פרק זה מבוסס על משפט שאמר אמרסון: "האדם בנוי מהדברים עליהם הוא חושב במשך היום". אם אתם נתונים במצב של רגשות שליליים, התרגיל הזה יכול לעזור לכם. זהו תרגיל פשוט ובסיסי (פשוט= ההיפך ממורכב, לא בהכרח קל:) שמעבר למטרה הנראית לעין שלו: יציאה מהפאזה השלילית, יכול גם לקדם אותנו לעבר מטרות חשובות אחרות: מודעות, תשומת לב, נוכחות בכאן ובעכשיו.
כשאנו נותנים לעצמנו לשקוע ברגשות ומחשבות שליליות, אנו חסרי אנרגיה להתקדם בחיינו, אנו מתוסכלים, נרגנים וחסרי תקווה. החזרה לרגע ההווה ע"י תחושה של איבר בגוף או של הנשימה לקוחה מעולם המיינדפולנס. בחיים הפרטיים שלי היא הכלי (אם אפשר לקרוא לזה כך) השימושי ביותר שלי, אפשר לומר שכבר יותר מעשור היא מלווה אותי לכל מקום בכל עת. נותנת לי פרופורציות אמיתיות, מצמצמת את הדימיונות המשתוללים, מחזירה אותי למקום הבוגר והבריא שלי. לפעמים אני ממש מרגישה שאני חבה לה את חיי.
התרגיל:
- אני מציעה להתחיל את התרגיל בישיבה שקטה (כמה דקות, לא יותר מ-5). פשוט לתת לעצמנו להרגע. נעשה זאת על ידי מתן תשומת לב לגוף שלנו: ראש, חלק אחורי (שכמות, גב..), חלק קדמי (חזה, בטן..) ידיים ורגליים והרפייה של כל איזור ואיזור בגוף. חשוב: לא להכנס למאבקים עם עצמנו, אם לא שמנו לב ונתפסנו למחשבות זה לגמרי בסדר, אנו מקבלים את זה וממשיכים בתרגיל.
- לאחר שנרגענו קצת, משהו שקט יותר בנו מאפשר לנו לראות את מחשבותינו. אנו מתבוננים בהן ושמים לב למחשבה/ות שליליות החוזרות על עצמן. למשל: מחשבות על המצב הכלכלי. או על קושי מול הבוס בעבודה שלי. סביר להניח שנשכח שאנו רק מתבוננים במחשבות ונשאב פנימה לתוכן. נקבל את זה ונחזור להתבונן. נסמן לעצמנו את ה'נושא הבוער'. נחזור שוב לגוף ונאפשר רגיעה והרפייה. כמו שאמרתי, כל השלב הזה לוקח לא יותר מחמש דקות. אפשרות: לכתוב את ה'נושא הבוער' במחברת.
- המשך התרגיל הוא בתוך החיים. במשך היום, אנו משתדלים לשים לב למחשבות השליליות (המחשבות אותן סימנו כ'נושא הבוער'). כששמנו לב שהן כאן, אנו חוזרים לגוף: כדאי לבחור מראש איבר שקל לנו לחוש אותו (מנסיון, קל יותר לחזור לתחושה בכפות הרגליים/ הידיים). או לתחושה של הנשימה. אנו בעצם מפנים את המדעות שלנו, את תשומת הלב שלנו- לכאן ולעכשיו. בעשותינו כך, איננו מדחיקים את הרגש או המחשבה, אנו פשוט לא מאפשרים להם להציף את כל המערכת. פעמים רבות, נשים לב לכך שמזה זמן מה מוחנו עסוק במחשבות השליליות ולא שמנו לב לכך. זה בסדר. ברגע ששמנו לב, נחזור לגוף. לפעמים נצטרך לעשות זאת כמה פעמים בדקה, זה נפלא מפני שאין הדבר גוזל מאיתנו זמן או אנרגיה יותר משגוזלת הישארות בתוך המחשבות השליליות.
הכי חשוב: לא 'לרדת על עצמנו', לא לצפות שנצליח לעשות זאת בכל רגע נתון, לעיתים נחליט שאנו לוקחים זאת על עצמנו בבוקר ונזכר בכך רק בלילה, כשנלך לישון. זה בסדר. מה שחשוב זה להמשיך ולתרגל.
בהצלחה!!