כולנו ט×Øאומטיים

דובי

ט×Øאומה מוגד×Ø×Ŗ כנזק הנג×Øם לנפש בעקבו×Ŗ חוויה או חוויו×Ŗ חוז×Øו×Ŗ ונשנו×Ŗ, קשה/ו×Ŗ במיוחד. מדוב×Ø ×‘×“×Øך כלל בה×Ŗעללו×Ŗ, אלימו×Ŗ או אהון כלשהו. מקו×Ø ×”×ž×™×œ×” ט×Øאומה בשפה היווני×Ŗ משמעו×Ŗה- פצע.

יש נטייה לה×Ŗ×™×—×” בעדינו×Ŗ, בהלחנו×Ŗ ובהבנה לאנשים שעב×Øו ט×Øאומה וזה מובן. אבל משהו בי שואל: מה עם כל השא×Ø? האם אלו שלא חוו ה×Ŗעללו×Ŗ, אהון או אלימו×Ŗ אינם פצועים וכואבים, האם לא עב×Øו חוויו×Ŗ בהן חשו ×—×”×Øי ישע, מאויימים או ×—×”×Øי בטחון, י×Ŗכן כי אף חוו ח×Øדה קיומי×Ŗ נוכח אי×Øועים זניחים לכאו×Øה. מה עם כל או×Ŗם ילדים/ אנשים? מה עם הילד שבכה במיט×Ŗו באמצע הלילה ואמו לא הופיעה? מה עם הילדה שהלכה לאיבוד ונבהלה נו×Øא וכשנמצאה- אבא ×›×¢×” עליה? וזה שצחקו עליו כב×Ø ×‘×’×Ÿ וזה שהו×Øיו ×Øבו בבי×Ŗ כמעט כל הזמן וזא×Ŗ שהיי×Ŗה שמנה בבי×Ŗ ההפ×Ø ×”×™×”×•×“×™ וזא×Ŗ שלא הצליחה בלימודים וה×Ŗביישה כל כך בעצמה וזה שאיבד א×Ŗ הדובי האהוב שלו.. ומה אי×Ŗך, שכואב א×Ŗ כאביך מדי יום?

×”×”×Ŗכלו הביבכם, ה×Ŗבוננו ב×Ŗוככם. כולם. כולנו. פצועים וכואבים. עכשיו, כשההגד×Øה הו×Øחבה, אפש×Ø ×‘×‘×§×©×” לה×Ŗ×™×—×” בעדינו×Ŗ, בהלחנו×Ŗ ובהבנה לכולם? לכולנו? אולי אפש×Ø ×œ×”×Ŗחיל בעצמנו?

 

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *