ארכיון מחבר: כרמית אוזן

אודות כרמית אוזן

הכותבת היא מאמנת טרנספורמטיבית ומנחת סדנאות.
ליצירת קשר לחץ כאן

קבוצת הורים למתבגרים

 קשה לך עם המתבגר/ת שלך? האוירה בבית כבר לא כמו שהייתה?
התקשורת בינכם לא ממש עובדת? מתקשה לדעת היכן לשים את הגבול ואיפה לשחרר?
ההורות שלך חשובה לך, יש בך הרבה רצון, אהבה, אכפתיות ונתינה ובכל זאת משהו חסר?

קבוצת הורים 8

זוהי סדנה חוויתית ואינטימית (של כ12 מפגשים) המתקיימת אחת לשבועיים, למשך שעתיים באווירה נעימה, מכילה ומלכדת. בקבוצה עד 10 זוגות הורים למתבגרים (לא חייבים לבוא בזוג, כמובן).

במפגשים נשתף במצבים אמיתיים ובדילמות מהבית ונקבל מהמנחה התייחסות, דרכי פתרון, העמקה (ראיית הסיבות, מה באמת המתבגר שלך מבקש וכו'). כמו כן, תמיכה, דעות, רעיונות ותובנות מהורים אחרים.

מדי פעם נבחר נושא 'בוער', נרחיב לגביו את המודעות ואת הידע, נשאל שאלות, נבדוק איפה אנחנו, היכן אנו רוצים להיות ואיך אפשר להגיע לשם. נושאים לדוגמה: גבולות, קשיים חברתיים, נתק מההורים, זוגיות בגיל ההתבגרות, מרידה בערכים המשפחתיים וכו'..

נלמד ונתנסה בכלים ובטכניקות פרקטיים ואפקטיביים בהם נוכל לעשות שימוש בחיים בכלל ועם המתבגרים שלנו בפרט (טכניקות להעצמה, להקשבה, לתקשורת ולדיאלוג משמעותי ועוד).

המחיר: 100 – 150 ש"ח למפגש.

אם אתם מעוניינים להצטרף לקבוצה כזאת אנא צרו עמי קשר 054-7793382 או במייל carmitu@gmail.com

 

שיטת הכפתור.. (ס"ת) מערכות יחסים

 

ההצעה שלי הפעם תראה אולי קצת משונה, אבל אני מבטיחה לך שהיא אפקטיבית ביותר.. למרות שהיא מביאה איתה מעט אי נעימות לזמן מה, היא מחוללת שינוי מבורך שמגיע מבפנים.

התחלתי לנסות אותה על עצמי כשנואשתי מלהשיג שיפור או שינוי במקומות/ מצבים מסויימים בחיי, ראיתי התנהלויות חוזרות ונשנות שלי שלא הייתי מרוצה מהן ולמרות שידעתי והכרתי וניסיתי לשנות עדיין המשיכו להופיע. הייאוש הזה הביא אותי למצב בו הרמתי ידיים ואמרתי: די, אני לא נאבקת בזה יותר. זה מה שיש! יחד עם זאת, הייתה בי כ"כ הרבה מודעות  שפשוט 'עמדתי מן הצד' והתבוננתי בעצמי תוך כדי שהדברים קורים.. ותוך ידיעה ברורה לאן יובילו וכיצד הכל יסתיים.. אחרי כמה פעמים כאלה התחיל בתוכי תהליך של שינוי, שמתי לב שפחות הזדהיתי עם מה שקרה, איזושהיא פרופורציה חדשה התגבשה בי ובשלב מסוים, גם התגובה שלי השתנתה.

כשהבנתי שיש פה משהו שעובד התחלתי לעבוד עם זה בקליניקה, גם עם מטופלים בינם לבין עצמם וגם בתוך מערכות יחסים ושוב ושוב ראינו תוצאות מופלאות. כל מה שדרוש זה התמדה, סבלנות ואמון.

בגדול, הכלי הזה הוא:

א. במצבים של תגובה אוטומטית שלנו שאנחנו רואים שלא משרתת אותנו.

ב. תגובה לא נעימה קבועה של אדם מסוים להתנהגות מסויימת שלנו.

הכלי הוא למעשה תהליך בן 3 שלבים (שאינם גוזלים זמן רב, לא לדאוג:) שמיד אפרט כאן.

לפני כן, חשוב להבין את הרעיון הכללי. זה הולך כך: לא נשנה כלום בהתנהגותנו, אבל נדליק את אור המודעות ונאפשר לעצמנו לראות איך הדברים מתרחשים.. חלק מאיתנו יהיה 'בפנים' וחלק מאיתנו ישאר 'בחוץ' ויתבונן. 

אז.. איך זה עובד?:

א. מצבים של תגובה אוטומטית שלנו שאנחנו רואים שלא משרתת אותנו.

שלב ראשון:

בשלב זה יש ללמוד כיצד ה'כפתור' שלך עובד.. מה מפעיל אותו ומהי התגובה כאשר הוא נלחץ..

ניקח דוגמה: א' שונאת לאחר! כשאחד מבני המשפחה מעכב את כולם מאיזושהיא סיבה וגורם לכולם לאחר א' נלחצת ומלחיצה את כולם. זה הכפתור (איחור)- זו התגובה הרגשית (לחץ)- הביטוי החיצוני הוא כעס וצעקות.. א' כבר יודעת שהכעס והצעקות שלה לא עוזרים אלא רק מקלקלים לה ולכולם. היא מנסה להאבק בעצמה, להפסיק להגיב כך.. אבל בסופו של דבר, מוצאת עצמה בדיוק באותו מצב..

שלב שני:

יש לאתר מראש מצבים בהם סביר להניח שהכפתור יופעל.

לדוג': א' יודעת שמחר היא משפחתה צריכים להגיע לאירוע כלשהו. א' לוקחת בחשבון שיש סיכוי שהכפתור יופעל..

שלב שלישי:

ברגע האמת, יופעל הכפתור – כעת יש לאפשר לעצמך  לפעול לפי התגובה הרגילה שלך.. לא להיאבק בה, לא לנסות לשנותה, פשוט לפעול מתוך האוטומט ובו בזמן להתבונן בעצמך (יהיה חלק שמתבונן, אין צורך לעשות כאן משהו מיוחד. עצם הידיעה המוקדמת שעכשיו התגובה תהיה  X, וההחלטה שלא להיאבק בה, תאפשר לך להתבונן בעצמך בזמן אמת..).

ולדוג' שלנו: המשפחה של א' מתארגנת לאירוע.. מתחילים לצוץ סימנים לעיכוב.. א' מרגישה שהיא מתחילה להלחץ היא יודעת שכש'הכפתור יופעל' היא תתעצבן ותתחיל לכעוס.. היא לא רוצה יותר את התגובה הזאת שלה (שמקלקלת לכולם) אבל הפעם היא מחליטה פשוט לאפשר לזה לקרות.. א' רואה את הכפתור מופעל, היא רואה את הכעס עולה והיא רואה את עצמה צועקת..

אחרי שנתרגל כמה פעמים את ה'תגובה הצפויה באור המודעות' דברים יתחילו להשתנות (הסיבה העיקרית לכך: אי הזדהות ויצירת מרחק ביני לבין הרגשות והתגובות בסיפור).

ב. תגובה לא נעימה קבועה של אדם מסוים להתנהגות מסויימת שלנו.

 

 

———————

בן זוגי מתקשה להתמודד עם לחץ, כשמלחיצים אותו, הוא כועס. זה הכפתור שלו (לחץ) וזו התגובה (כעס).

(יכולות להיות כאן אינסוף דוגמאות: כשאני מאשימה- הוא נאטם ומתנתק.. כשאני בוכה- היא מתרחקת.. )

אז מה עושים עם זה?

בחרו מערכת יחסים חשובה בחייכם בהווה, בדקו מהו הכפתור בזולת שהכי מציק לכם כרגע- מה הדבר שקורה בינכם

שהכי קשה לכם איתו. ובדקו מה הדבר המקדים שאתם עושים ומפעיל זאת:

אבחר למשל כעס מצד בן זוגי שמוביל לריב. מה שאני עושה שמפעיל את זה זה שאני מלחיצה (כדי לא לאחר)

חשוב מאוד שהכפתור של האדם שמולכם יהיה לכם ברור לגמרי.

כעת, בפעם הבאה שאתם עומדים להגיב כפי שאתם מגיבים בדרך כלל- אתם ממשיכים לעשות זאת בלי לשנות דבר אבל יש משהו בכם שכבר יודע מראש איך הדברים יתנהלו מכאן והלאה.. בזמן שאלחץ ואלחיץ את כולם יהיה בי חלק שידע לאן הדברים הולכים.. הוא כבר יצפה, באופן מודע, לכעס ולריב..

נכון, אתם כבר יודעים את זה, אתם כבר יודעים שהוא מגיב ככה ושתמיד יש ריב אחרי ש.. אבל זו מעין ידיעה חצי מודעת.. היא נמצאת בחושך ואנחנו רוצים להדליק את האור.

 

שלב ראשון:

 

אנו נדע למה לצפות 

מה שיקרה זה שה'מערכת' שלנו תתחיל להשתנות מבפנים.. המידע החדש, יגרום לה להתארגן מחדש.. 

 

 

 

סדרה של 8 מפגשים- מבצע

מתנה

אני מברכת אותך על כך שבחרת להשקיע בעצמך ולהכניס שמחה, סיפוק וריפוי לחייך!

כמה פרטים על המבצע:

סדרה של 8 מפגשים איתי

עם אחריות ומחוייבות מלאה לתהליך יד ביד

ב10% הנחה.

סה"כ 3 תשלומים של 720 ש"ח.

כאן לינק לחיוב

מה המפגשים יתנו לך?

ליווי אישי, טיפול רגשי וקאוצ'ינג- כולם באחד!

השילוב של 3 האלמנטים יאפשר לך להגיע להפריצת הדרך לה חיכית:

  • לחוות תחושת סיפוק, שמחה והנאה מחייך
  • ליצור ולקיים מערכות יחסים בריאות ומספקות
  • לדעת מה הכיוון שלך בחיים וגם להגיע אליו
  • להעלות את הדימוי העצמי ואת הבטחון העצמי שלך
  • לעבוד במקום הרצוי לך כלכלית, מקצועית וחברתית
  • להתחבר לכוחות ולמשאבים בך שמעולם לא ידעת על קיומם
  • להשיג כל מה שרצית והרבה יותר מזה
  • לחיות מתוך בחירה אישית ולא מתוך חוסר ברירה
  • לקום בבוקר עם חיוך, כוחות ואהבה לאנשים שסביבך ולעצמך

מחיר:2160 ₪

אני שמחה לברך אותך על ההחלטה החשובה לצאת לדרך חדשה של ריפוי, סיפוק ושמחה!

באהבה כרמית

 

 

 

ההיבט הרגשי- מאמר על מהות הסדנה והנחות היסוד שלה (למשתתפי הסדנה)

%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%92%d7%a9

יש תחום ידע שלם שחסר למאמני כושר, לתזונאים ולנטורופתים. כדי שעבודתם תחזיק לאורך זמן ויוכלו להביא לשינוי מהותי אצל מתאמנים ואנשים הסובלים מעודף משקל. הכשרה מלאה חייבת לכלול גם את תחום הידע הזה.

השילוב בין תזונה נכונה ומותאמת אישית, לפעילות גופנית וקבוצות תמיכה הוא נפלא וחשוב. יחד עם זאת, ידוע כי עודף משקל נובע גם מסיבות רגשיות וכי לשם ירידה במשקל, שתחזיק לאורך זמן, יש לדעת כיצד לטפל ולעבוד עם הפן הרגשי. סדנה זו עוסקת בעיקר בפן זה וגם נותנת כלים לעבודה מהותית עימו. כדי שהתהליך יתקיים באופן מקצועי ומובנה תיתן הסדנה גם כלים אימוניים וכלים בסיסיים בהנחיית קבוצות.

המטרה העליונה: אדם שעבר תהליך לא יצטרך לחזור אח"כ שוב על אותו תהליך או להזדקק לקבוצות תמיכה. השינוי לא יהיה רק על פני השטח- במשקל אלא ינבע מתוך שינוי מהותי פנימי שיעבור האדם.

הנחת יסוד: יש לנתק את הזהות בין האדם למשקל שלו.

הסבר: הזהות הזאת היא מקור מרכזי לכישלון. בעצם, האדם בעל עודף המשקל נושא את חולשתו על גופו- בפרהסיה. לכולנו חולשות רבות, רק שאנחנו יכולים להסתיר אותם ולהצליח בכך, האדם הסובל מעודף משקל אינו יכול לעשות זאת- הוא מסתובב בעולם וחולשתו- חשופה לעין כל.

כשאדם מתחיל תהליך של הורדה במשקל, בעצם כל הפוקוס נמצא על החולשה שלו. כמו בעולם בחוץ, בו הוא חש שכשרואים אותו רואים 'שמן' (סליחה על הבוטות), כך גם בתהליך ובקבוצה נשמרת הזהות הזאת. זהות של האדם עם החולשה שלו- אני שמן/ בעל עודף משקל.. בערך כמו להגיד: אני מרוקאית. כל האישיות שלי, כל העומק שבי, מצטמצם לדבר אחד בלבד. גם אם אומר: 'אני יפה' אעשה עוול עם עצמי, כי יש בי כ"כ הרבה יותר מזה!

אז מה אני מציעה?: אני מציעה שננתק את הזהות בין האדם למשקל שלו. בקבוצה שכזאת יהיה הפוקוס על האדם ולא על המשקל שלו. מפגשי התמיכה יעסקו באדם עצמו: ברגשותיו, בחוויותיו, בהתקדמותו או בקשייו בתחומים שונים וגם בתחום הזה. אולי אפילו להוריד את עניין השקילה מהפרק. הרי אם ירזה- ירגיש, ידע.. האם אני רוצה לשים את הפוקוס על הקילוגרמים או הגרמים? האם זה מרכז הערב בו אני נפגש? מה שאני מביא איתי ומה שנבחן בסופו של דבר הוא המשקל שלי? ושוב, הזהות בין האדם למשקל שלו מקבלת חיזוק.

עוד כמה מילים: גם אם אני מקבל פידבק חיובי- ירדתי הרבה, ההצלחה שלי נמדדת במספרים (קצת כמו תלמיד בביה"ס והאנלוגיה הזאת רצה אצל כווולם בראש, גם אם באופן לא מודע! וגורמת להם להרגיש קטנים, חסרי אונים, נבוכים ואפילו מטופשים). האם על כך אני מקבל פידבק אמתי? האם פידבק צריך להינתן על תוצאה או על מאמץ?

בעיניי פידבק צריך להינתן רק!! על מאמץ. על כך שהגעתי, שניסיתי, שלא הצלחתי ואני עדיין כאן, על הקושי שאני חווה ועדיין מוכן לנסות ולהתנסות. אם הפידבק יהיה על הדרך- התוצאה תגיע במוקדם או במאוחר, אבל כשהיא תגיע, היא תגיע מבפנים, כי התאפשר לי לחבק את עצמי בכל מצב- כי אני מחבק את עצמי על הדרך בה אני עובר, על המאמצים.

תחשבו על זה ככה: עם איזה חבר הייתם ממשיכים ללכת? עם זה שמעריך אתכם רק כאשר אתם מצליחים או עם זה שמעריך אתכם על עצם היותכם- אתם?

ועוד כמה מילים ליד העניין הזה: הסובל מעודף משקל (אנחנו מדברים כאן על אלו שנלחמים בכך) סובל בד"כ מביקורת עצמית, מאשמה, משיפוטיות, מהלקאה עצמית.. אם אני 'ארד על עצמי' אולי אפסיק עם זה- הוא חושב לעצמו. אבל, מאיפה יהיו לו את הכוחות אם ירד על עצמו? ומה יקרה אם יאהב את עצמו? אם יקבל את עצמו? ככה, בפשטות, על עצם היותו.

אנחנו מאמינים שאם נקבל את עצמנו או חלק מסוים בעצמנו זה אומר שנשאר אתו לנצח ואני אומרת להפך. רק ממקום של קבלה (ואפילו הומור, שפעמים רבות מצביע עליה, לא תמיד)- נוכל לעשות שינוי אמתי- אני לא יכולה לשנות באמת משהו שאינני מקבלת. אם אני לא מקבלת את זה שאני אוכלת ממקום רגשי- איך באמת אוכל לשנות זאת? אקבל זאת, אבין שזה חלק ממני ויש בי גם חלקים  אחרים, אכיר את החלק הזה שבי- את מה שמפעיל אותו ואת הדרך בה הוא מפעיל אותי והנה אני על דרך המלך שכל הכוחות ללכת בה מגיעים מתוך עצמי.

הנחת יסוד משמעותית נוספת: אנחנו כולנו תוצר של תרבות וחברה. יש מערכת ענקית שעובדת כדי שנאכל- לא בריא והרבה! אינטרסים כלכליים מנהלים אותה ואנחנו הקורבנות שלה. יש גם את דימוי הגוף הפגוע שלנו המוזן על ידי כל מני פרסומות ודוגמניות במשקל נוצה כך שאף פעם לא נוכל להיות מרוצות מאיך שאנחנו נראות וגם כאן יש תעשייה שלמה שמתפרנסת על גבנו. אנחנו גם תוצר של חברה שנותנת ציונים, ששופטת ומבקרת את האדם השלם מתוך התייחסות לחלק אחד בלבד שלו ומתעלמת מכל חלקיו האחרים. כך כבר מגיל בית הספר.. אנחנו בעצם עבדים של תעשיות עצומות ושל נורמות חברתיות מעוותות. חשוב שנבין זאת, חשוב שמטופלנו יבינו זאת.

הגישה שלי אומרת, שאנו לא חייבים לקבל זאת ולהתנהג כך כלפי עצמנו. זה מתחיל בלהרגיש יותר טוב עם עצמי כמו שאני והנה אנחנו מתחברים לפסקה הקודמת (אני יכולה להבטיח לכם/ן שכמעט כל הנחת יסוד בתחום הזה- אם נלך איתה קצת קדימה- תביא אותנו לאותה נקודה התחלה- לקבל ולאהוב את עצמי כפי שאני).

ועוד הנחת יסוד אחת אחרונה: כל הרקע התרבותי חברתי הזה וגם הרקע האישי שלנו כאינדיווידואלים, מביאים אותנו לאמונות בסיס כאלה ואחרות- אמונות אלה הופכות עם הזמן לאמת עבורנו- לאקסיומות והן שולטות ומכתיבות את התנהגותנו ובעצם את המציאות שלנו אפילו בלי שנהיה מודעים לכך. אמונות אלו משפיעות על הכוחות הפנימיים ועל המוטיבציה שלנו. עם אמונות חיוביות, מעצימות ומחזקות עשו אנשים דברים מופלאים והגיעו להישגים מפתיעים. לעומת זאת, אם האמונה היא שלילית, מגבילה או מחלישה בנושא מסוים, נשאר תקועים ולא נצליח להתקדם באמת באותו תחום. בעצם, ננסה להוכיח לעצמנו שהאמונה שאנו מחזיקים בה היא נכונה. במצב כזה, אין לנו חופש בחירה- אנחנו פועלים מתוך אוטומט. יש רק דרך אחת.

כדי להשתחרר מאמונות מגבילות, אנו צריכים קודם כל להיות מודעים להן. לגלות אותן. להקשיב להן ולראות מתי וכיצד הן מגיעות. למצוא להן אלטרנטיבות אמיתיות- מתוכי (למצוא- לא להמציא) ולתת להן את האפשרות להתבטא גם כן.

ושוב, אם לא נסכים לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, לא נוכל להיות כנים עם עצמנו ואם לא נאהב או ננהג בחמלה כלפי עצמנו- לא נוכל להתרחב ולא תתאפשר בחירה, שינוי וצמיחה בתחומים המאתגרים בחיינו. המסקנה, שוב, מחזירה אותנו לקבלת אדם את עצמו, כפי שהוא, על כל מה שיש בו, באהבה ובחמלה.

איך עושים את זה? נלמד ונתנסה. בינתיים, תנו לעצמכם אהבה, מחמאות, הסכימו לקבל את מחשבותיכם רגשותיכם, תחושותיכם ואם יש משהו שבא לכם לעשות (קטן כגדול) ולא ממש הרשיתם לעצמכם.. לכו על זה. עכשיו!

תמיד פה 054-7793382

השמש זורחת הציפורים מצייצות ואמא ואני מחובקות

 

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9

אמא שלי טעתה. פעמים רבות וכואבות מדי

אמא שלי טעתה ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על חיי..

ובכל זאת, לעיתים (רחוקות או קרובות),

היה חיבוק,

או ליטוף..

כשהייתי חולה, או ביום הולדת, או סתם, כשחזרתי מבית הספר רעבה בצהריים..

והשמש זרחה אז על שתינו

והיה נעים כל כך..

יש לך רגעים כאלה. גם אם הם מאופסנים בקופסה נעלמה,

אפשר לעזוב לרגע את כל השאר

ולתת להם לעלות

להתחבר

למגע, לרכות, לחמימות

שאין עוד כמותן.

גם אם איננו בטוחים- היה או לא היה, כך או אחרת,

הגוף זוכר את התחושות..

עכשיו! עיצמו את עינכם ותנו לרגע כזה להיות..

 

סלפ תראפי- הספר!

סלפ תראפיהספר הזה הוא מתנה יקרת ערך לכל אדם!

הוא נולד מתוך צורך אמיתי. הצורך שלי לעזור לעצמי במצבים של כאב רגשי, של מחשבות שליליות ושל קושי. לפני עשר שנים, עברתי תאונת דרכים קשה, לאחריה עברתי כמה ניתוחים ותהליך שיקום ארוך מאוד, כאמא לשתי קטנטנות גם הכאב הרגשי על חוסר היכולת לטפל בהן באופו פיזי במשך יותר משנה היה עצום. שמתי לב שאני נוטה להשאר בתוך הכאב, לרחם על עצמי או לכעוס על העולם. ידעתי שיש אפשרות של קבלת עזרה מבחוץ (ללכת לטיפול כלשהו) אבל כל הטיפולים הפיזיים היומיומיים לא השאירו לכך מקום מבחינתי וגם המצב הכלכלי לא היה פשוט.

בשלב מסויים החלטתי שנמאס לי, ידעתי שהקשיים, המחשבות השליליות והכאב ימשיכו להגיע אבל לא היו לי כלים להתמודד איתם. היה ברור לי שנושא זה אמור להיות מרכזי בחייו של כל אדם באשר הוא וכך התחלתי לחפש: בתוך עצמי ומחוץ לעצמי, קראתי ספרים ומאמרים, שמעתי הרצאות ואף התמקצעתי ולמדתי בודהיזם, זן, פסיכותרפיה, אימון ועוד שיטות ודרכים שונות לטיפול ועזרה במצבים כאלה.

בהחלטיות התחלתי לעבוד עם עצמי על תרפיה עצמית וזיקקתי לעצמי כלים ותרגילים. חלקם מגיעים ממני, מתוך העבודה והנסיון שצברתי עם השנים וחלקם מגיעים מעולמות תוכן שונים (אני אנסה לזכור מהיכן הם ולפרגן למקור). התרגול והעבודה עם הכלים הללו הוציאו אותי מה'בוץ' בכל פעם מחדש, הביאו אותי לתובנות חשובות על עצמי ועל העולם, למקומות של עשייה ואמון בעצמי, שיפרו את הדימוי העצמי שלי באופן מהותי ועוד, לאחר השיקום הארוך החלטתי גם לשנות קריירה, הכלי הנקרא 'הקול בראש' (שיובא בספר זה) אפשר לי לראות את הקולות השליליים והמחלישים שניהלו באופן קבוע את חיי ולנהל אותם בעצמי, בנוסף, התחברתי לקולות המחזקים שבי שבאופן מפתיע קולם הלך והתחזק והם חלק משמעותי ויקר מחיי גם בימים אלו. בימים קשים של ספקות ופחדים נעזרתי ב'תרגיל הקסם' (מופיע גם הוא בספר זה) אותו לקחתי מתוך הגשטאלט והוא חיזק אותי והעניק לי רוגע ובטחון והמון כוחות להמשיך בדרך. כמובן שהיו גם כשלונות שהביאו לא פעם לביקורת עצמית ואפילו לדכאון.. תרגול של חמלה עצמית (מופיע בספר:) העמיד אותי שוב על הרגלים ולימד אותי יציבות וויסות רגשי. בעזרת כלים אלה ואחרים הגעתי למקום בו אני נמצאת היום: מקום בו אני מממשת את עצמי, קמה בבוקר בשמחה, מרגישה מסופקת ומוכנב לאתגרים הבאים שהחיים (ואני עצמי) יציבו בחיי.

ספר זה נכתב מתוך הבנה מעמיקה של שני העניינים הבאים: מצד אחד, מתוך ראיית הכאב, הקושי והסבל כחלק בלתי נמנע מחיינו. ומצד שני, מתוך אמונה מלאה בנו ובכוחות שלנו לרפא ולעזור לעצמנו.

אז הבשורה שאני מביאה בספר זה היא שאפשר לגמרי לטפל בעצמך ברגעים של כאב ושל סבל, ניתן אפילו לעבוד עם הדפוסים ועם האמונות אשר מעכבים אותך ומקשים עליך בחיי היומיום.

כמובן שאין טיפול כזה מהווה תחליף לתהליך טיפולי או אימוני בליווי של אדם מקצועי ובכל זאת,  אפשרי לעשות הרבה מאוד עבור עצמך, בעצמך.

בכל פרק אתן כלי אחר. את כל הכלים ניסיתי בעצמי ומאות אנשים שכבר התנסו בהם דיברו על הפשטות שלהם, על הנגישות שלהם לכל אדם ועל האפקטיביות המפתיעה שלהם.

 

אז אם הנך כמוני ויצא לך לחוות את מה שאני חוויתי

כאב… קושי.. תסכול

הכלים הללו הם במיוחד בשבילך

הספר יאפשר לך

לצאת מהתקיעות

להתמודד עם הכאב

להניע עצמך לקראת המטרה והחיים הראויים לך

מזמינה אותך לצאת לדרך של ריפוי התפתחות וצמיחה,

בהצלחה!

כל התכנים בקטגוריה זו יהיו פתוחים בקרוב למשתמשים רשומים 

 

 

סלפ תראפי- איך להיות מקשיב טוב יותר

%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%91%d7%94

ברור שאני יודעת להקשיב. אני עושה את זה כל יום, עם בן זוגי, עם ילדיי, עם חבריי, בעבודתי.. נעצור כאן. נהיה כנים עם עצמנו (על זה צריך לכתוב פוסט בפני עצמו.. לא קל). ונבדוק: האם באמת אנו מקשיבים? ממש נמצאים כאן ועכשיו עם האדם המדבר שמולנו?

להמשיך לקרוא

סלפ תראפי- לצאת מחוזק, תרגיל הקסם!

%d7%a7%d7%a1%d7%9d

התרגיל הבא עובד כמו קסם!! הוא מתאים לכל מצב לא נוח, לא נעים, מצב של מתח, לחץ, בלבול, מצוקה, רגשות שליליים. ניתן לצאת ממנו מחוזקים ולשאוב ממנו בדיוק את מה שהנפש שלך זקוקה לו כעת (וזה יכול להיות כל דבר: שלווה, אהבה, רוגע, שמחה, שובבות, קירבה, מגע, בטחון, הצלחה..). בנוסף, ניתן לגלות בעזרת התרגיל: מהם הדברים החסרים לך כאן ועכשיו.

אם אין בך את הידע כיצד לווסת ולאזן את עצמך מול ההתמודדויות הקשות שהחיים מביאים אליך, חייך יהיו רצופי סערות ומשברים, ההשפעות הקיצוניות ישחקו אותך עם הזמן והדבר יתבטא באובדן שמחת החיים, הבריאות הפיזית והנפשית ואפילו בהזדקנות מהירה.

בקליניקה שלי, אני עושה שימוש בכלי זה בווריאציות שונות, בעבודה עם טראומה אפשר לומר שהוא הכרחי, האפשרות לעבור ממקום כואב למקום נעים, לפי בחירת המטופל, בקצב ובמינון שלו, מאפשרים לו לעבד טראומות והתמודדויות קשות אחרות באופן מווסת. בסופו של דבר, הופכות הטראומות מכאב קשה מנשוא, המשתק כל סיכוי לצמיחה אמיתית בחיי המטופל, לזכרון שאין לו השפעה משמעותית בחיי ההווה.

מיכל (שם בדוי) התמודדה עם טראומה קשה של התעללות מינית, נתקלה בה בכל מקום בחייה: היא לא מצאה זוגיות בריאה, אף לא הסתדרה במקום עבודה או מגורים קבוע והייתה נודדת כל כמה חודשים, עקורה ובודדה. כשהגיעה אליי סיפרה לי על ההתעללות שעברה ועל הקושי שלה לעבד אותה, על הנסיונות לעקוף אותה ולהדחיקה, נסיונות שלא צלחו מן הסתם. אמנם, התהליך היה ארוך ומורכב אבל הכלי הזה, באחת הווריאציות שלו, היה אחד הכלים המשמעותיים. הוא למעשה אפשר למיכל להסכים להיות עם החוויה, מטווחים קצרים לטווחים הולכים ומתארכים, עד שהחוויה הפכה לזכרון רחוק מימי הילדות.

התרגיל הזה לקוח מהגשטאלט (פ.ס.פרלס) עם תוספות ושינויים קלים שלי. הגשטלט בעצם טבע את המושג השלם שווה יותר מסכום חלקיו, כלומר אנחנו שווים יותר מסכום ההתנהגויות, הדפוסים והתחושות שלנו.

אפשר לעשות את התרגיל לבד ואפשר לעשות אותו בזוג. בן הזוג נותן את ההנחיה ואתם משתפים אותו במה שעולה, כמה שיותר פרטים- יותר טוב.

הרעיון המרכזי של התרגיל הוא לנוע הלוך ושוב בין כאן לבין שם..

יש לקרוא את התרגיל עד סופו  (סעיף 6) ורק אז לבצע אותו. מומלץ להמשיך קריאה אחרי סעיף 6 רק לאחר ההתנסות בתרגיל.

  1. עצמו עיניים וקחו כמה רגעים כדי להרגע. תנו לקצב להאט. שימו לב לתחושות העולות בגופכם. תוכלו לחוש את המשקל שלכם על הכיסא, את התנוחה בה אתם יושבים. אין צורך לשנות כלום. פשוט להיות עם מה שיש כפי שהוא.
  2. כעת לכו לאן שתרצו בדמיונכם. למקום בו תוכלו לחוות חוויה חיובית, של בטחון/ רוגע/ נעימות/ סיפוק/ אהבה/ הנאה.. שהו שם ותנו לעצמכם להתמסר לחוויה.
  3. הצעד הבא הוא לשוב אל חווית הכאן והעכשיו. אפשרו לעצמכם להרגיש ולחוש את כל מה שעולה, את כל מה שכרוך ברגשות הלא נעימים שאיתם התחלתם את התרגיל. כעת, השוו את שני המצבים. היכן אתם מעדיפים להיות? סביר להניח שב'שם'.
  4. ושוב, בעיניים עצומות, לכו למקום הנעים, הרחיקו לכת לאן שתחפצו (זה יכול להיות מקום בו שהיתם בעבר, או שראיתם תמונה שלו, מקום דמיוני..). נסו להפעיל את כל החושים, קחו את הזמן עד אשר תחושו ממש את עצמכם שם, בתוך החוויה (מראה, ריח, צלילים, תחושות גוף, טעם..).
  5. שובו שוב לכאן ולעכשיו. עם כל מה שעולה בכם. שימו לב לשינויים.  תנו לעצמכם להיות כאן ממש. כעת, השוו שוב בין שני המצבים. היכן אתם מעדיפים להיות?
  6. המשיכו לנוע בין ה'כאן' ל'שם' ובכל פעם שתחזרו לכאן בדקו היכן אתם מעדיפים להיות. חזרו על כך לפחות 4 פעמים.

שימו לב, ה'שם' מזמן לכם את המפתח להבנת הדברים החסרים ב'כאן- עכשיו'. האם המקום אליו הלכתם היה אי בודד שאפשר לכם שקט ושלווה? אם כן, כנראה שזה מה שאתם זקוקים לו יותר מכל כרגע ואולי היה ה'שם' בילוי עם חברים ותחושה עמוקה של בטחון בעצמכם ובעולם? שימו לב מה הייתה החוויה הרגשית המרכזית ב'שם' כך תוכלו לדעת למה אתם זקוקים כעת.

ובעיקר, ה'שם', מעניק לכם בדיוק את מה שאתם זקוקים לו כרגע ואתם יכולים לחזור למציאות עם תחושה של חיות, עוצמה פנימית, שלווה ואנרגייה נקייה.

בסדנאות שאני מנחה אני מלמדת את הכלי החשוב הזה, כבר עשרות רבות של מיילים ותגובות שקיבלתי והנה אחת מהן: "כרמית יקרה, רציתי להודות לך על הסדנה המדהימה.. חייבת לציין גם את "תרגיל הקסם" אשר כשמו כן הוא, מעביר אותי מפאזה אחת לפאזה אחרת והכל ברכות ובנעימות. במפגש הראשון לא הבנתי עד כמה הוא אפקטיבי אבל היום אני יכולה לומר שהוא ממש מציל חיים..".

המלצתי היא שבכל פעם שחי בך מצב 'שלילי', כדאי לבצע את התרגיל, 'להתמשאב' ולחזור אל המציאות עם כוחות מחודשים. אם אין זמן, ניתן לעשות זאת גם לרגע אחד בלבד לעצום עיניים וללכת ל'שם'. לתת לעצמך להנות, להירגע, להתחזק.. ולחזור לכאן.

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

סלפ תראפי- חמלה עצמית

 

%d7%97%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%aa2

הכלי של חמלה עצמית הוא כלי עוצמתי במיוחד. תרגול חוזר ונשנה יהפוך אותו טבעי יותר עבורך והשפעותיו המבורכות יקבלו ביטוי מעשי בחייך. כשאין לך חמלה עצמית הדבר יתבטא בשקיעה במרירות, ביקורת עצמית, כעסים על עצמך, רגשות אשמה ועוד מצבים רגשיים אשר מחלישים את הדימוי והבטחון העצמי שלך, את התנהלותך בעולם ואפילו את המערכת החיסונית שלך. התוצאות בשטח הן, חוסר אנרגיה, קריירה מקרטעת, מערכות היחסים אשר נוטות למריבות, להאשמות או לכעס, זהו מצב שבו כל מה שה'מערכת' שלך מנסה לעשות זה לשרוד. במקום להתקדם, להתפתח ולחגוג את החיים.

כשאני מטפלת (או מנחה סדנה בנושא) אני מלמדת בצורה מעמיקה איך להיות בחמלה כלפי עצמנו דבר המאפשר לך לחזק את עצמך במקום להחליש את עצמך, לעודד את עצמך במקום לבקר ולדכא את עצמך. כמובן שהדבר משפיע גם על הישגיך ועל יחסיך לזולת. התוצאות בשטח הן נראות ומוכחות: אני רואה מטופלים שהדימוי העצמי שלהם משתפר פלאים, הבטחון העצמי עולה, הם מוצאים בעצמם את האומץ ואת הכוחות להביא שינויים אל חייהם ומסוגלים להתמודד ביעילות עם קשיים העומדים בדרכם. כך הם מצליחים להביא לשינויים מהותיים בתחומים שונים בחייהם: קריירה, מציאת זוגיות, בנייה בריאה/ שיקום של מערכות יחסים, הורות מצויינת ועוד.

3 חלקים למאמר זה: מושגים ורקע, הגורמים המרכיבים חמלה עצמית ואיך עושים את זה.

10 שורות של מושגים ורקע (חשוב לקרוא)

חמלה מהי: מודעות לסבלו של הזולת ורצון להקל עליו. רצון המקבל ביטוי מעשי. חמלה עצמית אם כך, תהיה: מודעות לסבל שלי ורצון מעשי להקל עליו.

חשוב לי ללכת למקור המעניין של שתי המילים המרכזיות כאן: סבל וחמלה. משמעות המילה סבל הינה קושי שהוא נטל עבורך- משא שקשה לסחוב אותו (מקצוע הסבלות- מדבר גם הוא על נשיאת משא ולקוח מאותו שורש..). המילה חמל בערבית משמעותה: נשא. כדי לקצר אומר רק שהחומל עוזר לסובל לשאת את המשא הכואב ובכך להקל עליו. כשמדובר בחמלה כלפי הזולת הדבר ברור (כל הזמן עולה אצלי תמונתה של חנל'ה, בשמלת השבת הלבנה שלה, עוזרת לקשיש לסחוב את שק הפחמים שלו). כשמדובר בחמלה כלפי עצמך- הסובל כמו גם החומל יהיו בך.

מה זה נותן לך? דימוי עצמי חיובי, יציבות רגשית ויכולת לוויסות רגשי, חוסן נפשי, אומץ להתנסות ולקחת על עצמך אתגרים בתחומים השונים ויכולת לחזור ולהתנסות גם אם נכשלת, היכולת 'לעמוד על הרגליים' גם אחרי כשלון, פיתוח יכולת החמלה שלך כלפי הזולת (נהיה הורים טובים יותר, למשל).

מהי משמעותה בפועל של חמלה עצמית? 3 מרכיבים בחמלה עצמית

שלושה גורמים מרכיבים חמלה כזאת (אין טעם להוסיף על דבריה של קריסטין נף שכתבה ספר שלם בנושא, רק אסכם כאן את העיקרים שלהם בשפה פשוטה ואוסיף דוגמאות להמחשה).

הגורם הראשון הינו מיינדפולנס (מודעות קשובה): מיקוד תשומת הלב שלך לחוויה המיידית, ללא שיפוטיות, ללא הזדהות או מאבק. תוך השתדלות לא להגיב אלא רק להתבונן (או להקשיב). במילים פשוטות: תשומת לב למה שקורה בך במישורים השונים- רגשות, מחשבות, תחושות וקבלה של כל מה שעולה.

הגורם השני הוא אנושיות משותפת או בפשטות: כולנו בני אדם. הסבל הוא נחלת הכלל, הסבל והכאב הם בלתי נמנעים בחייו של אדם באשר הוא, כשיש הבנה של עניין זה ברגעים קשים שלך, ניתן לחוש תחושת שייכות במקום בדידות ונפרדות וגם לדעת שמצב זה הוא נורמלי ובעצם, כולנו מאוחדים ודומים בדיוק בכך שכולנו טועים, נכשלים וסובלים במהלך חיינו. כך, במקום להיות לבד בכשלון או בקושי שלך, אפשר להרגיש עצמך כחווה כרגע את היותך חלק ממשפחת בני האדם.

הגורם השלישי הוא טוב לב ונדיבות כלפי עצמי: לקבל את עצמך, את רגשותיך ואת מצבך ללא שיפוטיות או ביקורת עצמית. לחבק את עצמך על חולשותיך וכשלונותיך, ללא תנאי. לא פעם, כשאנו נכשלים, אנחנו מענישים, מגנים, מלקים ומכאיבים לעצמנו. זאת במקום לעודד, לחבק ולתת לעצמנו את האהבה שאנחנו כל כך זקוקים לה ברגעים כאלה.

איך עושים את זה? 6 שלבים או המסלול המקוצר

כל מה שצריך הוא מקום שקט, בו ניתן לשבת ללא הפרעה וכ10 דקות לעצמך. אפשר לעשות את התרגיל עם עוד מישהו, לדווח לו מה קורה והוא יכתוב עבורנו את הדברים.

שלב ראשון (דקה או שתיים): נשב בשקט וניתן לעצמנו להרגע, לקצב להאט. נשים לב לנשימות או שנעביר את תשומת הלב שלנו דרך איזורים שונים בגוף (ממש נחוש אותם): ראש ופנים, גב, חזה ובטן, רגליים וכפות רגליים.

שלב שני: נזכר במקרה/ בסיטואציה הקשה. נאפשר לה לעלות באופן כמה שיותר חי (נראה את עצמנו, את הבגדים שלבשנו, את המקום וכו').

שלב שלישי: בזמן ההזכרות באירוע נשים לב למה שקורה בנו: מחשבות, רגשות, תחושות. מחשבות יכולות להיות כמו: 'אני אפס', 'עוד הפעם אני מפשל', 'איזו בושה'.. רגשות כמו: בושה, כעס, שנאה, פחד, קנאה באחרים.. תחושות כמו: דופק מהיר, קושי בבליעה, כאב, אנרגיה שמופיעה וכו'.

שלב רביעי: נאשר לעצמנו את כל מה שאנו רואים, מרגישים וחשים. משהו בסגנון של: 'זה ממש בסדר להרגיש כך..', 'זוהי תגובה טבעית', 'כל מי שמנסה נכשל לפעמים' וכו'.

שלב חמישי: זהו השלב של החיבוק העצמי. אפשר לדמיין/ או לתת חיבוק אמיתי, אפשר להניח יד על הלב ולשלוח אליו אור וחום, אפשר להגיד לעצמי מילים של חמלה, אהבה, ואכפתיות.

שלב שישי: נחזור לתחושת הגוף או לנשימה ונשהה שם למשך דקה או שתים.

*יש כאן גם אפשרות להמשיך לעבוד בתוך החיים, ביומיום: ברגע שנשים לב לרגש, מחשבה או תחושה הדומות לאלו שעלו בזמן ההזכרות (שלב 3), למשל, נשים לב למחשבה כמו 'אני אפס', מייד נאשר את עצמנו כבני אדם, כאנושיים ונשלח לעצמנו חמלה ואהבה- נחבק את עצמנו.

המסלול המקוצר

אם הייתי צריכה לסכם את הכלי המדהים הזה, הייתי מציעה לך לעצום עיניים, לדמיין שכל מה שהרגשות, המחשבות והתחושות שבך, מתרחשים עכשיו אצל ילד/ה יקר ורגיש שנמצא בתוכך, הוא סובל מאוד ויש בך  חמלה אמיתית, היינו, רצון עז להקל על סבלו. כעת, אפשר לדמיין את הילד (מראה, לבוש.. באיזו תנוחה הוא: יושב מדוכדך, מכורבל בעצמו..) ולהתנהג אליו בחמלה אמיתית: לשבת איתו, להקשיב לו בתשומת לב, לקבל את כל מה שהוא מביא ללא שיפוטיות או תנאים, להראות לו את האנושי והטבעי שבמצבו לעודדו ולחבק אותו בחום ובאהבה.

כשאני עובדת עם מטופלים (או משתתפים בסדנאות), אני מלמדת אותם לפגוש ולהכיר את הילד הפנימי שלהם, בתהליך הזה הם לומדים למה הילד הפנימי שלהם זקוק וכיצד לתת לו את זה, כך במקום שהצרכים של ה'ילד' (שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו) ינהלו להם את החיים, הבוגר הוא זה שמנהל את החיים. התוצאה בפועל היא שהרבה פחות אנרגיה מתבזבזת על מצבים רגשיים של כעס/ שיפוטיות/ ביקורת עצמית.. אנרגיה זו מופנית לעשייה חיובית וכך המטופל מוצא את עצמו מתקדם בחייו, במקום עבודתו, בהיבטים כלכליים, במימוש העצמי שלו, במערכות היחסים בחייו ועוד.

אני מציעה לך להתחיל היום, לבחור סיטואציה לא נעימה שעדיין חיה בך , למצוא מקום שקט ונוח ולתרגל את 6 השלבים. מובטחני שהתוצאה תהיה הקלה מיידית ועם התמדה יתקבלו תוצאות ארוכות טווח יקרות מפז.

בהצלחה!

 

 

 

סלפ תראפי- מחשבות שליליות

%d7%a1%d7%9c%d7%a4-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa

 

פרק זה מבוסס על משפט שאמר אמרסון: "האדם בנוי מהדברים עליהם הוא חושב במשך היום". אם אתם נתונים במצב של רגשות שליליים, התרגיל הזה יכול לעזור לכם. זהו תרגיל פשוט ובסיסי (פשוט= ההיפך ממורכב, לא בהכרח קל:) שמעבר למטרה הנראית לעין שלו: יציאה מהפאזה השלילית, יכול גם לקדם אותנו לעבר מטרות חשובות אחרות: מודעות, תשומת לב, נוכחות בכאן ובעכשיו.

כשאנו נותנים לעצמנו לשקוע ברגשות ומחשבות שליליות, אנו חסרי אנרגיה להתקדם בחיינו, אנו מתוסכלים, נרגנים וחסרי תקווה. החזרה לרגע ההווה ע"י תחושה של איבר בגוף או של הנשימה לקוחה מעולם המיינדפולנס. בחיים הפרטיים שלי היא הכלי (אם אפשר לקרוא לזה כך) השימושי ביותר שלי, אפשר לומר שכבר יותר מעשור היא מלווה אותי לכל מקום בכל עת. נותנת לי פרופורציות אמיתיות, מצמצמת את הדימיונות המשתוללים, מחזירה אותי למקום הבוגר והבריא שלי. לפעמים אני ממש מרגישה שאני חבה לה את חיי.

התרגיל:

  1. אני מציעה להתחיל את התרגיל בישיבה שקטה (כמה דקות, לא יותר מ-5). פשוט לתת לעצמנו להרגע. נעשה זאת על ידי מתן תשומת לב לגוף שלנו: ראש, חלק אחורי (שכמות, גב..), חלק קדמי (חזה, בטן..) ידיים ורגליים והרפייה של כל איזור ואיזור בגוף. חשוב: לא להכנס למאבקים עם עצמנו, אם לא שמנו לב ונתפסנו למחשבות זה לגמרי בסדר, אנו מקבלים את זה וממשיכים בתרגיל.
  2. לאחר שנרגענו קצת, משהו שקט יותר בנו מאפשר לנו לראות את מחשבותינו. אנו מתבוננים בהן ושמים לב למחשבה/ות שליליות החוזרות על עצמן. למשל: מחשבות על המצב הכלכלי. או על קושי מול הבוס בעבודה שלי. סביר להניח שנשכח שאנו רק מתבוננים במחשבות ונשאב פנימה לתוכן. נקבל את זה ונחזור להתבונן. נסמן לעצמנו את ה'נושא הבוער'. נחזור שוב לגוף ונאפשר רגיעה והרפייה. כמו שאמרתי, כל השלב הזה לוקח לא יותר מחמש דקות. אפשרות: לכתוב את ה'נושא הבוער' במחברת.
  3. המשך התרגיל הוא בתוך החיים. במשך היום, אנו משתדלים לשים לב למחשבות השליליות (המחשבות אותן סימנו כ'נושא הבוער'). כששמנו לב שהן כאן, אנו חוזרים לגוף: כדאי לבחור מראש איבר שקל לנו לחוש אותו (מנסיון, קל יותר לחזור לתחושה בכפות הרגליים/ הידיים). או לתחושה של הנשימה. אנו בעצם מפנים את המדעות שלנו, את תשומת הלב שלנו- לכאן ולעכשיו. בעשותינו כך, איננו מדחיקים את הרגש או המחשבה, אנו פשוט לא מאפשרים להם להציף את כל המערכת. פעמים רבות, נשים לב לכך שמזה זמן מה מוחנו עסוק במחשבות השליליות ולא שמנו לב לכך. זה בסדר. ברגע ששמנו לב, נחזור לגוף. לפעמים נצטרך לעשות זאת כמה פעמים בדקה, זה נפלא מפני שאין הדבר גוזל מאיתנו זמן או אנרגיה יותר משגוזלת הישארות בתוך המחשבות השליליות.

הכי חשוב: לא 'לרדת על עצמנו', לא לצפות שנצליח לעשות זאת בכל רגע נתון, לעיתים נחליט שאנו לוקחים זאת על עצמנו בבוקר ונזכר בכך רק בלילה, כשנלך לישון. זה בסדר. מה שחשוב זה להמשיך ולתרגל.

בהצלחה!!

 

 

 

 

 

סלפ תראפי- הקול בראש 1

hakol-barosh

הפוסט הזה נכתב בעצם עבור מי שמרגיש תקוע! מי שפועל מתוך אותם דפוסים שוב ושוב. מתחיל ונעצר או לא מתחיל בכלל.

יתכן שאתם מודעים לדפוסים שלכם אבל אינכם מצליחים לשנותם מפני שהם חזקים מכם. יתכן שאתם מודעים ויכולים לשנותם אבל לא מצליחים למצוא אלטרנטיבה ולהתחיל ויתכן שאתם יודעים שיש דפוס אך אינכם יודעים מהו. הכלי הזה יכול לעזור בכל המקרים האלה.

הכלי הזה בעצם מאפשר לפעול מתוך בחירה ולא מתוך אוטומט. אם נשתמש בו כמו שצריך שינוי משמעותי יוכל להתחולל בחיינו.

עוד כמה מילים של הסבר: יש בכל אחד מאיתנו מעין "תקליטייה" המורכבת מ"קולות" תומכים, מחזקים ואוהדים ומקולות ביקורתיים, מחלישים ופוגעים. לצערנו, פעמים רבות, איננו מחוברים לקולות המחזקים והמעודדים, איננו יכולים להיות בקשר איתם ולכן השפעתם על חיינו היא קטנה. הקולות הביקורתיים הם בדרך כלל אלו שמכתיבים את התנהגותינו ותגובותינו.

את דרכי המקצועית התחלתי כמורה ומחנכת לנוער בסיכון, אהבתי מאוד את מה שעשיתי והרגשת הסיפוק הייתה עצומה אך השנים במערכת החינוך שחקו אותי והבנתי שעלי לעשות שינוי ולצאת לדרך חדשה. כשהחלטתי שאני רוצה לעשות הסבה מקצועית, התחילו קולות מחלישים לעלות "את לא מספיק טובה", "לא תצליחי", "עדיף שתשמרי על הקביעות וההערכה שכבר הצלחת להשיג עד כה".. וכך נשארתי, מפחדת להכשל, מעדיפה לשמור על מה שיש, שחוקה וחסרת אונים. חודשים לקח לי להבין שלמרות שהקולות הללו נשמעים אמיתיים, הם בעצם רק בראש שלי.

הלכתי ללמוד ולחקור את הנושא וגיליתי עולם שלם.. החלטתי שאני לא נותנת לקולות הללו לנהל לי יותר את החיים והתחלתי לעבוד עם עצמי. השלב הראשון היה להכיר את הדמות שמאחוריי הקול: מהו גילה, שמה, איך היא נראית ומהם המשפטים שהיא נוהגת לומר.. הדבר היה פשוט למדי: אמנם לא שמעתי משפטים ברורים כאלה מהסביבה שלי אבל אין ספק שרשמים כאלה נקלטו בי עוד בגיל צעיר, לאחר שזיהיתי את מקור הקול המחליש- יכולתי גם להתייחס אליו ככזה, מישהו מהעבר הרחוק שלי שגרם לי להרגיש "לא מספיק". אם כך, חשבתי לעצמי, אני מבינה שהקול הזה הוא חסר משמעות עבורי היום ועכשיו כשאני מבינה את זה, הוא יעלם. אבל הוא לא נעלם. הוא המשיך להגיע ו.. להשפיע. ניסיתי להיאבק בו, לומר שלעצמי שאלה שטויות אך גם זה לא הועיל..

לאחר כמה שבועות, שמתי לב שמשהו בי התרכך, במקום לנסות להיאבק, להתעלם או לברוח, פגשתי אותו כאילו היה מכר ותיק, אחד כזה שחוזר על הדברים הלא רלוונטיים שלו ומצליח לגרום לי להאמין להם בכל פעם מחדש. עם הזמן נוצר מצב שבכל פעם שראיתי אותו חייכתי לעצמי (ואליו), נתתי לו לדבר ומשהו בי כבר הופעל הרבה פחות, אם בכלל. עד היום הוא מופיע ואני מזהה אותו מיד, מאפשרת לו לדבר ולהשאר כמה שהוא צריך ואז הוא הולך.. כמעט בלי להשאיר עקבות! החופש שקיבלתי בעקבות התהליך אפשר לי לעשות את השינוי עליו חלמתי. הרצון שלי היה הפעם הרבה יותר חזק מהפחד או מהקול האומר לי ש"אני לא מספיק".

הכלי הזה, על שלושת שלביו, הוא הסדנה הכי מבוקשת שלי. אנשים פוגשים לראשונה באופן מודע את הדמויות העומדות מאחורי הקולות המחלישים ומגלים שכשמדליקים את האור- זו לא באמת מפלצת, אלה פשוט קולות העבר שלהם.

אם אנו ממשיכים לתת לקולות אלה לנהל את חיינו, הם יעשו זאת. ומה שנחיה יהיה רק צל צילו של מה שאנו מסוגלים לעשות. חיים אפורים של חוסר מימוש עצמי יהיו תוצאה של מצב כזה. יחד עם זאת, השינוי הוא אפשרי, הכלי הזה בהחלט יכול לעזור לך לצאת מהאוטומט שנכפה עליך ולחיות חיים של בחירה.

אז, כמו שאמרתי, הרעיון המרכזי של הכלי הזה מורכב מ 3  שלבים, כל שלב עומד ככלי בפני עצמו:

1) מודעות לקולות המחלישים ולדרך בה הם מופיעים (לפעמים, רק המודעות לקולות הללו יכולה לקדם אותנו מאוד).

2) הרחבה וחידוש הקשר עם הקולות המחזקים.

3) אינטגרציה של אלה בחיי היומיום שלי.

בפרק זה יינתן השלב הראשון. הוא החשוב מכולם מפני שהוא זה שיכול לאפשר מודעות. כאן מתחיל כבר תהליך של שינוי. 2 השלבים הנוספים יינתנו בפרקים הבאים.

התרגיל מבוסס על ההבנה החד משמעית שמה שעולה בתוכנו ומה שקורה בתוכנו הוא בעל השפעה מכרעת על מה שקורה מחוצה לנו. אם אתם מתקשים להאמין לכך, נסו בעצמכם:)

וכדאי שנזמין התכוונות, כנות (של כל אחד מול עצמו) ומוכנות לעבור תהליך אישי שכזה. בהצלחה:)

שלב ראשון

*יש לקרוא את כל התרגיל עד סעיף 4 ורק אז לבצע. דרוש דף וכלי כתיבה לידכם.

  1. בחרו תחום בו אתם חווים חוסר בטחון, קושי,או תקיעות (קריירה, זוגיות, חברה, השכלה..).
  2. נעצום עיניים ובואו נקח כמה רגעים, להרפות, לשחרר, להתחבר.. נשב בנוח, כפות רגליים על הרצפה, גוף רפוי, נשים לב לנשימה שלנו, לגוף מלמעלה עד למטה.. ונשאר בעיניים סגורות.
  3. עכשיו בואו נזמין את הדמות הביקורתית לבוא ולהגיד את מה שהיא אומרת בדרך כלל מול התחום הזה. התבוננו בה ושימו לב לדברים הבאים: איך היא נראית: גובה, צבע עור, צבע שיער ואורך שיער, עיניים, מבנה גוף- רזה שמנמן.. מה היא לובשת.. גיל: האם מבוגרת, זקנה, צעירה.. ואולי אפילו יש לה שם: איזה שם עולה לכם עכשיו בראש.. עכשיו, בואו נשמע מה היא אומרת: מילים/ משפטים (חשוב מאוד!) יש להקשיב לכל מה שהיא אומרת בקשר אליך באותו תחום בו קיים חוסר בטחון. היא יכולה להיות דמות מוכרת/ דמיונית/ או כל דמות אחרת שעולה בראשיכם.
  4. בואו נקח נשימה נוספת ועוד אחת ולאט לאט נפתח עיניים ונכתוב את כל הפרטים שעלו: מראה, לבוש, גיל, שם, משפטים/ מילים. (כמובן שזה בסדר גם אם לא הצלחנו. אפשר גם לדמיין אם הייתה כזאת דמות איך היתה נראית מדברת וכו').
  5. יש לכם כעת את כל הפרטים (אם לא נתתם שם לדמות- כדאי שתתנו לה, מותר להמציא). המשך התרגיל מתבצע בחיי היום יום: אתם שמים לב (בעיקר כאשר אתם עסוקים בתחום בו בחרתם לעבוד בסעיף 1) למצב הרוח שלכם, אם הוא שלילי- התבוננו במחשבות, שימו לב אם עולים בכם המשפטים של הדמות הבקורתית (תופתעו לגלות שכן), כשהם עולים- אתם קוראים לדמות בשמה וזוכרים שזוהי בסה"כ אחת הדמויות שיש לכם בראש (אחת ההקלטות). אתם לא נאבקים בה, אלא רק מחייכים בהבנה ולא מתרגשים יותר מדי.. זה נראה כך: "אה, אהרונה, זו שוב את", מאפשרים לה לומר את מה שיש לה לומר ולהמשיך לדרכה..

השלב הזה יכול להיות כבר תחילתו של שינוי. עצם המודעות לקול, מאפשרת לנו בחירה אם לפעול בהתאם לדבריו או שלא. עד כה, לא יכולנו לזהות אותו כקול ולהבין שהוא בעצם מנהל את חיינו ממעמקים. היינו איתו בהזדהות גמורה. כעת הוא חשוף. מוכר. ידוע. מתחילה נפרדות שמאפשרת בחירה שונה.

בהצלחה!

 

 

 

 

 

סלפ תראפי- הקול בראש 2

hakol-barosh

כדי לעבוד עם כלי זה, כדאי להתחיל קודם עם "הקול בראש 1". מומלץ אבל לא הכרחי..

בשלב הראשון, למדת להכיר את הקולות המחלישים, הביקורתיים. השלב השני הוא השלב בו נחדש את הקשר עם קולות תומכים, אוהדים ומחזקים שיש בנו. לפעמים נראה לנו שאין כזה דבר בכלל (בעיקר בתקופות קשות), אבל הם קיימים אצל כולנו. יתכן שכבר מזמן איננו מצליחים לשמוע את קולן. אבל, הן שם והן מדברות. הן בדרך כלל שם מתקופת הילדות שלנו- כשעוד הרגשנו בטוחים, סומכים, אהובים, מיוחדים, חופשיים..

בקליניקה אני מגלה שהסקאלה היא רחבה מאוד, יש אנשים שמצליחים להתחבר בין רגע לקולות האוהדים בתוכם ויש כאלה שלוקח להם זמן רק לדמיין את קיומם, יחד עם זאת, לא נתקלתי באנשים שלא הצליחו לעשות זאת בסופו של דבר.

הסיפור האישי שלי נמצא בקצה הקשה של הסקאלה הזאת.. התקשיתי מאוד למצוא ואף לדמיין את הקולות האוהדים הללו. הייתי צריכה לשכנע את עצמי שהם בכלל קיימים אי שם במעמקים. לאחר שיכולתי לזהות בקלות ואף לקבל ללא הזדהות כמעט את הקול הביקורתי, היה ברור לי שאני ממשיכה הלאה. התחלתי לבנות את הקליניקה ואת מרכז הסדנאות וידעתי שכדי שיגיעו לקוחות, עלי להאמין בעצמי, לזכור שיש לי מה לתת ושאני טובה במה שאני עושה.. החיפוש אחר קול תומך ואוהד שכזה היה ארוך אבל לא ויתרתי, בסופו של דבר גיליתי שם ילדה שובבה, פרועה ודקת רגליים שיודעת את כל הדברים הללו ויותר, עם הזמן הקשר כל כך התחזק איתה שכבר לא הייתי צריכה לקרוא לה או להזכר בה, היא פשוט הייתה, נוכחת ומחזקת. והיא עדיין. כאן:)

אם אין לנו קשר עם הקולות האוהדים שלנו, פעמים רבות לא נצליח למצוא בעצמנו את הכוחות כדי להתקדם למרות הקשיים והכשלונות, ברירת המחדל שלנו תהיה מחלישה ולא מעצימה, וגם חיינו יתנהלו בהתאם. אבל, אם הקול של דמות אוהדת כזאת יוכל להגיע אלינו, תהיה לו השפעה על הרגשות והמחשבות שלנו ומכאן גם על הבחירות והתגובות שלנו. הקולות הללו הם קולות עדינים ורכים, כדי שנוכל לשמוע אותם עלינו לפנות להם מקום, לקרוא להם ולשים לב כשהם כאן.

אז בואו נזמין התכוונות ומוכנות לעבוד ונתחיל..

הקול בראש (2):

*יש לקרוא קודם עד סעיף 3 ורק לאחר מכן להתחיל את התרגיל. עליכם להיות מצוידים במחברת וכלי כתיבה.

  1. נקח לעצמנו כמה רגעים להרגע, להיות שקטים. נעצום עיניים. ניקח נשימה ונשים לב איך האויר נכנס ויוצא, נשים לב לאף שלנו, לחזה ולבטן. אם זה קשה, אפשר פשוט לשים לב לכפות הרגליים או הידיים שלנו. לחוש אותן.. אם עולות מחשבות אחרות. זה בסדר, כשנשים לב לכך נוכל לחזור שוב לנשימה.
  2. יש בתוכנו דמויות אוהדות, כאלה שכבר מזמן איננו מצליחים לשמוע את קולן- הן שם והן מדברות- אלא שהקול שלהן לא מגיע אלינו. הן בדרך כלל שם מתקופת הילדות שלנו- כשעוד הרגשנו בטוחים, סומכים, אהובים, מיוחדים, חופשיים.. בואו תזמינו דמות כזאת, דמות אוהדת ותתבוננו בה  עד לפרטי פרטים: איך היא נראית: גובה, צבע עור, צבע שיער ואורך שיער, עיניים, מבנה גוף- רזה שמנמן.. מה היא לובשת.. גיל: האם מבוגרת, זקנה, צעירה.. ואולי אפילו יש לה שם: איזה שם עולה לכם עכשיו בראש.. עכשיו, בואו נשמע מה היא אומרת: מילים/ משפטים (חשוב מאוד!) יש להקשיב לכל מה שהיא אומרת בקשר אליך. היא יכולה להיות דמות מוכרת/ דמיונית/ או כל דמות אחרת שעולה בראשיכם.
  3. קחו נשימה. לאט פתחו עיניים. כעת הקדישו כמה דקות וכתבו את שם הדמות, את המאפיינים שלה ואת המשפטים שהיא אומרת.
  4. במהלך היום, כשמופיעה הדמות הביקורתית, זהו אותה בשמה ותנו לה לדבר. לאחר שתסיים הזמינו את הדמות האוהדת ותנו לה לדבר. זה נראה כך: "אהה, את פה אהרונה" וניתן לה לדבר עד שתסיים אז נקרא לדמות התומכת וניתן לה לומר את מה שיש לה באותו נושא.

יתכן כי בהתחלה יראה לכם התהליך מוזר, מסורבל ומלאכותי. אבל, אם תקפידו לתרגל, לאחר זה מה, תוכלו לראות שהקולות התומכים והמקדמים יגיעו תמיד יחד עם הקולות הביקורתיים- אז תוכלו לדעת שהאוטומט שלכם השתנה וכעת, הנתיב השלילי, המעכב, המקשה הוא לא הנתיב היחיד אלא הוא תמיד!! מגיע עם הנתיב החיובי, המקדם והתומך. כעת הבחירה אפשרית!

השלב האחרון בכלי זה (הקול בראש 3) הוא אימוני מאוד. הוא בעצם לוקח את שני השלבים הקודמים ומייצר מצבים בחיים בהם נוכל לבחור אחרת ולראות את פירות עמלנו הלכה למעשה.

 

 

 

 

סלפ תראפי- הקול בראש 3

 

hakol-barosh

פוסט זה הינו המשך ל"הקול בראש 1" ו"הקול בראש 2". בשלב הראשון הכרנו את הקולות השליליים, בשלב השני חידשנו את הקשר עם קולות אוהדים ותומכים. השלב השלישי אותו אתן כאן, בעצם מאפשר לנו לעשות אינטגרציה (מיזוג) של התובנות, העבודה והמודעות שהגענו אליהן, ובעצם ליישם אותן בחיינו.

בעבודה עם מטופלים, אני מגלה בכל פעם מחדש שמודעות ותובנות הן דבר חשוב שיכול לחולל שינוי מהותי ובכל זאת, חשוב לתת ביטוי לתובנות אלה גם בתכל'ס- בחיים שעל פני השטח. לכן, כלים אימוניים, הם משמעותיים ביותר בשלב זה שלאחר המודעות.

בסיפור האישי שלי, הגעתי לכאן בשלב השיווק של הקליניקה והסדנאות.. במהלך כתיבת תכנית העבודה אפשרתי לכל דמות לומר את מה שיש לה והחלטתי, למרות זאת, אינספור פעמים גילתי שאני פועלת בהתאם לדמות הביקורתית ובניגוד להחלטה שלי. בכל פעם מחדש מצאתי את עצמי מקשיבה לדמות הביקורתית ומזמינה לאחר מכן את הדמות האוהדת, שוב ושוב.

באחת הפעמים, עלו וצפו זכרונות ילדות הקשורים בדמויות אלה. כך גיליתי כי הדמות הביקורתית הייתה מאז ומתמיד דמות שומרת ומגינה. במקרה שלי, היא שמרה עלי מפני אכזבה וכאב. היא דאגה שלא אקווה ואצפה כדי שלא אצטרך להתמודד עם כשלון ועם היחס שהגיע בעקבותיו מהסביבה החיצונית. בזכותה, הצלחתי להחזיק מעמד ולשמור על עצמי. כשהבנתי מדוע דמות זו נמצאת בעולמי (שהיא פה כדי לשמור עלי), משהו בי למד לאהוב אותה ולכבד אותה. אין זה אומר שנתתי לה לנהל את חיי אבל עכשיו, כשהופיעה, הבנתי שהיא פה כדי להגן עלי והקשבתי לה מתוך כבוד אמיתי אבל גם מתוך הבנה שהיא נוצרה כשהייתי קטנה ויכולותיי: השכליות והפיזיות היו קטנות גם כן. הבנתי גם שהדמות האוהדת הייתה שם תמיד רק שנדחקה הצידה בעיתות של פחד ושל צורך בהגנה. את התוצאה של תהליך מופלא זה, ניתן לראות בחיי כפי שהם היום. כמו גם הספר היקר הזה:)

אז.. יש לנו שתי דמויות: בקורתית ואוהדת. מחלישה ומחזקת. ויש להן שם ומראה ומאפיינים כאלה ואחרים. ואנחנו מודעים להן ויכולים לשמוע אותן ולאפשר להן להתבטא. בואו נצא לדרך חדשה..

השלב השלישי

  1.  בחרו דילמה שאתם נמצאים בה (בתחום בו בחרתם בשלב 1 או בתחום אחר בחייכם)  ותנו לשתי הדמויות להיות בדיאלוג. לא בויכוח. לא בריב.  כל דמות אומרת את מה שיש לה לומר. כתבו את הדברים של שתי הדמויות.
  2.  איך הייתם פועלים אם הייתם עושים את מה שאמרה הדמות הבקורתית וכיצד הייתם פועלים אם לפי הקול השני? אפשר לבחור כעת באיזו דרך אתם מעוניינים ללכת.. יש כבר יותר מקול אחד. מתאפשרת לכם פעולה מתוך בחירה ולא מתוך אוטומט.
  3. אתם מכירים כעת את הקולות והמכשולים הפנימיים שלא הייתם מודעים להם עד כה- וגם אלטרנטיביים לקולות הללו- עכשיו אתם יכולים לשבת ולכתוב לעצמכם תכנית עבודה בתחום בו בחרתם. אם הקול הביקורתי עולה- קראו לו בשמו ואפשרו לו לדבר. כשיסיים- קראו לדמות האוהדת והקשיבו לה בתשומת לב. גם במהלך כתיבת התכנית וגם במהלך ביצועה. תנו לשתי הדמויות ללוות אתכם במסע הזה.

בהצלחה!

 

 

פחד מהלרגיש את הכאב

לבד עצוב

היא מגיעה אלי בכל יום שלישי. אחר הצהריים. יושבת ומפטפטת בלי הפסקה. אני יודעת שהמצב החברתי שלה לא טוב, לכן באה. אני יודעת שגם בלימודים היא מתקשה. בדרך לא דרך סיפרה בקושי שיש ילדה אחת שמצבה החברתי חמור משלה. על הכאב היא לא מדברת. אבל היא זועקת אותו בכל רמח"ח איבריה.

להמשיך לקרוא

המסכנות היא ארץ אוכלת יושביה

 

מסכנות

המסכנות היא ארץ אוכלת יושביה. ראשית, היא ארץ- עם מזג אוויר משלה, עם נופים משלה, עם חוקים משלה.. החוקים שלה הם שתושביה הם קורבן לנסיבות. הנסיבות החברתיות, הכלכליות, ההסטוריות, וכן הלאה.. הן אלה שמנהלות להם את החיים. ובארץ הזאת, מה לעשות.. בדרך כלל אין מזל! נופיה עלובים וחצרותיה לא טופחו מעולם. מזג האוויר בארץ המסכנות עכור וכמו עננה של ערפיח רובצת תמיד מעליה, מכבידה על הנשימה, מקשה על הראות.

להמשיך לקרוא

ילדי פורצלן- על קשיים חברתיים אצל ילדים ומבוגרים

קשיים חברתיים לא מקובל דחייה חברתית'ילדי פורצלן' אני קוראת להם. אותם ילדים/אנשים רגישים שחווים את הקשיים החברתיים בעוצמות גבוהות עד כאב. שמרוב כוויות כבר אינם מעזים להתקרב ולגעת. אותם אלה שרוצים כל כך להרגיש ביחד, שרוצים כל כך להשתייך, שרוצים כל כך להזמין חבר הביתה, או סתם לפטפט עם מישהו והבדידות מכה בהם.

(רק לרגע אומר כאן שוב שהפוסט הזה לגמרי מיועד לאנשים בכל הגילאים, החווים קושי דומה).

להמשיך לקרוא

הכל שיקופים

pablo-garcia-saldana-27627

חשבו רגע: מה אם כל מה שקורה לנו, או מסביבנו הוא שיקוף של מה שקורה בתוכנו. מה אם כל מה שאנו עדים לו הוא מה שקורה בתוכנו והוא מגיע מפני שהגיע זמנו להתעדן, כחלק מתהליך ההתפתחות והצמיחה שלנו. המאמר הבא מנסה להביא את הרעיון הזה באופן פשוט ובהיר וגם נותן עצות להולכים בדרך.

להמשיך לקרוא

ההורים שלנו (פוסט למבוגרים)

[fblike]

אתחיל בכך שאומר שבדרך כלל הורינו רוצים בטובתינו. הם רוצים שיהיה לנו טוב ושנגדל להיות אנשים עצמאיים ומצליחים.

בשם ה'טוב' הזה. בשם ה'הצלחה' הזאת, הם עושים דברים נפלאים אבל גם טעויות רבות וקשות. המילים: טוב והצלחה כתובות במרכאות מכיוון שהן נתונות לפרשנויות רבות.. לא תמיד ה'טוב' וה'מוצלח' של אחד הוא הטוב והמוצלח של אחר, גם אם האחר הזה הוא בנו/ ביתו.

שנתחיל? ניתן דוגמה נפוצה מגיל 7 (כל אחד יוכל לשנות אותה לדוגמה שלו) ונראה את ביטויה כעבור 20-30 שנה.

להמשיך לקרוא

פרידה קטנה

[fblike]

בת 11, המתבגרת הקטנה- גדולה שלי. נוסעת עם סבתא וסבא לטיול בן 8 ימים באיטליה. ופתאום אני מרגישה עד כמה אני תלויה בה!

אני קוראת את הדברים. זה לא נשמע טוב. אבל ככה זה בשבילי.

פרידה. יש מי שיאמר: פרידה קטנה. עבורי תזכורת לאוצר שחי פה באופן תמידי. לאוצר המבלגן, המתרוצץ, המתווכח על כל דבר (כמעט), המבקש ללא הפסקה, המתלונן.. האוצר הזה בדיוק, שארז חלק נכבד מליבי ונסע ל-8 ימים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

על בגרות ואחריות

[fblike]

אני לא רוצה לגדול, אמרה לי בתי הבכורה (11). אני רוצה להשאר קטנה. אני אפילו רוצה להיות בת 5 שוב. ללכת לגן ולאכול את הכריך עם ממרח התמרים שהיינו אוכלים כל אחר צהריים.

מפחיד לגדול. האחריות מפחידה. את מי היא מפחידה? אני חושבת שאת מי שמבין את משמעותה. ולמה אני כותבת זאת, כי ה"קטנה" הזאת, שלא רוצה להיות גדולה, מבינה אחריות הרבה יותר מאיתנו המבוגרים. ולוקחת ברצינות את תהליך הגדילה כפי שהיה כדאי שאנחנו נראה אותו. אני כותבת כי יש לנו פה הזדמנות ללמידה. לכולנו.

להמשיך לקרוא

שליטה

כשאנחנו רוצים לשלוט במשהו אנחנו בעצם רוצים לשנות אותו, אנחנו לא מקבלים את הדבר כפי שהוא, עם הדרכים בהן הוא מתבטא.. עם השינויים הנובעים מטבעו..

 אנחנו רוצים לשלוט בו כדי שיהיה כפי שאנו רוצים בדיוק. יש פה אמירה חד משמעית שאיננו מקבלים אותו כפי שהוא.. ושאנו נאבק בו עד שייכנע ויתנהל כרצוננו.

 הדימוי שעולה כאן הוא דימוי של סוס פרא אצילי, יפהפה שאנו רוצים לשלוט בו. אנו לא מקבלים את פראיותו והרי היא ביטוי של עצמיותו.

להמשיך לקרוא

משמעות

אני זוכרת חוויה חזקה מתחילת שנות העשרים שלי. ישבנו כמה חבר'ה ביחד, דיברנו, צחקנו, שמענו מוזיקה ופתאום מילאה אותי תחושה של חוסר משמעות. הכל סתמי. מיותר. מרוקן ממשמעות. זה לא היה מצברוח או מלנכוליה וגם לא רגש חולף אחר או מחשבה. זאת הייתה תובנה.

להמשיך לקרוא

קרפה דיים הלכה למעשה

קארפה דיים

הסבר קצר: 

קרפה דיים הוא ביטוי לטיני שטבע המשורר הרומי הורטיוס. פירוש המילה קרפה (carpe) הינו "לקט" (מלשון "הרם") ופירוש המילה דיים (diem) הינו "יום". אם כך, מבקש הביטוי לומר "לקט את היום" או "נצל את היום". ביטוי זה נכתב בתוך שיר והוא חלק ממשפט שמשמעותו: "נצל את היום וסמוך כמה שפחות על העתיד".

המשמעות שנוטים לייחס למשפט זה היא מפוקפקת. ובעצם, מטילה חוסר אחריות על אדם שבוחר לעצמו את המשפט כמוטו.

להמשיך לקרוא

שאלות ותשובות על אימון אישי

  • שאלה: מהו אימון? 

תשובה: אימון הוא תהליך קצר ויעיל להשגת מטרות

  • שאלה: כמה זמן אורך התהליך?

תשובה: בין 3 חודשים ל6 חודשים

  • באיזה מצב כדאי ללכת לאימון אישי?

אחד משני מצבים:

א) כשיש מטרה שרוצים להשיג ומתקשים לצאת לדרך או להשיגה.

ב) כשמרגישים חוסר סיפוק בחיינו. רוצים שינוי כלשהו ולא יודעים מה בדיוק

  • שאלה: מה קורה בתהליך? 

תשובה: 1) המאומן קובע מטרה ובהנחיית המאמן לומד כיצד לנסח אותה נכון.

2) ביחד עושים סיעור מוחות כיצד ניתן להשיג את המטרה.

3) המאומן בוחר לעצמו (בהנחיית המאמן) הגדרות עשייה. קובע זמן בו יבצע אותן ויוצא לעשייה.

4) בודקים יחד מה נעשה- מוקירים ובודקים מהן החוזקות והמשאבים שעמדו לרשות המאומן (מידע חשוב שלא תמיד יש לנו על עצמנו..).

מה לא נעשה? בודקים מדוע- זה השלב בו עולים אמונות מגבילות ודפוסים מעכבים. בתהליך קצר ומרתק נבדוק את מקורם, את אופיים, נאפשר להם להשאר אבל לא נאפשר להם לנהל את חיינו.

5) נמשיך עם הגדרות העשייה.. עד להשגת המטרה!

  • שאלה: מה קורה אחרי התהליך האימוני?

תשובה: ראשית, המאומן השיג את המטרה שלו! עשה פריצת דרך בחייו! הוא חי בתחושה של מימוש עצמי.

מעבר לכך, המאומן מכיר כעת אמונות בסיס ודפוסי התנהגות שיש לו- הוא מודע להם ולכוח שיש להם עליו והוא יודע כיצד לנהל אותם במקום לאפשר להם לנהל את חייו.

בנוסף, לאחר התהליך יש למאומן ארגז כלים עוצמתי ויעיל להשגת מטרות- הוא יודע כיצד לנסח אותן בעצמו, כיצד ליצור הגדרות לפעולה וכו'..

מנסיון רב שנים- מאומנים יוצאים עם בטחון ואמון רבים יותר בעצמם וביכולות שלהם. עם תחושה שהם בוגרים יותר וקרובים יותר לעצמם. עם מוכנות ומוטיבציה לצאת לאתגרים חדשים.

אנשים שסיימו תהליך בדרך כלל ירגישו מצליחנים יותר, מאושרים יותר, ברי מזל!!

הכותבת היא מאמנת אישית ומנחת סדנאות

כרמית אוזן

054-7793382

 

 

מגיעים מוכנים לשירות הצבאי

מעטפה צבא

 

המתבגר/ת שלכם ת/יהיה חייל/ת בקרוב?

עומדים לקבל צו גיוס ראשון או ממש לפני יום ה*מא"ה? (*מיון, איתור והתאמה)

כדאי להיערך לתהליך הגיוס, כך יוכלו ילדיכם להפיק ממנו את המיטב ולהגיע מוכנים הן מבחינת המטרות והן מבחינת ההסתגלות למערכת השונה כל כך מהבית.

התהליך הוא קצר טווח וכולל: ליווי אישי שלי בדרך אל השגת מטרה מסויימת. תוך כדי התהליך רוכש המאומן דפוסי פעולה וכלים מעשיים לבניית תכניות, להצבת יעדים ולהשגתם.. כלים אשר ישמשו אותו בכל שלב משמעותי בחייו.
כמו כן, נגלה את המשאבים והעוצמות העומדים לרשותו של המאומן ויכולים לשרת אותו ונכיר את הקשיים העלולים לעכב אותו בהצלחתו בתהליך והגיוס ובשירות הצבאי ואת הדרכים לעקוף אותם.

התהליך הוא מעצים, מצמיח ומניב תוצאות גם בחיי היומיום.

המפגשים מתקיימים בקליניקה בעמק האלה. אחד האיזורים הקסומים בארצנו.

המאמנת שירתה כקצינה בצה"ל. בעלת נסיון של יותר מעשור באימון בני נוער.

רוצים להעניק ליקרים/ות מכל מתנה שתלווה אותם/ן כל חייהם/ן?

התקשרו היום: 054-7793382 כרמית

 

 

 

מהו טיפול בשבילי?

שדה חמניות

מהו טיפול בשבילי?

אדם מגיע עם מצוקה מסויימת. עם מטרה לא מושגת. עם רצון לא ממומש.

אנחנו יושבים ביחד ומבינים את מהות הדברים. הוא מדבר- אני מקשיבה.

להמשיך לקרוא

פחד מלהרגיש את הכאב

לבד עצוב

היא מגיעה אלי בכל יום שלישי. אחר הצהריים. יושבת ומפטפטת בלי הפסקה. אני יודעת שהמצב החברתי שלה לא טוב לכן באה. אני יודעת שגם בלימודים היא מתקשה. בדרך לא דרך סיפרה בקושי שיש ילדה אחת שמצבה החברתי חמור משלה. על הכאב היא לא מדברת. אבל היא זועקת אותו בכל רמח"ח איבריה.

להמשיך לקרוא

ומה אם?

ומה אם כל מה שאני עושה הוא נכון?

מה אם ה'טעויות' הן הזמנה מראש של מי שבסביבתי כדי שיוכל ללמוד משהו. מה אם הן כדי שאני אוכל ללמוד משהו. מה אם כל מה שאני עושה הוא הכרחי להתפתחות שלי. לצמיחה שלי ושל האנשים/ היקום שסביבי?

להמשיך לקרוא

מה אני רוצה- רשימה

מה אני רוצה במישור הארצי:

אני רוצה 10 מאומנים!! בעיקר בשעות הבוקר

אני רוצה לעזור להם באמת. שיצליחו. שישמחו. שירגישו שהם מממשים את עצמם בחייהם. שיהיו מודעים יותר וזה יקדם את חייהם.

אני רוצה שהם יגיעו לקליניקה שלי. פה. בשריגים- או בסקייפ.

אני רוצה להתפרנס ממש טוב מזה- לפחות 10000 ש"ח בחודש (בתור התחלה).

אני רוצה להרצות כל חודש וחצי ולהתפרסם בתחום האימון למימוש עצמי

אני רוצה להנחות סדנאות מגוונות. לפחות 4 בחודש

אני רוצה לכתוב טור בעיתון גדול

אני רוצה ללמוד- הילנג,, האקומי (?)

אני רוצה ללמוד צ'י קונג/ טאי צ'י/ קונג פו

אני רוצה לעשות ספורט

מה אני רוצה במישור הרוחני:

אני רוצה לרצות להיות יותר מלרצות לעשות.

אני רוצה להיות פחות עייפה

אני רוצה לעשות מדיטציה פעמיים ביום

אני רוצה להרפות להשתחרר לשחרר

אני רוצה להתנהג בשובבות, להיות פחות רצינית

אני רוצה לקבל יותר סימנים מחזקים

אני רוצה להיות

אני רוצה להכיר את עצמי

 

מרץ:

אני רוצה לדעת מה אני רוצה

אני רוצה להאמין בעצמי

 

 

 

אימון נוער והדרכת הורים

אימון נוער והדרכת הורים

1/8/2015

לכרמית,

פניתי אלייך בזכות קריאת ההמלצות באתר שלך. תחושת הבטן הייתה שתוכלי לעזור לביתי, ש', לעשות שינוי בחייה.
ש' בת ה-15, הייתה "תקועה" במיני הרגלים ומחשבות שלא היטיבו עימה. הדבר התבטא בחוסר מוטיבציה ללכת לביה"ס עד כדי כאבי בטן עזים.
היא רצתה לשנות ולהשתנות אך היא הייתה זקוקה להדרכה (ולא מההורים שלה).
כבר מהפגישה השנייה התחלתי להרגיש בשינוי שמתחולל, ומפגישה לפגישה ראיתי והרגשתי איך ש' מתחילה לפרוח ולשנות הרגלים.
ש' עברה תהליך מדהים. היא סיימה את כיתה ט' עם תעודת הצטיינות (לאחר שבכיתה ח' בקושי פקדה את ביה"ס), כאבי הבטן חלפו להם, היא חברותית ובעיקר מאושרת.
הכימיה שנוצרה בינך לבין ש' יכלה להיווצר בזכות כישרונך להתחבר ולהבין את נפש האדם העומד מולך. את רגישה, אכפתית, אמיתית ומקצועית.

 
אוהבות אותך מאוד,
ש' וד'.

——————————————————————————————————–

22/7/2015

כרמית יקרה,

כשהכל כבר נגמר,
ורק הטעם המתוק נשאר

רציתי לך להודות…

על ימים קלים וקשים גם יחד.
אותם עברה ביתי איתך יחד.

תודה על  הסבלנות הרבה והאמון
על היחס החם והפרגון,

על דרכה החדשה שנסללה,
בשילוב מנצח יחדיו איתך להצלחה.

(על כך יעידו לא מעט אנשים שסביבה)

אין לי סוף לשבחים ולמחמאות.

כי זכתה ביתי בצילך בשפע של יתרונות.

כרמית,דרך צלחה….

והמשיכי לעשות עבודתך נאמנה.

במלוא הערכה,

XXX

—————————————————————————————————————

כרמית היקרה מאוד, אני כותבת את המכתב הזה כי חשוב לי להגיד לך תודה. עזרת לנו כל כך. הרבה מעבר למה שקיווינו לו. הגענו אלייך בגלל ציונים ממש נמוכים. ידענו שלגיל יש יכולות רגילות ושהוא יכול הרבה יותר. אבל, שום דבר שעשינו לא עזר והוא פשוט לא למד. הלכנו לייעוץ (הדרכת הורים) במשך כמה חודשים וגם זה לא עזר. כשקיבלנו המלצה מחברה שאלנו את גיל אם יסכים לבוא אלייך ואיזה מזל שהוא הסכים. אני לא יודעת מה בדיוק עשית אבל מבחינתי זה פשוט קסם- ילד שלא היה מוכן להחזיק עיפרון ביד עכשיו מגיע הביתה ומכין שיעורים ולומד למבחנים. ומסדר את התיק שלו כבר בערב לפני השינה. הציונים שלו טובים וסוף סוף כשאנחנו מגיעים ליום הורים, המורים אומרים דברים טובים. ביום ההורים האחרון, המחנכת אמרה שהוא עשה שינוי של 180 מעלות ושהוא מגיע תמיד מוכן ומשתתף בשיעורים. אין לנו מילים להודות לך. את לא עזרת רק לגיל אלא לכל המשפחה, שיש לנו עכשיו שקט ולא צריכים להיות כל הזמן במלחמות. ויש לנו גם נחת.   המון תודה ומאחלים לך את כל הטוב שבעולם, משפחת..

————————————————————————————————————–

שלום כרמית, רצינו להודות לך על כל מה שעשית בשביל סיגל. עברנו כל כך הרבה קשיים עד שהגענו אלייך. לסיגל לקות בראייה והיא חייבת להרכיב משקפיים. למרות שהדבר פגע בלימודיה וגרם לה לכאבי ראש, היא לא הסכימה להרכיב משקפיים בשום פנים ואופן.. לא נאריך- רק נאמר שבסופו של דבר, אחרי מספר פגישות בלבד, לא רק שסיגל הולכת עם משקפיים- היא גם גאה בכך. וגם הבטחון העצמי שלה עלה מאוד. אמנם היו לה חברות גם לפני, אבל תמיד פחדה מביקורת וממה שיגידו ובבוקר הייתה עומדת שעות מול המראה כדי לבחור בגד (לפעמים הייתה בוכה בגלל זה..). והיום, הכל יותר קליל ונעים. סיגל מבקשת שאוסיף למכתב שהיא אוהבת אותך מאוד. שוב תודה מכל המשפחה.

————————————————————————————————————–

אני רוצה לומר שאני כל כך שמחה לשבת ולכתוב לך את המכתב הזה. אם היו אומרים לי לפני כמה חודשים שאני אצטרך לומר לבת שלי ללכת קצת פחות לחברות.. לא הייתי מאמינה!!! היא הייתה כל כך בודדה, מאז שעברה לחטיבה ובכתה המון. ועכשיו, היא מוקפת בחברות ושמחה וזה הדבר הכי חשוב בעולם בשבילנו. אין לי מילים להודות לך על מה שעשית בשבילה.

————————————————————————————————————–

לכרמית מחוללת הנפלאות, אורי הגיע אלייך מפני שפשוט הפסיק ללמוד יום אחד וגם שמחת החיים שלו נעלמה. הוא כל הזמן היה עייף (בדקנו אפילו אפשרות לצליאק..) גם התקשורת ביננו הלכה והתדרדרה ולא הצלחנו להבין מה קרה. הייתה תחושה שגם אורי לא ידע למה כל זה קורה. התקופה שבה כל הקשיים הללו עלו הייתה משמעותית מאוד, לקראת סוף כיתה ט' ולקראת חלוקה למגמות. אורי אמנם הטיל ספק בפגישות עם מאמנת אישית אבל הסכים לשתף פעולה. האמת היא שגם אנחנו, בהתחלה, בכלל לא היינו בטוחים שזה יעבוד כי עברו כמה שבועות ולא ראינו שינוי משמעותי. ואז הקסם קרה.. באיזשהו שלב, אורי פשוט הבין שהוא לא נמצא בכלל במסלול שבו הוא רוצה להיות. סביר להני שידע זאת קודם אבל, חשש לומר זאת לעצמו בעיקר מפני שלא רצה לאכזב אותנו. אמנם, היינו צריכים לוותר על החלום שלנו שיהיה במגמת מדעים אבל, מה שווה כל החלום הזה אם לא יהיה מאושר? אורי חזר להיות תלמיד מעולה, מלא באנרגיה ובשמחת חיים. הקשר ביננו פתוח וקרוב יותר. לימדת אותנו לתקשר ולקבל אותו ואפילו את עצמנו כמו שאנחנו.. אלף תודות לך

————————————————————————————————————–

25/11/2014 בתנו הגיעה אלייך בגיל 12 עם חוסר בטחון עצמי. מבחינה חברתית מצבה לא היה טוב בכלל. לאחר שיחות עם המחנכת ועם היועצת החלטנו לפנות למשהו אלטרנטיבי- אימון נוער. חברה המליצה עלייך ואמרה לנו שאת עושה ניסים. במהלך התקופה היה ניכר כי בתנו עוברת תהליך לא פשוט- היא עבדה בבית ועל הגדרות העשייה שלה אבל הרגשנו שגם מבחינה רגשית משהו מתחיל לזוז. כשהיינו שואלים מה קורה ואם היא מרגישה שיפור- היא אמרה שהיא כרגע "נותנת למה שיש להיות" ושזה כבר עוזר לה להרגיש טוב יותר. אפשר לומר שזה היה השלב החשוב ביותר והארוך מכולם, שבו היא למדה להקשיב לעצמה ולקבל את עצמה ובעיקר למדה המון על מה שיש אצלה בפנים. השלבים הבאים כבר היו מהירים יותר וטכניים יותר- למזלנו, ביתנו משתפת, כך יכולנו להיות חלק מכל מה שקרה. אנחנו חושבים שהיכולת שלך להקשיב היא העיקר- נכון שיש לך את כל הכילם ואת יודעת להעביר אותם וללמד אותם אבל ללא ההקשבה שלך והיכולת להבחין במה שמסתתר מאחורי הדברים היא נדירה. תודה לך על מי שאת ועל הנתינה היקרה שלך.

————————————————————————————————————–

8/1/2015 הלכתי לפגישות עם כרמית במשך כמה חודשים ואני רוצה לומר שקיבלתי הרבה- תמיכה, אוזן קשבת וכלים להמשך. כרמית תמיד הייתה שם גם בין הפגישות- ענתה לטלפון ולא חסכה בזמן שלה. גם עזרה לי לזהות "אמונות מגבילות" שלא חשבתי בכלל שהיו. אני למדתי לתקשר עם הבן שלי ואני יכולה לומר שבעצם קיבלתי אותו בחזרה בזכות התהליך שעברתי.

————————————————————————————————————–

29/3/2015 כרמית, את מאוד יסודית, משקיעה, נותנת את עצמך, לא מסתכלת בשעון בכלל, מוכשרת, מבינה עניין, תומכת, איכפתית, מכוונת, מעודדת ועוד המון.
יש לי המון תודה והערכה כמה את נתת לי, ממשיכה לתת ועוד תתני לי.
תודה רבה לך, תודה

————————————————————————————————————–

12/4/2015 כרמית היקרה, ברצוני להודות לך על על העזרה, ההקשבה, הסבלנות, האיכפתיות, תשומת הלב הרבה וגם השיחות הטלפוניות.
הדבר החשוב ביותר הוא , שבהתחלה הרגשתי מיואשת לגבי בעיות מסויימות עם בני המתבגר,
בזכותך נוכחתי לדעת שכל בעיה ניתנת לפיתרון.
המצב מאוד השתפר עם הילד, ואת לימדת אותי שצריך המון סבלנות ,
ושהסבלנות משתלמת, מפני שבסוף הכל מסתדר.
שוב תודה, על תשומת הלב ועל התמיכה הרבה!
גליה

מהי מטרה ראויה

מטרה ראויה, מטרה לא ראויה ותוצאות אפשריות

מטרות

פעמים רבות מגיעים אליי לקליניקה אנשים שניסו להשיג מטרות ולא הצליחו. א' הגיעה אליי עם רצף חיים כזה. כבר 4 שנים קבעה לעצמה מטרות ולא הצליחה להשיג אף אחת מהן.. למרות שהתאמצה ונאבקה כדי להצליח.. כשדיברה כ"כ הרבה כאב ותחושת כישלון היו בקולה. כבר במפגש הראשון, כשהתחילה לדבר על המטרות עצמן, היה ברור ש'פה קבור הכלב', היא בחרה מטרות מקצועיות שכולן, ללא יוצאת מן הכלל, לא דרשו למידה מוקדמת. ככל התקדמנו, הבנו באופן חד משמעי שא' בחרה את מטרותיה מתוך פחד (לחזור לספסל הלימודים שנכוותה בו קשות בעבר), אחרי שהבנו את זה, עבדנו קצת כדי 'לקלף שכבות' והבנו את הרצון העמוק והאמיתי של א' – להיות פסיכותראפיסטית!!  ביחד שחררנו את הפחד, ליוויתי את א' עד שהשיגה את המטרה במלואה ואני כ"כ גאה בה על מי שהיא ועל הדרך שעשתה.

אז, אני מזמינה אותך לבדוק את המטרות שלך, מפני שהבחירה במטרות בלתי ראויות מובילה אותנו לכשלון, לכאב, לפגיעה בדימוי העצמי ולבזבוז חיינו הקצרים ממילא..

*ההמלצה כאן היא לכתוב את המטרה שלך ולבדוק אם איננה 'נופלת' באחת הנקודות המועלות כאן.

מהי מטרה 'לא ראויה' ומהם המקורות האפשריים למטרות כאלה:

  • מטרה שאיננה שלנו: יתכן שמישהו אחר בחר וקבע אותה עבורנו ואנחנו קיבלנו אותה על עצמנו, באופן מודע. ויתכן כי באופן לא מודע 'אימצנו' מטרה של מישהו אחר- זה יכול להיות הורה, חבר, בן זוג.. זו יכולה להיות מטרה שנובעת מתרבות שאנו חיים בה ואותה או חינוך שקיבלנו בילדותינו וממשיך לחיות בנו. כמה דוגמאות: בוס בעבודה קובע מטרה כמו: כל עובדי החברה צריכים לעבור הכשרה אקדמאית בשנתיים הקרובות- העובד שלו מאמץ באופן מודע את המטרה אף על פי שאיננו רוצה/ מעונין/ מאמין בה. דוגמה ל'אימוץ בלתי מודע' של מטרה: אב המשפחה הוא אדם דומיננטי וכריזמטי- מעריך רק אנשים עם תארים אקדמאים בתחום העסקי. בנו גדל וקובע לעצמו למטרה להיות בעל תואר שני בכלכלה. גם אם הוא מודע להשפעתו של אביו עליו- מבחינתו בחר מטרה זו מרצונו ולא כדי לרצות את אביו או לחילופין, מתוך תבנית ה'אדם המוצלח' שנבנתה בילדותו על ידי אביו.
  • מטרה שנוצרת מתוך אשליה: אשליה שיש לי לגבי עצמי, לגבי העולם או החיים. בהמשך לדוגמה האחרונה. לפעמים נראה לי שאני מכיר את עצמי. שאני פועל מתוך רצון פנימי. שאני הולך רק לאן ולמה שמעניין אותי וכו'. פעמים רבות לא כך הדבר. הכרת עצמי כרוכה בעבודה. בדרך כלל עבודה של התבוננות, חקירה ושאילת שאלות הדורשת אומץ, כנות ומוכנות. החקירה תהיה סביב השאלה מה שלי באמת- אילו כישורים, עוצמות, משאבים יש בי שבהם אני רוצה לעשות שימוש. מה באמת מעניין אותי ולא מפני שיחמיא לי לעשות אותו. גם לא מפני שנראה לי שזה מה שאני צריך לעשות אלא באמת באמת בגלל שאני רוצה עכשיו. נכון, אין סוף לחקירה הפנימית הזאת ובכל זאת, חשוב לזקק את ה'אני' הזה שאנחנו כל כך מזוהים אותו. ולזקק אותו בהתאם לרגע ההווה. הבדיקה הקלאסית לכך תהיה: האם כשאני יוצא להשגת המטרה אני מלא במוטיבציה ובהתלהבות.
  • מטרה שנוצרת מתוך אמונה מגבילה: שייך גם כן לעולם האשלייה שלעיל ובכל זאת שווה להקדיש לכך רגע. אמונה מגבילה= אמונה שמגבילה את אושרי/ את הצלחותיי וכו'. אמונה מגבילה כזאת יכולה היות: 'אני לא שווה' ומכאן אבחר מטרות התואמות את האמונה המגבילה הזאת- כל מטרה שמתאימה לאנשים לא שווים כמוני. יתכן, לחילופין, כי אבחר דווקא במטרה גבוהה מאוד- בלתי ניתנת להשגה (ועל כך אדבר בהמשך)- אשר דרך אי השגתה אוכל להוכיח לעצמי שוב שאני לא שווה.
  • מטרה שנובעת מתוך פחד: בעצם, מטרה שאיננה שלי. לדוג', אבחר ללמוד לימודים אקדמאים מפני שאני מפחדת שיגידו עלי שאני לא חכמה.. אבחר להקדיש את עצמי לטיפול בילדיי מפני שאני מפחדת שיתדרדרו אם לא אהיה נוכחת כל הזמן. הפחד ממה שיגידו, הפחד ממה שיהיה אם.. ופחדים אחרים.
  • מטרה שאיננה ריאלית: מטרה שאינני יכול להשיג בזמן, בדרך או באמצעים שקבעתי לעצמי. לפעמים נבחר בה דווקא משום שאיננה ריאלית ובכך נוכל להשיג אישור לאמונות מגבילות שיש בנו או אישור לכאב שנמצא בנו.

תוצאות אפשריות של מטרה שאיננה ראויה: אכתוב כאן 3 תוצאות אפשריות. מהקלה אל הכבדה. ראשית, אי השגת המטרה. כשלון חוזר ונשנה בשל חוסר מוטיבציה, אנרגיה ירודה, אי התאמה ועוד. אם אתם חווים או חוויתם בעבר מצבים כאלה- חזרו ובדקו את המטרה שלכם לפי המטרות ה'לא ראויות' המנוסחות כאן למעלה, אין לי ספק שתמצאות התאמה.

אפשרות נוספת היא השגת המטרה ואכזבה גדולה בעקבות זאת- בדרך כלל יפגשו זאת אנשים הישגיים, ההליכה אל המטרה תהיה ללא הקשבה לצרכים רגשיים ואחרים- היא תושג ובשלב מסויים תבוא ההתפכחות, ההבנה, שזה לא בשבילי.

תוצאה אפשרית שלישית, הקשה מכולן בעיניי, היא בזבוז החיים- המשך ההליכה בדרך שאיננה שלי. בה אינני ממצה את יכולותיי, בה אינני נהנה מהעשייה אלא רק מ'צלצול הפעמון' שמתלווה אליה- זוהי תוצאה שלא יכול להיות לה תיקון מלא מפני שהזמן האבוד לא ישוב עוד..

מה כן? כדאי שמטרה תהיה מנוסחת על דרך החיוב (ולא על דרך השלילה), שתהיה ריאלית/ ברת השגה, שתהיה מדידה/ ברורה (כך שנוכל לדעת אם וכאשר השגנו אותה), שתהיה שלי במהותה ובמהותי ושתמלא אותי בכוחות ובמוטיבציה.

בהצלחה!!

 

מעברים בחיים- על מעברים חיצוניים ופנימיים. התמודדות יעילה והפקת תובנות

 

גשר מעבר

כל העולם כולו גשר צר מאוד. חיינו מורכבים ממעברים- ממקום למקום, מתקופה לתקופה, משלב לשלב, ממצב למצב. מעברים יכולים להיות פנימיים (התפתחותיים, רגרסיביים, רגשיים, גופניים, שכליים) וחיצוניים (מעבר דירה, מקצוע, זוגיות, המעבר לאמהות, גיל ההתבגרות, פרידה, מעבר מגן לבית ספר, מדינה..).

להמשיך לקרוא

התמודדות עם מצבי לחץ- עצות וטכניקות

לחץ

כולנו סובלים מהתופעה הזאת שנקראת לחץ.. אבל הטווחים הם רחבים: אצלי באופן אישי יש לחץ שקשור בזמנים- אני שונאת לאחר ואני מלחיצה את כולם כדי להמנע מאחורים.. לא נעים, ובכל זאת, אפשר לומר שאני לא נמצאת על הקצה הקשה של הסקלה.. (לא בנושא הזה לפחות:).. יחד עם זאת, אני פוגשת מטופלים רבים בקליניקה שהלחץ ממש פוגם בחייהם, לחץ ממבחנים, לחץ מעמידה מול קהל ועוד.. עם מרבית המטופלים אני עובדת במקרה זה מבפנים החוצה- נעבוד עם מקור הלחץ ובעצם נשנה את החוויה הפנימית מול המצב המלחיץ.. אח"כ גם יגיע שילוב של התהליך בחיי היומיום..

במאמר זה אסביר מעט מהו לחץ וכיצד הוא נוצר ואתן טכניקות פשוטות להתמודדות עימו.

להמשיך לקרוא