אנשים סובלים. בכל מקום. כל הזמן. אנשים סובלים.

למה?

מי עוצר לשאול למה באמת?

וגם איך. איך אפשר לעצור את הסבל הזה?

מי מסכים לעזוב את תירוצי הלמה וללכת באמת פנימה. אל מקור הסבל?

תירוצי הלמה הם: זוגיות, כסף, מימוש עצמי, מראה חיצוני, משקל, חברויות, קריירה..

וכל אלה כל כך חשובים! וגם דומיהם. וקשה, ממש קשה, ללכת למקום אחר. לוותר. לוותר על מרכזיותם בחיינו (כמובן להמשיך לחיות בתוך החיים הללו, עם כל מה שיש בהם).

מי מסכים לעזוב את הבריחות אל האיך וללכת באמת פנימה. אל מקור האיך?

הבריחות אל האיך הן: חברותא בלתי פוסקת, פטפטנות, סמים למיניהם, וורקוהוליות..

וכל אלה כל כך חשובים! וגם דומיהם. וקשה, ממש קשה, ללכת למקום אחר. לוותר. לוותר על מרכזיותם בחיינו.

ומהו המקום האחר? גם אם ברור לנו שהוא בפנימיותינו, היכן הוא? איך הוא נראה? כיצד אפשר להגיע אליו?  אם בכלל.

לוותר על.. כדי ללכת אל..

אל מה בעצם?

אולי אל מקום נקי מתשוקות.

אולי אל נקודת המפגש בין החיים לבינינו.

נקודה סופית מאוד.

רגעית.

שברירית.

שקיימת עכשיו בלבד.