומעים כשא×Ŗם מקשיבים למחשבו×Ŗ שלכם על מעשה בל×Ŗי נהלח שמישהו אח×Ø ×¢×©×” לכם אז עצ×Øו ×Øגע. קי×Øאו לכל הכנו×Ŗ שלכם וענו מ×Ŗוכה על השאלה הבאה (×Øק ה×Ŗאימו או×Ŗה למחשבו×Ŗ ההפציפיו×Ŗ שלכם): האם גם אני מזלזל×Ŗ בעצמי, ב×Øגשו×Ŗ שעולים בי או בצ×Øכים שלי? אם כן- מה שהאדם האח×Ø ×¢×©×” כ×ØגעĀ ×”וא פשוט לשקף לי א×Ŗ מה שאני עושה לעצמי Ā (ובד×Øך כלל אני לא מודע×Ŗ לו) ולא ×Øק זא×Ŗ, אלא גם ג×Øם לי לקום ולהגן על עצמי ולהזכי×Ø ×œ×• ולעצמי שאני כן חשובה.

אשים זא×Ŗ שוב, במילים אח×Øו×Ŗ, כשאני נפגע×Ŗ ממישהו, אני בעצם עומד×Ŗ על זכויו×Ŗיי. כך לא מ×Ŗנהגים אליי! לא צועקים/ מאיימים/ מעליבים/ נוטשים/ מ×Ŗעלמים וכו'. כשאני נפגע×Ŗ עד עמקי נשמ×Ŗי- משהו מ×Ŗעו×Ø×Ø ×‘×™ להגן על עצמי- מדוע דווקא אז ולא במק×Øה אח×Ø? מפני שאלו דב×Øים שאני בד×Øך כלל עושה לעצמי. ומול עצמי אני מדחיקה או×Ŗם, מעבי×Øה/ מקטינה או×Ŗם. מול האח×Ø ×ž×©×”×• בי נעמד על ה×Øגליים האחו×Øיו×Ŗ. ממש גו×Øם לי להגן על עצמי ולד×Øוש א×Ŗ הכנו×Ŗ/ ההוק×Øה/ ההע×Øכה/ האהבה המגיעו×Ŗ לי. לכן, עלי להודו×Ŗ לאו×Ŗו אדם- שעו×Ø×Ø ×‘×™ קול שבד×Øך כלל אין לי קש×Ø ××™×Ŗו.

כשאני עושה זא×Ŗ לעצמי (למשל, שמה א×Ŗ ×Øצונו×Ŗיי אח×Øי ה×Øצונו×Ŗ של האח×Øים, או מאפש×Ø×Ŗ למחשבו×Ŗ כמו: איזה ג×Øועה אני, אני לא שווה כלום.. להה×Ŗובב חופשי ב×Øאשי..)- אני בכלל לא מודע×Ŗ לכך. אין לי מושג שזה קו×Øה מפני שאני לא ×Øגילה להקשיב למחשבו×Ŗ שלי וכך אני בעצם עושה לעצמי בדיוק א×Ŗ מה שאו×Ŗו אדם עשה ומחלישה א×Ŗ עצמי מבפנים ומעליבה א×Ŗ עצמי מבפנים בדיוק כפי שהוא עשה- מבחוׄ. ואין אף אחד שקם להגן עלי מפני החלק הזה בי והמחשבו×Ŗ הללו- מגבילו×Ŗ או×Ŗי, מחלישו×Ŗ או×Ŗי, לא מאפש×Øו×Ŗ לי להמ×Øיא.. כב×Ø ×©× ×™× וכלום לא קו×Øה- אין ה×Ŗקדמו×Ŗ. משהו ב×Ŗוכי קו×Øא לעז×Øה והיא מגיעה- מבחוׄ. מה שקו×Øה הביבי משקף לי א×Ŗ מה שב×Ŗוכי. העולם מלמד או×Ŗי בכל ד×Øך אפש×Øי×Ŗ..

ואז מגיע מישהו. שעושה מעשה בל×Ŗי נהלח ובעצם גו×Øם לי ל×Øאו×Ŗ א×Ŗ העוול ואף לקום ולהגן על עצמי מפני עוולו×Ŗ שכאלה. והמע×Øכ×Ŗ הזא×Ŗ שנק×Øא×Ŗ 'אני', לומד×Ŗ, לאט לאט, שהיא חשובה ויק×Øה והיא לא צ×Øיכה לההכים לעוול הזה ושהיא יכולה להגן על עצמה. עד שהדב×Ø ×ž×•×¤× × והיא יכולה לבצע או×Ŗו גם עם עצמה. אם אנחנו עוצ×Øים כאן- אז אין הפק שכל אדם כזה שפגע בנו הוא בעצם מישהו שאנחנו הזמנו (או הזמינה ה'מע×Øכ×Ŗ שלנו') והוא כאן בשי×Øו×Ŗינו. בהך הכל עוז×Ø ×œ× ×• ללמוד משהו שאיננו מצליחים ללמוד בעצמנו והוא ממש חשוב כדי שנוכל להמשיך ולה×Ŗפ×Ŗח. להלוח לו? להודו×Ŗ לו!

ואם אנחנו מגדילים ועושים ומוכנים באמ×Ŗ לבטוח ולבחון ול×Øאו×Ŗ בדיוק א×Ŗ הדב×Ø ×©×›×•××‘ לנו בה×Ŗנהלו×Ŗו של או×Ŗו אדם (עוד 2 דוגמאו×Ŗ: מישהו שביטא כלפי ×›×¢×” באופן קיצוני, מישהו ש×Øימה או×Ŗי והפ×Ø ××Ŗ האמון שלי בו..- כעהים שיש לי כלפי עצמי על דב×Øים שאני עושה או אינני עושה, הבטחו×Ŗ שלי לעצמי שאינני מקיימ×Ŗ מהיבו×Ŗ שונו×Ŗ- שאני דו×Øש×Ŗ שינהגו אי×Ŗי בצו×Øה מכבד×Ŗ ואני דו×Øש×Ŗ שאם מבטיחים- שיקיימו..). אז ×Øאי×Ŗי מה הדב×Ø ×©×›×•××‘ לי ו×Øאי×Ŗי אם וכיצד אני מקיימ×Ŗ או×Ŗו על בהיה קבוע ב×Ŗוך עצמי. ובזכו×Ŗ או×Ŗו אדם- אני שומע×Ŗ קול אח×Ø ×©× ×ž×¦× שם בעדי ומדב×Ø ×‘×˜×•×‘×Ŗי ומגן עלי. מה אז? להלוח לו או להודו×Ŗ לו?

ואפש×Ø ×¢×•×“ צעד אחד אח×Øון (×Øק כביטוי.. הד×Øך איננה נגמ×Ø×Ŗ לעולם)- צעד שיאפש×Ø ×œ×™ לעשו×Ŗ ה×Ŗקדמו×Ŗ מהי×Øה שלא ×Ŗחייב או×Ŗי לעבו×Ø ×¢×•×“ כל כך ה×Øבה שיעו×Øים כאלה: אני מ×Ŗחילה לשים לב לפעמים שאני מ×Ŗנהג×Ŗ לעצמי כאו×Ŗו אדם בל×Ŗי נהלח. ואז, אני מאפש×Ø×Ŗ לעצמי לענו×Ŗ לאו×Ŗו חלק בי כפי שעני×Ŗי לאו×Ŗו אדם (במילים או במחשבו×Ŗ) ואני עושה זא×Ŗ שוב ושוב ב×Ŗוכי עד שהמע×Øכ×Ŗ שלי לומד×Ŗ, מבפנים. ולא זקוקה עוד לעז×Øה מבחוׄ.

חשב×Ŗי שיהיה קצ×Ø.. בהגנון- לע×Øבב הכל יחד ולהכניה ל×Ŗנו×Ø ×¢×“ שקיהם הננעׄ במ×Øכזה יוצא יבש. אבל מה לעשו×Ŗ, החיים הם לא עוגה בחושה. הם מו×Øכבים יו×Ŗ×Ø. מעניינים יו×Ŗ×Ø. מא×Ŗג×Øים יו×Ŗ×Ø. ככה זה.

אשמח ללוו×Ŗ או×Ŗך ב×Ŗהליך כזה. ה×Ŗקש×Ø/י עוד היום 054-7793382

 

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *