על החינוך האמי×Ŗי

ג׳וב×Øאן חליל ג׳וב×Øאן, פ׳ מ×Ŗיאה אלכהנד×Ø ×•×’× אני
על החינוך האמי×Ŗי

אין איש שיגלה לכם דב×Ø

אש×Ø ××™× ×• נח, ×¢×Ø ×œ×žÖ¶×—Ö±×¦Öøה,

בשח×Ø ×™×“×™×¢×Ŗכם.

המו×Øה, הפוהע בצ֓לְלֵי המקדש

בין חהידיו

לא מחכמ×Ŗו יי×Ŗן,

כי א×Ŗ אמונ×Ŗו ואהב×Ŗו.

אם אכן נבון הוא,

לא יְצַוְוכֶם א×Ŗ חכמ×Ŗו,

אך יכוון צעדיכם

אל מפ×Ŗן חכמ×Ŗכם א×Ŗם.

( "ההו×Øאה", ג'וב×Øאן חליל ג'וב×Øאן)

כולנו ×Ŗלמידים. כולנו מו×Øים. כל העניין הוא לאפש×Ø ××Ŗ מה שקיים.

אמונה ואהבה ביכול×Ŗו של אדם יכולים לאפש×Ø ×œ×• לה×Ŗבונן בעצמו באמ×Ŗ. ולמצוא ב×Ŗוכו א×Ŗ כל ה×Ŗשובו×Ŗ, כל הפ×Ŗ×Øונו×Ŗ, כל החכמה.

חכמה המגיעה מבחוׄ הופכ×Ŗ א×Ŗ האדם לנזקק, ל×Ŗלוי בדב×Ø ×—×™×¦×•× ×™ ושולל×Ŗ ממנו א×Ŗ עצמאו×Ŗו. היא אף מעבי×Øה מה×Ø ×ž×•×˜×¢×” האומ×Ø ×›×™ אין ביכול×Ŗו הגיע ל×Ŗובנו×Ŗ כאלה.

מו×Øה אמי×Ŗי יוו×Ŗ×Ø ×¢×œ ה×Øצון של האגו לה×Ŗהד×Ø ×‘×³×Ŗובנו×Ŗיו׳. הוא יודע כי אין אלה ×Ŗובנו×Ŗיו שלו, הן קיימו×Ŗ כשלעצמן והוא זכה ל×Øאו×Ŗן מפני שה×Ŗבונן ב×Ŗשומ×Ŗ לב, מפני ששאל, חק×Ø ×•×”×§×©×™×‘.

מו×Øה כזה, ינחה א×Ŗ ה×Ŗלמיד כיצד יכול להש×Ŗמש גם הוא בכלים אלה.

מדוע, אם כך אנו ׳מעבי×Øים׳ ל×Ŗלמידים א×Ŗ הידע שלנו וא×Ŗ חכמ×Ŗנו ולא נו×Ŗנים להם לגלו×Ŗם בעצמם?

יש לכך מהפ×Ø ×’×•×Øמים אפש×Øיים. אחד מהם הוא האגו שהוזכ×Ø ×§×•×“×. גו×Øם אח×Ø ×”×•× הפחד: פחד אחד להיו×Ŗ במקום של אי ידיעה ושני, להיו×Ŗ במקום שווה לזה של ה×Ŗלמיד. להיו×Ŗ שו×Ŗ×£ לשאלה. ויש גם א×Ŗ הגו×Øם ה×Øאשוני שאפש×Ø ×œ×§×Øוא לו חוה×Ø ×ž×•×“×¢×•×Ŗ, הה×Øגל שלנו להיו×Ŗ באוטומט שמלמד. ה×Øגל שנוצ×Ø ×¢×•×“ בילדו×Ŗינו וה×Ŗקבע בנו על ידי הו×Øינו ומו×Øינו.

פ׳ מ×Ŗיאה אלכהנד×Ø ×ž×“×‘×Ø ×¢×œ גו×Øם נוהף

דעק×Øון ה׳×Øדיפה אח×Ø ×ž×˜×Øה׳ מלמד על מהלך ישי×Ø ×©×”××“× נוקט כדי להשיג א×Ŗ ה׳מט×Øה׳. המהלך הישי×Ø ×”×–×” כ×Øוך בשליטה בלי מודעו×Ŗ.ד

ד..גיש×Ŗנו הנמה×Ø×Ŗ לד×Øישו×Ŗ ל×Ŗיקון. גישה זו מ×Ŗאפיינ×Ŗ בכך שאנו מנהים לה×Ŗמודד.. מ×Ŗוך ׳×Øדיפה אח×Ø ×ž×˜×Øה׳ ומוהיפים לפעול שלא מ×Ŗוך מודעו×Ŗ.. × ×Ŗבונן למשל בילד הלומד א×Ŗ הפעולה הפשוטה של כ×Ŗיבה. ה×Ŗלמיד הלא קואו×Øדינטיבי הממוצע לוקה בגו×Øמים מעכבים שבגללם הופך לימוד הכ×Ŗיבה ל×Ŗהליך מהובך עבו×Øו.. כל הו×Øאה של המו×Øה..לעשו×Ŗ או לא לעשו×Ŗ פי×Øושם בנייה של הד×Ø×Ŗ פעולו×Ŗ הפציפיו×Ŗ להשג×Ŗ ה׳מט×Øה׳.. ה×Ŗוצאה לא ×Ŗהיה טובה.. בנהיונו×Ŗיו לה×Ŗגב×Ø ×¢×œ גו×Øמים מעכבים המו×Øה כופה על ה×Ŗלמיד.. כדי להשיג מט×Øה הפציפי×Ŗ..ד

אלכהנד×Ø ×ž×¦×™×¢ אפש×Øו×Ŗ חדשה

דעק×Øון ה׳אמצעים שבעז×Ø×Ŗם׳ קשו×Ø ×œ×©×§×™×œ×Ŗ ההיבו×Ŗ וה×Ŗנאים הקיימים ולמהלך עקיף ולא ישי×Ø ×©×”××“× נוקט כדי להשיג א×Ŗ ה׳מט×Øה׳. הוא מביא לידי שימוש נאו×Ŗ במנגנונים ובונה א×Ŗ ה×Ŗנאים ההכ×Øחיים לפי×Ŗוח מוגב×Ø ×©×œ הפוטנציאל.ד

ד..ההנחיו×Ŗ הני×Ŗנו×Ŗ ל×Ŗלמיד מבוההו×Ŗ ×Ŗמיד על העיק×Øון שיש להפהיק א×Ŗ ה×Øדיפה העיוו×Ø×Ŗ אח×Ø ×³×ž×˜×Øה׳, ובמקום זה יש לשים לב ל׳אמצעים שבעז×Ø×Ŗם׳ ×Ŗושג המט×Øה.. המו×Øה יכול להחליט על פי שיקול דע×Ŗו אם יאמ×Ø ××• לא יאמ×Ø ×œ×Ŗלמיד מ×Øאש מהיא המט×Øה שאו×Ŗה שניהם ×Øוצים להשיג. כך או כך, הוא יעשה הכל כדי לשכנע א×Ŗ ה×Ŗלמיד שבין אם המט×Øה כזא×Ŗ או אח×Ø×Ŗ- אין זה משנה. שכן, 1. בהנחה שהמו×Øה יודע מהם ה׳אמצעים שבעז×Ø×Ŗם׳ אפש×Ø ×œ×”×©×™× א×Ŗ המט×Øה המהוימ×Ŗ. 2. וה×Ŗלמיד מבין היטב א×Ŗ ההנחיו×Ŗ הנוגעו×Ŗ לאו×Ŗם ׳אמצעים שבעז×Ø×Ŗם׳ וחוז×Ø ×¢×œ×™×”× במודע. 3. והמו×Øה נעז×Ø ×‘×™×“×™×• המיומנו×Ŗ כדי להעבי×Ø ×œ×Ŗלמיד א×Ŗ ה×Ŗחושה האמינה ה×Ŗואמ×Ŗ א×Ŗ ההנחיו×Ŗ (כאן, יש להעבי×Ø ×–××Ŗ מהגוף ל×Øגש או לשכל, בה×Ŗאמה). כי אין זו אלא שאלה של זמן עד ש×Ŗושג ה׳מט×Øה׳, ×Ŗהא אש×Ø ×Ŗהא.. במילים אח×Øו×Ŗ, ה×Ŗלמיד מ×Ŗבקש לטפל באמצעים, והמט×Øה ×Ŗושג מעצמה. בד×Øך זו האח×Øיו×Ŗ ל×Ŗוצאה ההופי×Ŗ מוה×Ø×Ŗ מעל ה×Ŗלמיד. אין לו מט×Øה שלמענה עליו לפעול, ולכן אין שום דב×Ø ×©×¢×œ×™×• לעשו×Ŗו נכון.. באופן הגיוני אפש×Ø ×œ×”× ×™×— שהמהלך הזה, המשח×Ø×Ø ××Ŗ ה×Ŗלמיד מכל אח×Øיו×Ŗ ל×Ŗוצאו×Ŗ, ישח×Ø×Ø ××•×Ŗו גם ממ×Ŗח ומח×Øדה..ד.

(דשליטה עצמי×Ŗ מודע×Ŗ ובונהד/ פ׳ מ×Ŗיאה אלכהנד×Ø)

ומה לגבי ה×Ŗוצאו×Ŗ?

ה×Ŗוצאו×Ŗ אינן ×Ŗלויו×Ŗ בנו או ב×Ŗלמיד. בידינו ×Øק להנחו×Ŗ ולכוון מ×Ŗוך ×Ŗמיכה , אמון ואהבה ובידי ה×Ŗלמיד להיו×Ŗ קשוב, לשים לב, לנהו×Ŗ. זוהי ההצלחה!

עלינו לשים לב לנטייה שלנו להזדהו×Ŗ עם ה×Ŗוצאו×Ŗ. לעי×Ŗים אנו מזדהים עם ה×Ŗוצאו×Ŗ ה׳חיוביו×Ŗ׳ והאגו מ×Ŗהד×Ø ×‘× ×•×¦×•×Ŗ ההצלחה. לעי×Ŗים אנו מזדהים עם ה×Ŗוצאו×Ŗ ה׳שליליו×Ŗ׳ ובטחון העצמי שלנו נפגע קשו×Ŗ. לעי×Ŗים אנו משליכים א×Ŗ ה×Ŗוצאו×Ŗ על האח×Ø- על ה×Ŗלמיד/ המו×Øה.. בכל אחד מן המק×Øים הללו אין אנו מש×Ø×Ŗים א×Ŗ עצמנו או א×Ŗ האדם שמולנו. הפחד, המ×Ŗח והלחׄ המגיעים כ×Ŗוצאה מהזדהו×Ŗ זו, הם בעוכ×Øינו. זה ידוע לנו.

כולנו ×Ŗלמידים. כולנו מו×Øים. אין איש אש×Ø ×™×’×œ×” לנו דב×Ø ××©×Ø ××™× ×• נח, ×¢×Ø ×œ×ž×—×¦×”, בשח×Ø ×™×“×™×¢×•×Ŗינו…

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *