לפגוש את ילדך האמיתי

כמה קשה לפגוש את ילדך האמיתי. לא את מי שהיית רוצה שיהיה. לא את מי שהיה יכול להיות אם רק היה משנה/ משפר/ מתקן תכונות או התנהגויות כאלה ואחרות בעצמו.. לא את הילד החמוד שהיה לפני כמה שנים. אלא את הילד שלך- כמו שהוא- ממש עכשיו.

כמה קשה לפגוש את ילדך האמיתי. לא את מי שהיית רוצה שיהיה. לא את מי שהיה יכול להיות אם רק היה משנה/ משפר/ מתקן תכונות או התנהגויות כאלה ואחרות בעצמו.. לא את הילד החמוד שהיה לפני כמה שנים. אלא את הילד שלך- כמו שהוא- ממש עכשיו.

להמשיך לקרוא לפגוש את ילדך האמיתי

מחפשים אהבה?

כיצד, במקום לחפש אהבה, אפשר לחפש בתוכך את המקום אשר איננו נותן לה לעבור ולעבוד אתו? זה יכול להיות מקום החסום על ידי פחד או כאב. החסימה היא בדרך כלל מערכת משוכללת או פשוטה של הגנה אשר נבנתה בך בגילאים צעירים יותר מסיבות מוצדקות בהחלט.

הדברים הבאים יכולים לשנות את חייך! במידה ויתאפשר להם להיכנס ולהדהד בתוכך..

כיצד, במקום לחפש אהבה, אפשר לחפש בתוכך את המקום אשר איננו נותן לה לעבור ולעבוד אתו? זה יכול להיות מקום החסום על ידי פחד או כאב. החסימה היא בדרך כלל מערכת משוכללת או פשוטה של הגנה אשר נבנתה בך בגילאים צעירים יותר מסיבות מוצדקות בהחלט.

להמשיך לקרוא מחפשים אהבה?

יום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!

יום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!

משחת השיניים תהיה סגורה כמו שאת אוהבת

להמשיך לקרוא יום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!

פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתו

תמיד יש סבל כשם שתמיד יש הנאה, אלו הן שתי גדות של הנהר בו זורמים חיינו,

אלא שיש סבל שאיננו הכרחי

להמשיך לקרוא פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתו

הסוד הגדול של הבקשה

כולנו מבקשים, מביעים משאלות.. חלקנו מפנים זאת כלפי בורא עולם, חלקנו כלפי היקום או הבריאה.. אנו מבקשים בריאות, שפע, שמחה, אהבה, הצלחה, התפתחות ועוד בקשות מפורטות/ אישיות/ כלליות.

העניין הוא, שבדרך כלל אנו מבקשים מתוך תחושה של חוסר. מתוך כאב ה'אין לי' או 'אין לי מספיק' ממקום מכווץ. המקום הזה שאנו מבקשים ממנו איננו מקום המאפשר קבלה- קשה להישאר פתוח ולקבל כשגופי מכווץ או כואב.

כך קורה שמשאלה או בקשה, אשר ממקדת אותי במה שחסר לי, הופכת דווקא לגורם מעכב במקום לגורם מקדם ובעצם מרחיקה את האפשרות שלי לקבל את שברצוני לקבל.

אז מה עושים?

להמשיך לקרוא הסוד הגדול של הבקשה

מוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו

לא פשוטים בכלל חייו של האדם המרצה. בלתי יציבים, מלאי אכזבות וכעסים, השמחות, כמו שמן על מים, אינן נספגות, נוגעות- לא נוגעות וזורמות הלאה.

להמשיך לקרוא מוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו

אני אף פעם לא לבד

יש סיפור עממי שהולך איתי כבר שנים: ממלכה מקסימה שבראשה מלך ומלכה חכמים ונדיבי לב. יום אחד מגיע מכשף מרושע לממלכה.

להמשיך לקרוא אני אף פעם לא לבד

כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו

כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו

כשהפחד מתחיל לעלות עולות בנו תגובות של: לחימה, בריחה, קפיאה מקבלות ביטוי פיזי (כיווץ, דופק מהיר, תחושה של קפאון, בחילה, חולשה וכו'). ביטוי מחשבתי- מחשבות ודמיון על מה שיהיה, דאגות וכו'. ביטוי רגשי- לחץ, חרדה, חוסר אונים וכו'.

אז מה אפשר לעשות? 

להמשיך לקרוא כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו

אמנות האיפשור- פוסט מתנה למבקשים לחיות באמת

תארו לכם מה היה קורה אילו היינו מתערבים למערכת העיכול בעבודה.. במצב רגיל, מערכת העיכול עובדת כך שאנחנו אוכלים משהו, המזון עובר בצינור מהפה ועד לפתח היציאה. בדרך המזון מתפרק- מה שצריךלהספג נספג ומה שאין בו צורך נפלט החוצה. כל התהליך המדהים הזה קורה 'מעצמו' מבלי שנצטרך לעשות דבר. אנחנו רק צריכים לאפשר לתהליך הזה לקרות.

להמשיך לקרוא אמנות האיפשור- פוסט מתנה למבקשים לחיות באמת

עבודה בחלקים- להפריד את עצמי מחלקים שונים בתוכי

דימוי עצמי נמוך? התקפי חרדה? כעס בלתי נשלט? וכדומה רגשות ומצבים שקשה לך להכיל או להתנהל כשהם מגיעים? ברשימה קצרה זו אתן כלי יעיל להתמודדות עם מצבים כאלה ודומיהם.

כאשר אני מרגישה שאני לא שווה או חסרת ביטחון למשל, מה שקורה זה שבאותו רגע אני מזדהה כל כולי עם ההרגשה הזאת. המחשבות רצות בלופ ואין מוצא מהמצב הקשה בו אני נמצאת. כך גם במצב של חרדה וכן הלאה.

אז מה עושים? אני מזהה את ההרגשה/ המחשבה/ המצב ואומרת לעצמי: "יש בי חלק שמרגיש עכשיו לא שווה/ חסר בטחון". אם יש באפשרותי: אני מנסה לעורר בתוכי סקרנות לגבי החלק הזה להכיר אותו. אז.. ראשית אני מאפשרת לו להיות. אני מנסה לגלות איפה הוא יושב בתוך הגוף שלי. בד"כ יש לזה מקום. אם קשה לי לאתר מקום מדויק אני יכולה לומר איזור בגוף באופן כללי: ראש, חלק קדמי (חזה בטן) חלק אחורי- גב, ידיים, רגליים.. אם יש מיקום מדויק זה נפלא. ואז אולי אפשר להתבונן עוד- מה הצבע באיזור הזה? האם יש או אין תנועה? צורה וכו.. כל מה שאני רוצה לעשות זה לזכור שזה חלק בי, לאפשר לו להיות ואולי גם להיות בסקרנות כלפיו. אפשר גם להרגיש איך אני יושבת לידו (ממש לראות את עצמי או להרגיש את עצמי בתוך אותו איזור בגוף), נותנת לו את מה שהוא זקוק לו כרגע: רוגע, חום, אהבה, חיבוק…

העניין העיקרי פה הוא הפרדה ביני לבין החלק הזה. זאת אומרת, אם אין באפשרותי להתרכז עכשיו כדי להכיר אותו יותר כל מה שעלי לעשות זה לזכור שזה בסה"כ חלק בי. ברגע זה ממש יש בי חלקים נוספים. אחרים. שגם אם אינני מרגישה או נמצאת איתם בקשר כרגע- הם מצויים בי. עצם ההבנה וההזכרות שאני חווה כרגע היבט או חלק אחד מסויים ממני, מרגיעה את כל המערכת ומאפשרת לנו לא להזדהות עם המצב.

מקווה שיהיה לך לעזר. בהצלחה:)

הכי טוב שאת יכולה!

חווה רגשות אשמה, ביקורת עצמית ושיפוטיות? הפוסט הזה יהיה קצר אבל יכול להיות משנה חיים עבורך.    ההבחנה שאביא כאן היא צומת חדשה ופשוטה. כזו המאפשרת לך לבחור דרך בריאה, מצמיחה ומהנה יותר לחיות את החיים. לא הצלחת במפגש חשוב, ראיון עבודה, גידול הילדים, בישול ארוחה, מבחן, דייט.. מה קורה אצלך בראש במקרה כזה?

להמשיך לקרוא הכי טוב שאת יכולה!

חווה שינוי לא רצוי בחייך? הפוסט הזה הוא עבורך!

חווה פיטורים, פרידה, או שינוי אחר המורגש כרגע כבלתי רצוי?במצב כזה החיים מסמנים לך משהו. בעצם, זוהי הזדמנות אדירה להתקדם, לקבל יותר מהשפע,לממש עצמך. עכשיו עולה בך רצון להפסיק לקרוא. בכאבך ובצערך אינך רוצה לשמוע על הזדמנויות על כך שהכל לטובה ואני יכולה להבין אותך ובכל זאת, מזמינה אותך לשנס מותניים. לקרוא את המשל הבא ואת התובנות והעצות שאחריו. מי יודע, אולי בכל זאת יצא טוב מכל הסיפור הזה.

להמשיך לקרוא חווה שינוי לא רצוי בחייך? הפוסט הזה הוא עבורך!

הכלים הטכניים VS העבודה הרגשית- הבדלים ותובנות

לא פעם נראה לנו שכלים כאלה ואחרים הם קיצור דרך מעולה לחיים טובים ומלאים ואכן חשיבותם רבה מאוד אך אינה מהווה תחליף לעבודה עם הפצע, היינו- לטיפול רגשי. בפוסט קצר זה אתן סקירה קצרה וממוקדת על שניהם.

להמשיך לקרוא הכלים הטכניים VS העבודה הרגשית- הבדלים ותובנות

החופש לבחור- סיפור ופוסט

איש אחד הלך ביער עבות במשך שבועות רבים כדי להגיע למחוז חפצו.. כבר למד למצוא את דרכו בסבך העצים והצמחייה עד שהגיע לנהר סואן ומסוכן. הוא מבין שלא יצליח לשרוד את הנהר אלא אם יבנה רפסודה טובה ממש, וכך, במשך ימים ושבועות, הוא בונה רפסודה ומקווה שבעזרתה יוכל לחצות את הנהר בבטחה להמשיך לקרוא החופש לבחור- סיפור ופוסט

ה'גאפ' בחינוך ובהוראה- או איך מעלים מוטיבציה אצל תלמידים?

אם החינוך זורם בעורקיך אין ספק שזוהי שאלה שעולה בך בכל סיום שנה או מחצית. בעיקר אם ההכנה לבגרות היא חלק מתפקידך. וזוהי אכן אחת השאלות המרכזיות עבור כל מורה או מחנך בביה"ס. (*אציין כאן שהפוסט מתאים גם להורים המתחבטים באותה שאלה..). להמשיך לקרוא ה'גאפ' בחינוך ובהוראה- או איך מעלים מוטיבציה אצל תלמידים?

חוויה קיומית סוביקטיבית של לבדיות ואי מובנות

אתמול הרגשתי איך זה להיות בעולם כשאני בחוויה הסובייקטיבית שלי לגמרי לבד ולא מובנת. דיברתי עם חברה ופתאום שמתי לב שיש הרבה מלל שאני נותנת עוד ועוד דוגמאות ומסבירה שוב במילים אחרות ובעיקר ראיתי איך אני שמה לב לכל זה ומשהו בי לא יכול להפסיק.. יש צורך עז להכנס לכל הפרטים והוא חזק ממני.

היו רגעים קצרים שהגעתי לצומת ולכאורה התאפשרה לי בחירה. יכולתי לעצור. להפסיק. לתת לזולת לדבר. לאפשר לדברים לרדת יותר לעומק..

אבל מיד עלה פרט נוסף, שהייתי חייבת לדבר גם עליו וזה נמשך.. עד שהחברה עצרה אותי בהחלטיות ושאלה "מה קורה עכשיו?"

באותו רגע שמתי לב לבדידות גדולה בתוכי ותחושה חזקה של חוסר מובנות. כאילו שאני ככ לבד כלואה בקשיים בכאב בסבל של עצמי. שאולי.. אם.. אספר את הכל לפרטי פרטים עד הסוף- מישהו יוכל להבין אותי ואת הכאב שלי ולהיות איתי באמת. כך לא אהיה בודדה ככ עם כל מה שקורה לי מבפנים ומבחוץ.

רציתי 'להכניס אותה לראש שלי', שתדע בדיוק מה קורה שם ואיך קורה שם ואז היא תרגיש כמו שאני ואולי אפילו תיקח ממני קצת את האחריות ותגיד לי משהו כמו 'המצב הוא כזה וכזה' ו 'את צריכה לעשות כך וכך'.

ואולי כולנו רוצים בזה וזקוקים לזה אבל, באותו רגע התקיימה בי האמונה/ תקווה/ טעות שרק דרך המלל.. זה יכול לקרות. משהו בי איבד את האמון בקשר שאיננו וורבלי. בזה שאפשר לשמוע אותי, לראות אותי, להבין אותי ולהיות איתי גם אם לא אומר או אעשה דבר. משהו בי איבד את האמון בקשר אנושי פשוט, בסיסי.. אמון שיש לתינוקות בשלב הטרום מילולי. תינוקת שיודעת שאם יהיה לה קר תגיע השמיכה ואם תהיה רעבה יגיע המזון ואם תרצה חום גוף ומגע הם לא יבוששו לבוא.

כנראה שהאמון הזה בעולם היה אמור להבנות בשלב ההוא. כנראה שנבנה רק באופן חלקי.. וחווית הינקות הזאת חוזרת ומקבלת ביטוי בחיי הבוגרים.

שמתי לב גם לחוסר הסיפוק שזה נותן- כמו לרצות להקיא את כל מה שיש בתוכי עד טיפת המידע האחרונה אבל השיחה נעצרת לפני שסיימתי לומר את הכל ונשארים עוד כמה דברים ממש חשובים שלא אמרתי. ובעצם, גם אם יהיה לי את כל הזמן שבעולם ואולי אפילו אסיים, ארגיש שהיה עוד דבר אחד או יותר שלא אמרתי וחוסר הסיפוק יעלה שוב.

וראיתי את חוסר הסבלנות המתעצם אצל מי שהייתה מולי וידעתי שאני צריכה להפסיק עכשיו אבל משהו בי התעקש ('רק עוד פרט אחד ואז היא תבין').. כאילו נלחם על חייו, על חיי..

אז מה באפשרותי לעשות? ראשית עלי להיות מודעת לכך שזוהי הרגשה סובייקטיבית שלי שנובעת מחווית ילדות מוקדמת. שנית, עלי לעשות תיקון לחוויה הזאת. המלל איננו נותן תיקון- הוא רק משאיר אותי ב'לופ'. מה שייתן תיקון זו התחושה שמישהו מבין אותי גם כשאני לא מדברת, שמישהו יכול לראות ולזהות את הבעות הפנים ושפת הגוף שלי ולתת לי את מה שאני זקוקה לו בזמן אמת.. אפשר לקבל את זה ממטפל/ת או מאדם קרוב שהיכולת האמפתית שלו גבוהה ואפשר גם לתת את זה לעצמי ע"י זיהוי הרגש/ הצורך ואפשור פחות או יותר מיידי של מה שאני זקוקה לו- כמו שכשאני רעבה- לזהות את זה כמה שיותר מהר ולתת לעצמי מזון. או כשאני זקוקה לחום ולמגע לתת אותו לעצמי באופן כזה או אחר- למשל, לעשות מקלחת טובה מלאה בתשומת לב לעצמי ולגוף שלי או למרוח קרם ידיים ברכות ובנעימות עד כמה שאפשר וכמובן לשים לב גם להיבטים רגשיים.

 

*כדאי להוסיף שלדעתי, מתחת לכל אלה יושב, באופן פרדוכסלי, פחד מלהעמיק, מלהיות בשקט שיפגיש אותי עם כל המפלצות שבתוכי. מלהיות עם הריק שבתוכי.. אבל זו כבר שאלה לזמן אחר.

הכותבת, כרמית אוזן, היא מאמנת טרנספורמטיבית, לפרטים נוספים 

מטרה פנימית- איך נדע מהי וכיצד להשיגה

האם אנו שקועים ברחמים עצמיים שהיינו רוצים שייפסקו? אולי כעס הוא משהו שהיינו רוצים שישתנה בתוכנו, אולי לתת יותר אמון בעולם או בעצמנו, לפטפט פחות, להיות ישרים יותר, נדיבים יותר וכן הלאה.

מעבר למטרות החיצוניות החשובות מאוד.. מטרות כמו: פרנסה, זוגיות, קריירה ואפילו חופשה בחו"ל.. מה היינו רוצים שיקרה לנו מבפנים?

חשוב שנקבע לעצמנו גם מטרה פנימית- לאן אני רוצה לכוון את חיי? מה הייתי רוצה ללמוד/ לתקן מבחינת האופי והאישיות שלי? כך נדע שעם הזמן משהו בנו הופך לטוב יותר לעולם ולעצמנו.

להמשיך לקרוא מטרה פנימית- איך נדע מהי וכיצד להשיגה

עזרה למבקשים שינוי בחייהם

לפעמים קורה שאנחנו לא זזים. רוצים שינוי.. להחליף מקום עבודה, ללמוד, לבקש העלאה, לעבור ליישוב אחר.. כל שינוי שהוא.. ומשהו נתקע. מפחד לזוז.

הסיבות יכולות להיות רבות ושונות ואני ממליצה מאוד לכל מי שנמצא בשלב כזה בחייו- לבדוק מה הסיבה שלו ולטפל בה.

למה? כי החיים קצרים והם עוברים מהר ופתאום אנו מוצאים עצמנו מסתכלים אחרוה ומצטערים על כל מה שיכולנו לעשות ולא עשינו.

הכי טוב זה לבחור מטפל/ת שמדבר אליך ולהתחיל לטפל בכל הדברים האלה שהזנחת בעצמך. ובכל זאת, יש דברים שאפשר להבין ולעשות גם לבד..

כאן במאמר אני נותנת את אחת הסיבות הנפוצות לכך שאנשים מפחדים לזוז וגם עצה פרקטית למבקשים שינוי.

אני מציעה לך, בזמן קריאת המאמר, לנסות להזכר בסיטואציות דומות, ההזכרות יכולה להוות את תחילתו של תהליך מקדם תנועה.

להמשיך לקרוא עזרה למבקשים שינוי בחייהם

מודעת לדפוסים, יודעת את הסיבות ועדיין לא מסוגלת ליצור שינוי בחיים?

christopher-sardegna-1735-unsplash (1)

כמה פעמים כבר חשבת על זה, ניתחת, התבוננת, הקשבת.

את לגמרי מודעת לדפוסים שלך, רואה את ה'לופים', אפילו מבינה את הסיבות

גם חשבת על מה את רוצה שיהיה ואפילו על איך..

אבל, את לא מצליחה ליצור את השינוי..

להמשיך לקרוא מודעת לדפוסים, יודעת את הסיבות ועדיין לא מסוגלת ליצור שינוי בחיים?

5 שפות לאהבה- פוסט שימושי בהחלט!

במקרים רבים בהם בן זוג (ילד/ אח/ חברה טובה/ הורה.. ) לא מרגיש אהוב, אין מדובר בכך שהוא באמת איננו אהוב אלא בכך שבן זוגו מבטא אהבה בדרך שונה/ בשפה שונה מזו שהוא מדבר. כך קורה שבן זוגך לא אומר לך שהוא אוהב אותך או שאת יפה אבל רוצה ללכת איתך כמעט לכל מקום, רוצה להיות קרוב וביחד.. או שאת מסדרת, מארגנת, מכבסת, מבשלת.. מתוך אהבתך אליו אבל לא הולכת איתו יד ביד כשאתם ברחוב.. וכך, למרות ביטויי האהבה שלו אלייך ושלך אליו- הוא או את לא מרגישים אהובים.

להמשיך לקרוא 5 שפות לאהבה- פוסט שימושי בהחלט!

החיים ב'הולד'- מים עומדים

לא פעם קורה לנו שאנחנו דוחים טיפול בדברים משמעותיים,

אני לא מדברת על 'סידורים' טכניים כאלה ואחרים (בעצם גם..)

אלא בעיקר על עניינים חשובים שמפריעים לנו בחיים, בהתנהלות היומיומית, שחוזרים על עצמם..

ומתישים אותנו מבפנים. זה מצב שכדאי לצאת ממנו כי הוא גוזל כוחות רבים..

אתן כאן תיאור קצר של המצב ואחריו עזרה מעשית:

להמשיך לקרוא החיים ב'הולד'- מים עומדים

קבוצת הורים למתבגרים

 קשה לך עם המתבגר/ת שלך? האוירה בבית כבר לא כמו שהייתה?
התקשורת בינכם לא ממש עובדת? מתקשה לדעת היכן לשים את הגבול ואיפה לשחרר?
ההורות שלך חשובה לך, יש בך הרבה רצון, אהבה, אכפתיות ונתינה ובכל זאת משהו חסר?

קבוצת הורים 8

זוהי סדנה חוויתית ואינטימית (של כ12 מפגשים) המתקיימת אחת לשבועיים, למשך שעתיים באווירה נעימה, מכילה ומלכדת. בקבוצה עד 10 זוגות הורים למתבגרים (לא חייבים לבוא בזוג, כמובן).

במפגשים נשתף במצבים אמיתיים ובדילמות מהבית ונקבל מהמנחה התייחסות, דרכי פתרון, העמקה (ראיית הסיבות, מה באמת המתבגר שלך מבקש וכו'). כמו כן, תמיכה, דעות, רעיונות ותובנות מהורים אחרים.

מדי פעם נבחר נושא 'בוער', נרחיב לגביו את המודעות ואת הידע, נשאל שאלות, נבדוק איפה אנחנו, היכן אנו רוצים להיות ואיך אפשר להגיע לשם. נושאים לדוגמה: גבולות, קשיים חברתיים, נתק מההורים, זוגיות בגיל ההתבגרות, מרידה בערכים המשפחתיים וכו'..

נלמד ונתנסה בכלים ובטכניקות פרקטיים ואפקטיביים בהם נוכל לעשות שימוש בחיים בכלל ועם המתבגרים שלנו בפרט (טכניקות להעצמה, להקשבה, לתקשורת ולדיאלוג משמעותי ועוד).

המחיר: 100 – 150 ש"ח למפגש.

אם אתם מעוניינים להצטרף לקבוצה כזאת אנא צרו עמי קשר 054-7793382 או במייל [email protected]

 

שיטת הכפתור.. (ס"ת) מערכות יחסים

 

ההצעה שלי הפעם תראה אולי קצת משונה, אבל אני מבטיחה לך שהיא אפקטיבית ביותר.. למרות שהיא מביאה איתה מעט אי נעימות לזמן מה, היא מחוללת שינוי מבורך שמגיע מבפנים.

להמשיך לקרוא שיטת הכפתור.. (ס"ת) מערכות יחסים

סדרה של 8 מפגשים- מבצע

מתנה

אני מברכת אותך על כך שבחרת להשקיע בעצמך ולהכניס שמחה, סיפוק וריפוי לחייך!

כמה פרטים על המבצע:

סדרה של 8 מפגשים איתי

עם אחריות ומחוייבות מלאה לתהליך יד ביד

ב10% הנחה.

סה"כ 3 תשלומים של 720 ש"ח.

כאן לינק לחיוב

מה המפגשים יתנו לך?

ליווי אישי, טיפול רגשי וקאוצ'ינג- כולם באחד!

השילוב של 3 האלמנטים יאפשר לך להגיע להפריצת הדרך לה חיכית:

  • לחוות תחושת סיפוק, שמחה והנאה מחייך
  • ליצור ולקיים מערכות יחסים בריאות ומספקות
  • לדעת מה הכיוון שלך בחיים וגם להגיע אליו
  • להעלות את הדימוי העצמי ואת הבטחון העצמי שלך
  • לעבוד במקום הרצוי לך כלכלית, מקצועית וחברתית
  • להתחבר לכוחות ולמשאבים בך שמעולם לא ידעת על קיומם
  • להשיג כל מה שרצית והרבה יותר מזה
  • לחיות מתוך בחירה אישית ולא מתוך חוסר ברירה
  • לקום בבוקר עם חיוך, כוחות ואהבה לאנשים שסביבך ולעצמך

[pelepay price='2160' name='8-meetings']

אני שמחה לברך אותך על ההחלטה החשובה לצאת לדרך חדשה של ריפוי, סיפוק ושמחה!

באהבה כרמית

 

 

 

סלפ תראפי- מבוא

האם הינך מרוצה מחייך כפי שהם? מהבטחון העצמי שלך? מהזוגיות שלך? מההורות? ממצבך הכלכלי? מהעבודה שלך?

או שקיים בך רצון עז לשינוי פנימי, שינוי שיאפשר לך לחיות מתוך בחירה ולא מתוך הכרח, לחיות מתוך תחושות של סיפוק, הגשמה עצמית והנאה.

האם יש בך מוכנות לצאת להרפתקאה אמיתית של ריפוי עצמי. להשקיע בעצמך ולתת לעצמך?

אם כן, לא במקרה הגיע ספר זה לידייך! ספר הטיפול העצמי יתן לך כלים פשוטים נגישים ואפקטיביים כדי לטפל בעצמך,להקל על עצמך ולשנות את חייך לטובה.

כך יתאפשר לך להתמודד ביעילות עם מחשבות שליליות, רחמים עצמיים, ביקורת עצמית, מצב רוח ירוד, קשיים בחיי היומיום ובמה שהם מזמנים לך.

ספר זה נכתב מתוך הבנה מעמיקה של שני העניינים הבאים: מצד אחד, מתוך ראיית הכאב, הקושי והסבל כחלק בלתי נמנע מחיינו. ומצד שני, מתוך אמונה מלאה בנו ובכוחות שלנו לרפא ולעזור לעצמנו.

הספר יאפשר לך

לצאת מהתקיעות

להתמודד עם הכאב

להניע עצמך לקראת המטרה והחיים הראויים לך

 

מאת כרמית אוזן

כרמית אוזן תמונה

סלפ תראפי- כיצד לעבוד עם הספר

הספר מתאים לכל אדם הרוצה לטפל בעצמו. הכלים לקוחים מעולמות שונים. יכול להיות שכולם יתאימו לך ויכול להיות שרק חלקם. כל כלי יכול לשנות את חייך עם התמדה ונחישות לבצעו.

הייתי מציעה לא להתחיל עם כמה כלים בבת אחת אלא לקרוא את הספר כולו, לבחור כלי אחד ולהתחיל לתרגל אותו למשך זמן מה. או, להכנס לתוכן העניינים ולבחור את הכלי המתאים למצבכם הנוכחי.

חשוב מאוד לעבוד עם מחברת. אני קוראת לה 'מחברת הדהוד', כתיבת הדברים מהדהדת אותם שוב ומאפשרת לנו לחוות אותם גם באופן מילולי וויזואלי. כמו כן, במחברת ניתן לראות את התהליך שעברת.

אפשר לטפל בעצמך או למצוא בן זוג לטיפול. בן הזוג יכול  להיות חבר טוב, בן הזוג שלנו בחיים, אח/ות וכו', העיקר שיהיה מישהו שאפשר לסמוך עליו ולהרגיש איתו בנוח.

*השימוש בספר ובכל תכניו הוא למטרות אישיות בלבד. אין לעשות כל שימוש בספר לצרכים מסחריים או למטרות רווח כלשהן.

השימוש בתכנים שבספר הינו באחריותך המלאה והבלעדית. ואינו מחליף טיפול תרופתי או רגשי בהתאם לצורך.

 

סלפ תראפי- סיום ותודות

אני מודה לך על הזמן שהקדשת לקריאת הספר. בטוחה כי מצאת בו דרכים חשובות וחדשות לטיפול עצמי וכי השינוי כבר מורגש בחייך. אם ברצונך להעמיק את השינוי באופן אישי, בתהליך המבוסס על קשר ישיר ואישי בו משתלבים שלושת האלמנטים החשובים המביאים להצלחה: ליווי, אימון וטיפול. התוצאות המוכחות הן: מודעות והבנת האני הפנימי, יצירת יעדים וליווי עד להשגתם, ריפוי פצעים ישנים, חוויה של קשר מכיל, מקבל ומאפשר.

זהו תהליך ואפקטיבי של ריפוי, שינוי וצמיחה.

מאות אנשים שעברו תהליך בליווי שלי, ראו את חייהם משתפרים ולעיתים קרובות, באופן דרמטי. באפשרותך להיות האדם הבא.

דמייני לעצמך שאת חווה באופן יומיומי את הדברים הבאים:

תחושת סיפוק. הרגשה שאת מגשימה את הייעוד שלך. ידיעה שאת הולכת בדרך הנכונה עבורך.

קמה בבוקר עם חיוך, עם כוחות ועם אהבה לאנשים שמסביבך ולעצמך.

חיה מתוך בחירה אישית ולא מתוך חוסר ברירה.

אני  כאן, מקווה לשמוע ממך ולעבוד איתך.

משוב הוא מתנה גדולה עבורי, אם יש לך מה לומר על הספר, לשאול, להגיב או לשתף ניתן לעשות זאת כאן

אאני בהחלט מזמינה אותך גם לשתף חברים וקרובים ולהעביר את הספר הלאה, אשמח שיהיה לעזר לכמה שיותר אנשים.

כמה תודות לסיום: אבקש להודות  לדידייה, בן זוגי, שמעודד אותי כל הזמן לכתוב, לצמוח ולהיות בנתינה. לרונית חיימוב שדחפה ועזרה ותיקנה ולימדה מתוך נתינה אינסופית. ולמטופלים האהובים שלי שמלמדים אותי בכל יום עוד על נפש האדם, על עוצמותיה ועל היכולת המופלאה שלה להשתנות ולהבריא.

 

 

סלפ תראפי- לצאת מה'לופ'

לופ

והנה שוב מצאת את עצמך ב'לופ': מחשבות, רגשות, התנהגויות שחוזרים על עצמם שוב ושוב, למרות שלא רצית בהם יותר וידעת שהם בכלל לא משרתים אותך אלא להיפך, רק מעצימים את הקושי ואת התקיעות בחייך.

די, נמאס כבר. הגיע הזמן לצאת מהלופ. נמאס למחזר שוב ושוב את אותם התנהגויות, מחשבות, רגשות, מצבים.. רוצה לפרוץ החוצה, לחיות אחרת, להתפתח! ואיכשהו, כמו עכבר בגלגל, מגלה שה'לופ' שוב כאן..

כשאני עובדת עם מטופלים על 'לופ' שלהם, הם מופתעים שכדי לשנות משהו צריך קודם כל לקבל אותו.. "אם אקבל את זה שאני שמנה/ עצבנית לא ארצה לשנות את זה.." זה משפט שחוזר על עצמו במילים כאלה או אחרות, אני אוהבת להדגים את התהליך מעולם היחסים: אם לא תקבל את בן הזוג/ החברה/ הילד שלך כפי שהוא ותאהב אותו כפי שהוא, האם תוכל לעזור לו לעבור תהליך של שינוי? מה שיקרה במצב כזה של אי קבלה זה שהוא יסתגר ויתבצר עוד יותר בעמדתו. כשאני עובדת עם נטורופתים ומאמני כושר להורדה במשקל אני מלמדת אותם את ההיבט הרגשי של הלופים הללו. את ה'לופ' האכילה הרגשית ואת מקורותיו שמחזירים את המטופלים שוב ושוב אל המקרר, את אי הקבלה העצמית כסיבה נוספת לאכילה, המעצימה ומחזקת את ה'לופ'. גם בעבודה עם מטפלים העובדים עם נוער בסיכון אני מלמדת את השיטה והתוצאות נראות בשטח.

ממש לאחרונה הגיע אליי מטופל מתבגר עם דפוס של כעס ושל עצבנות, ההשלכות בחייו היו קשות: הוא איבד את מקום עבודתו באופן קבוע תוך ימים ספורים ואפילו הוגשו נגדו תלונות במשטרה ופגע כמעט בכל מי שהיה איתו במערכת יחסים כלשהיא (הוא נהג לקרוא לעצמו 'חמום מוח'). בהתחלה היה נראה כאילו כלום לא קורה, הלופ חזר שוב ושוב בעוצמות הרגילות ובתדירות הרגילה, אך עם הזמן, התחלנו לראות ירידה משמעותית במספר האירועים האלימים וגם בעוצמות שלהם. בסוף התהליך, הוא אמר שהוא כל כך קר רוח שהוא יכול לשרת במוסד:)

אז, מה עלינו לעשות כדי לצאת מהלופ? החדשות הטובות הן שיש מה לעשות עם זה. החדשות הרעות: אין כאלה, אבל צריך להתמיד ולהיות סבלניים.

בתהליך 4 שלבים. שלושת הראשונים אפשריים לכל אדם וכבר הם יכולים להביא לתחילתו של שינוי, וכפי שאמר לאו דזה: "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן". שנתחיל?

  1. מודעות וזיהוי: עליך לדעת מהו הלופ, כיצד הוא מתבטא בחיי היומיום שלך ומהן המחשבות האוטומטיות שעומדות מאחוריו. הדרך לעשות זאת היא עם עזרה של חבר טוב/ טיפול רגשי, או לבד עם מחברת. מה עושים? סורקים מצבים שחוזרים על עצמם, בוחרים 'לופ' מסויים וחוקרים אותו מתוך סקרנות ועניין (ולא מתוך ביקורת או שיפוטיות). אם למשל, המחשבות האוטומטיות שלך/ התפיסה שלך את עצמך היא שאת/ה חסר/ת ערך/ לא רצוי/ה, או פגומ/ה באיזשהו אופן.. תמצא/י את עצמך שוב ושוב במצבים בהם דוחים אותך. התפיסה שלף את עצמך- כךהיא העומדת בבסיס הלופ הזה, היא זו שמזינה אותו ואיתה עליך לעבוד.
  2. קבלה: לא נוכל לצאת מה'לופ' אם לא נקבל קודם לכן את זה שאנו נמצאים בו. את זה שזהו לופ וש'ככה אני'. הסירוב שלנו לקבל את המצב כפי שהוא, לומר: 'זה המצב שלי ואני מסכימה להיות איתו'- לא מאפשר לנו להתחיל תהליך. אי ההסכמה יוצרת מצב שבמקום להתחיל עבודה על שינוי הדפוס ויצירת דפוס חדש במקומו, אנו מבזבזים אנרגיה על מאבק עם.. עצמנו. גם אם ננצח- מי יפסיד?. אז, קבלה: 'זה המצב שלי ואני מסכימה להיות איתו'.
  3. הבנה: ההבנה כי אין זו המציאות האמיתית אלא זוהי נגזרת של מצבי הסובייקטיבי, של הדרך בה אני רואה את הדברים. יכולה לעזור לי לחפש אלטרנטיבות. נכון, עדיין לא תהיה לא שליטה על הרגש אבל לפחות יהיה בתוכי קול נוסף שאומר משהו אחר. ומשם, לאט לאט יוכלו לעלות גם רגשות אחרים.
  4. עבודה רגשית: כדי לעבוד עם אותן מחשבות או תפיסות אוטומטיות ולהביא לשינוי מהותי בהן, מעבר למודעות ולהבנה (הכרה שכלית לבד לא תמיד מצליחה להביא לשינוי במצב), יש ליצר מצב של חוויה חדשה, כזו שנוכל להאמין לה. חוויה זו יכולה להיווצר בתנאים של בטחון ושל אמון, בתוך מערכת יחסים טיפולית או אחרת ובלבד ששמה לעצמה למטרה לתמוך ולאפשר תהליך שכזה.

כדאי להתחיל בשלבים 1-3, ידוע כי עצם המודעות, תשומת הלב, האור שאנו 'שמים' על דברים, לא פעם יוצרים התחלה של תנועה, התחלה של שינוי וזו הדרך שלכם החוצה מהלופ. בהצלחה!

 

 

 

 

שפה בריאה- 2 כלים שיכולים לשנות לכם את החיים (ס"ת)

 

האם לשפה שלנו יש השלכה על המצב הרגשי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו? מהי השפה הבריאה לנפש שלנו? מהי שפה בריאה למערכות יחסים? ואיך עושים את זה?

להמשיך לקרוא שפה בריאה- 2 כלים שיכולים לשנות לכם את החיים (ס"ת)

על אימון טרנספורמטיבי כבר שמעת?

סלפ תראפי

החיים שלך יכולים להיראות כך:

  • לא עוד דימוי עצמי נמוך- אתה מפסיק להאמין למחשבות הביקורתיות.
  • חיים עם הרבה פחות מאבק.
  • שחרור של הפחדים המקבעים.
  • בטחון ואמון בעצמך- יכולת לשמוע ולפעול מתוך החכמה הפנימית שלך

להמשיך לקרוא על אימון טרנספורמטיבי כבר שמעת?

שינוי הוא אפשרי! (כל התורה על רגל אחת:)

כולנו מופעלים על ידי דפוסים ישנים שלנו. דפוסים שרכשנו בילדותנו כדי להגן על עצמנו  ולהתמודד בצורה הטובה ביותר עם מה שמגיע אלינו מהעולם שסביבנו. גם אם אינם משרתים אותנו היום- מזל גדול הוא שהתברכנו בחכמה שאפשרה לנו לאמץ אותם ולשמור על עצמנו. עם הזמן, דפוסים אלו הפכו לטבע שני עבורנו וכעת הם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו.  אלו הן רשתות עצביות שמפעילות אותנו באופן אוטומטי ואף גורמות לנו לראות את המציאות באופן מסויים מאוד.  להמשיך לקרוא שינוי הוא אפשרי! (כל התורה על רגל אחת:)

5 קצרצרים על קושי ואושר (לגזור ולשמור:)

תינוק לומד ללכת. הוא נופל שוב ושוב, לפעמים מיד קם וממשיך לנסות, לפעמים בוכה קצת וממשיך בזמן אחר.. דרך הקושי הוא לומד. אם היה מנסה להעלים את הקושי, לעקוף אותו, להתחמק ממנו- לא היה לומד ללכת! והכל בזמן הנכון, כשהשרירים חזקים מספיק, כשהיכולת המוטורית, השכלית והרגשית מפותחות בדיוק כדי להגיע לרגע הזה. להמשיך לקרוא 5 קצרצרים על קושי ואושר (לגזור ולשמור:)

על דימוי עצמי נמוך ותחילת התהליך החוצה ממנו (ס"ת)

ההרגשה היא שקשה לך. שמשהו בך לא מאפשר לך לפרוץ את הקושי הזה ולחיות במימוש ובאהבה לעצמך. בתוכך, (במקום קטן אך עדיין חי) ברור לך שיש בך תכונות וכישורים נהדרים. אבל.. וה'אבל' הזה תמיד מופיע, תמיד מקדים אותך וחוסם אפילו את האפשרות לבחור בדרך הנכונה עבורך. ה'אבל' הזה אומר לך שאין טעם לצאת למאבק על זכותך הטבעית למימוש עצמי כי הרי ידוע שהמאבק הזה נידון מראש לכישלון. אז עדיף לוותר.

ולפעמים, בחברת אנשים או אפילו סתם ככה ברחוב אנשים נראים לך יותר. בהכל או לפחות ברוב הדברים- הם יותר. הינך פחות. ככה זה.

להמשיך לקרוא על דימוי עצמי נמוך ותחילת התהליך החוצה ממנו (ס"ת)

התפתחות- נקודת יציאה

 

בכל שלב בחיינו אנו מתפתחים. בכל תקופה בחיינו יש למידה. למידה שמביאה להתפתחות. לעיתים, הלמידה הזאת מחזקת את ה'אני הבריא' שלנו ולעיתים אנו נאלצים לגונן עליו, במקרה כזה, הלמידה תביא לייצור של 'אני אלטרנטיבי'- היינו, התפתחות של אישיות. אישיות זו משרתת אותנו בעיקר על ידי כך שהיא מגוננת על המהות שלנו- על מי שאנחנו באמת ולכן היא חשובה. אלא מה? האישיות הזאת מרחיקה אותנו מהמהות שלנו, מנתקת את הקשרים ביני לבין מי שאני באמת וכך, אנו מגיעים לגיל בוגר כאשר יש לנו אישיויות רבות אבל אין לנו.. את עצמנו.

להמשיך לקרוא התפתחות- נקודת יציאה

יש לך רצון והוא לא מתממש? 3 צעדים ואת/ה שם!

lindsay-henwood-47743-unsplash

אחד הדברים החשובים ביותר הוא לדעת 'מה אני רוצה'. אפשר לומר שזהו שלב משמעותי בדרך שלך אל השגת המטרה. אם את/ה כבר שם- זה נפלא!

העניין הוא שגם כשאנחנו יודעים מה אנו רוצים, לא תמיד אנו מצליחים להגיע לשם, להשיג זאת. אז בואו נצא לדרך. עוד לפני כן אומר כי הדברים המובאים כאן נוסו עשרות פעמים ויותר ותמיד הוכיחו את עצמם כנכונים.

להמשיך לקרוא יש לך רצון והוא לא מתממש? 3 צעדים ואת/ה שם!

כמה מילים על חג פורים או על מה שקורה בסופו

serkan-turk-463683-unsplash

מסכות רעשנים שירים וריקודים..

החג שבו מקובל להתחפש, לעטות מסיכות, להיות משהו אחר ממי שאני

ובשאר הזמן מה?

האם, כשתגמר המסיבה, כשיצא החג,

אוכל להסיר את המסיכה מעל פני, למחות את האיפור

ולחזור להיות אני?

האם אוכל להסכים להיות אני,

ככה כמו שאני?

כולנו טראומטיים

דובי

טראומה מוגדרת כנזק הנגרם לנפש בעקבות חוויה או חוויות חוזרות ונשנות, קשה/ות במיוחד. מדובר בדרך כלל בהתעללות, אלימות או אסון כלשהו. מקור המילה טראומה בשפה היוונית משמעותה- פצע.

יש נטייה להתיחס בעדינות, בסלחנות ובהבנה לאנשים שעברו טראומה וזה מובן. אבל משהו בי שואל: מה עם כל השאר? האם אלו שלא חוו התעללות, אסון או אלימות אינם פצועים וכואבים, האם לא עברו חוויות בהן חשו חסרי ישע, מאויימים או חסרי בטחון, יתכן כי אף חוו חרדה קיומית נוכח אירועים זניחים לכאורה. מה עם כל אותם ילדים/ אנשים? מה עם הילד שבכה במיטתו באמצע הלילה ואמו לא הופיעה? מה עם הילדה שהלכה לאיבוד ונבהלה נורא וכשנמצאה- אבא כעס עליה? וזה שצחקו עליו כבר בגן וזה שהוריו רבו בבית כמעט כל הזמן וזאת שהייתה שמנה בבית הספר היסודי וזאת שלא הצליחה בלימודים והתביישה כל כך בעצמה וזה שאיבד את הדובי האהוב שלו.. ומה איתך, שכואב את כאביך מדי יום?

הסתכלו סביבכם, התבוננו בתוככם. כולם. כולנו. פצועים וכואבים. עכשיו, כשההגדרה הורחבה, אפשר בבקשה להתיחס בעדינות, בסלחנות ובהבנה לכולם? לכולנו? אולי אפשר להתחיל בעצמנו?

 

אימון טרנספורמטיבי מהו

הסבר קצר (שלאחריו יבוא הסבר מפורט קצת יותר):

האימון הטרנספורמטיבי משלב חכמה, כלים וידע משני עולמות: טיפול ואימון.

פעמים רבות כשאנחנו עוברים תהליך אימוני בלבד- אנו מצליחים להשיג את המטרות שלנו אך אמונות הבסיס שיצרו את הקושי מלכתחילה- ממשיכות לנהל את חיינו.

מאידך, כשאנו עוברים תהליך טיפולי בלבד, נוכל להגיע לשינוי של אמונות וחוויות (טרנספורמציה), אך לא תמיד נצליח לתת לשינוי זה ביטוי בחיינו.

באימון טרנספורמטיבי נעבור תהליך של שינוי אמונות וחוויות- טרנספורמציה, על ידי עבודה תראפויטית ונאפשר אינטגרציה של שינוי זה לתוך החיים על ידי כלים אימוניים קלאסיים.

הסבר מפורט:

מהות האימון הטרנספורמטיבי היא השגת מטרות או שינוי בחיים על ידי עבודה עם כלים אימוניים ועם חוויות ואמונות בסיס מודעות ובלתי מודעות אותן רכשנו במהלך חיינו.

קצת על עולמנו הפנימי: אמונות בסיס הן מסקנות על עצמי ועל העולם שנועדו להגן עלינו בזמן שהגענו אליהן. מסקנות אלו הביאו אותנו להתנהגויות מסויימות ולאחר שחזרנו עליהן שוב ושוב הן הפכו לדפוס- (לכולנו יש דפוסים רבים רגשיים, מחשבתיים, פיזיים והתנהגותיים).

כאשר הדפוסים ואמונות הבסיס פוגעים בחיינו, מגבילים את האושר ואת המימוש העצמי שלנו, אנו מנסים לשנותם ומגלים שאין לנו שליטה או יכולת לשנות את המצב.

ובכל זאת, מערכת העצבים שלנו היא פלסטית. זאת אומרת שהיא יכולה להשתנות בהתאם להתנסויות ולחוויות שלנו.

התהליך:

*הקשר האישי הינו הבסיס ממנו יוצא התהליך כולו. קשר זה הוא קשר של הקשבה, הכלה ואמון בו תוכל להרגיש בטוח להיחשף ולעבור תהליך משמעותי.

  1. את/ה מביא מטרה/ קושי .
  2. יחד, במצב של מודעות קשובה (כך נוכל לחקור את הדברים- מחשבות רגשות, תחושות וכו', כפי שהם כאן ועכשיו), נלמד אלו דפוסים או אמונות בסיס מונעים ממך להגיע אל המטרה. נגיע למקור שהפיק את הקושי. (אמונות שנוצרו בעבר והיו רלוונטיות, אלא שהיום אינן משרתות אותך יותר ובדרך כלל אינך מודע כלל לקיומן אף על פי שהן מנהלות את חייך).
  3. דרך עבודה פנימה, נאפשר לאותן אמונות לעבור טרנספורמציה מקדמת- התמרה שתביא איתה שינוי מהותי לחייך- שינוי רגשי, שינוי בפרשנות של מה שקורה, שינוי התנהגותי ושינויים נוספים גם ביחס העולם כלפיך. כאן ישתנו בעצם האמונות המגבילות אותך בהשגת המטרה- לאמונות מקדמות.
  4. את השינוי/ הטרנספורציה הזאת נטמיע בחייך, כאן נשתמש בכלים אימוניים קלאסיים ובכלים נוספים. המטרה: השינוי יבוא לידי ביטוי בתחומים רבים ככל האפשר בחייך כגון: קריירה, מערכות יחסים..

זהו תהליך מהיר ואפקטיבי של ריפוי, שינוי וצמיחה.

עסקים בלתי גמורים

בכל אחד מאיתנו יש כל מני עסקים בלתי גמורים. פצעים שנפצענו בגיל כזה או אחר ושנשארו פתוחים. צמאים לטיפול. למגע יד אדם. למישהו שיגיד שהכל בסדר עכשיו. שאפשר להמשיך.

להמשיך לקרוא עסקים בלתי גמורים

ההיבט הרגשי- מאמר על מהות הסדנה והנחות היסוד שלה (למשתתפי הסדנה)

%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%92%d7%a9

יש תחום ידע שלם שחסר למאמני כושר, לתזונאים ולנטורופתים. כדי שעבודתם תחזיק לאורך זמן ויוכלו להביא לשינוי מהותי אצל מתאמנים ואנשים הסובלים מעודף משקל. הכשרה מלאה חייבת לכלול גם את תחום הידע הזה.

השילוב בין תזונה נכונה ומותאמת אישית, לפעילות גופנית וקבוצות תמיכה הוא נפלא וחשוב. יחד עם זאת, ידוע כי עודף משקל נובע גם מסיבות רגשיות וכי לשם ירידה במשקל, שתחזיק לאורך זמן, יש לדעת כיצד לטפל ולעבוד עם הפן הרגשי. סדנה זו עוסקת בעיקר בפן זה וגם נותנת כלים לעבודה מהותית עימו. כדי שהתהליך יתקיים באופן מקצועי ומובנה תיתן הסדנה גם כלים אימוניים וכלים בסיסיים בהנחיית קבוצות.

המטרה העליונה: אדם שעבר תהליך לא יצטרך לחזור אח"כ שוב על אותו תהליך או להזדקק לקבוצות תמיכה. השינוי לא יהיה רק על פני השטח- במשקל אלא ינבע מתוך שינוי מהותי פנימי שיעבור האדם.

הנחת יסוד: יש לנתק את הזהות בין האדם למשקל שלו.

הסבר: הזהות הזאת היא מקור מרכזי לכישלון. בעצם, האדם בעל עודף המשקל נושא את חולשתו על גופו- בפרהסיה. לכולנו חולשות רבות, רק שאנחנו יכולים להסתיר אותם ולהצליח בכך, האדם הסובל מעודף משקל אינו יכול לעשות זאת- הוא מסתובב בעולם וחולשתו- חשופה לעין כל.

כשאדם מתחיל תהליך של הורדה במשקל, בעצם כל הפוקוס נמצא על החולשה שלו. כמו בעולם בחוץ, בו הוא חש שכשרואים אותו רואים 'שמן' (סליחה על הבוטות), כך גם בתהליך ובקבוצה נשמרת הזהות הזאת. זהות של האדם עם החולשה שלו- אני שמן/ בעל עודף משקל.. בערך כמו להגיד: אני מרוקאית. כל האישיות שלי, כל העומק שבי, מצטמצם לדבר אחד בלבד. גם אם אומר: 'אני יפה' אעשה עוול עם עצמי, כי יש בי כ"כ הרבה יותר מזה!

אז מה אני מציעה?: אני מציעה שננתק את הזהות בין האדם למשקל שלו. בקבוצה שכזאת יהיה הפוקוס על האדם ולא על המשקל שלו. מפגשי התמיכה יעסקו באדם עצמו: ברגשותיו, בחוויותיו, בהתקדמותו או בקשייו בתחומים שונים וגם בתחום הזה. אולי אפילו להוריד את עניין השקילה מהפרק. הרי אם ירזה- ירגיש, ידע.. האם אני רוצה לשים את הפוקוס על הקילוגרמים או הגרמים? האם זה מרכז הערב בו אני נפגש? מה שאני מביא איתי ומה שנבחן בסופו של דבר הוא המשקל שלי? ושוב, הזהות בין האדם למשקל שלו מקבלת חיזוק.

עוד כמה מילים: גם אם אני מקבל פידבק חיובי- ירדתי הרבה, ההצלחה שלי נמדדת במספרים (קצת כמו תלמיד בביה"ס והאנלוגיה הזאת רצה אצל כווולם בראש, גם אם באופן לא מודע! וגורמת להם להרגיש קטנים, חסרי אונים, נבוכים ואפילו מטופשים). האם על כך אני מקבל פידבק אמתי? האם פידבק צריך להינתן על תוצאה או על מאמץ?

בעיניי פידבק צריך להינתן רק!! על מאמץ. על כך שהגעתי, שניסיתי, שלא הצלחתי ואני עדיין כאן, על הקושי שאני חווה ועדיין מוכן לנסות ולהתנסות. אם הפידבק יהיה על הדרך- התוצאה תגיע במוקדם או במאוחר, אבל כשהיא תגיע, היא תגיע מבפנים, כי התאפשר לי לחבק את עצמי בכל מצב- כי אני מחבק את עצמי על הדרך בה אני עובר, על המאמצים.

תחשבו על זה ככה: עם איזה חבר הייתם ממשיכים ללכת? עם זה שמעריך אתכם רק כאשר אתם מצליחים או עם זה שמעריך אתכם על עצם היותכם- אתם?

ועוד כמה מילים ליד העניין הזה: הסובל מעודף משקל (אנחנו מדברים כאן על אלו שנלחמים בכך) סובל בד"כ מביקורת עצמית, מאשמה, משיפוטיות, מהלקאה עצמית.. אם אני 'ארד על עצמי' אולי אפסיק עם זה- הוא חושב לעצמו. אבל, מאיפה יהיו לו את הכוחות אם ירד על עצמו? ומה יקרה אם יאהב את עצמו? אם יקבל את עצמו? ככה, בפשטות, על עצם היותו.

אנחנו מאמינים שאם נקבל את עצמנו או חלק מסוים בעצמנו זה אומר שנשאר אתו לנצח ואני אומרת להפך. רק ממקום של קבלה (ואפילו הומור, שפעמים רבות מצביע עליה, לא תמיד)- נוכל לעשות שינוי אמתי- אני לא יכולה לשנות באמת משהו שאינני מקבלת. אם אני לא מקבלת את זה שאני אוכלת ממקום רגשי- איך באמת אוכל לשנות זאת? אקבל זאת, אבין שזה חלק ממני ויש בי גם חלקים  אחרים, אכיר את החלק הזה שבי- את מה שמפעיל אותו ואת הדרך בה הוא מפעיל אותי והנה אני על דרך המלך שכל הכוחות ללכת בה מגיעים מתוך עצמי.

הנחת יסוד משמעותית נוספת: אנחנו כולנו תוצר של תרבות וחברה. יש מערכת ענקית שעובדת כדי שנאכל- לא בריא והרבה! אינטרסים כלכליים מנהלים אותה ואנחנו הקורבנות שלה. יש גם את דימוי הגוף הפגוע שלנו המוזן על ידי כל מני פרסומות ודוגמניות במשקל נוצה כך שאף פעם לא נוכל להיות מרוצות מאיך שאנחנו נראות וגם כאן יש תעשייה שלמה שמתפרנסת על גבנו. אנחנו גם תוצר של חברה שנותנת ציונים, ששופטת ומבקרת את האדם השלם מתוך התייחסות לחלק אחד בלבד שלו ומתעלמת מכל חלקיו האחרים. כך כבר מגיל בית הספר.. אנחנו בעצם עבדים של תעשיות עצומות ושל נורמות חברתיות מעוותות. חשוב שנבין זאת, חשוב שמטופלנו יבינו זאת.

הגישה שלי אומרת, שאנו לא חייבים לקבל זאת ולהתנהג כך כלפי עצמנו. זה מתחיל בלהרגיש יותר טוב עם עצמי כמו שאני והנה אנחנו מתחברים לפסקה הקודמת (אני יכולה להבטיח לכם/ן שכמעט כל הנחת יסוד בתחום הזה- אם נלך איתה קצת קדימה- תביא אותנו לאותה נקודה התחלה- לקבל ולאהוב את עצמי כפי שאני).

ועוד הנחת יסוד אחת אחרונה: כל הרקע התרבותי חברתי הזה וגם הרקע האישי שלנו כאינדיווידואלים, מביאים אותנו לאמונות בסיס כאלה ואחרות- אמונות אלה הופכות עם הזמן לאמת עבורנו- לאקסיומות והן שולטות ומכתיבות את התנהגותנו ובעצם את המציאות שלנו אפילו בלי שנהיה מודעים לכך. אמונות אלו משפיעות על הכוחות הפנימיים ועל המוטיבציה שלנו. עם אמונות חיוביות, מעצימות ומחזקות עשו אנשים דברים מופלאים והגיעו להישגים מפתיעים. לעומת זאת, אם האמונה היא שלילית, מגבילה או מחלישה בנושא מסוים, נשאר תקועים ולא נצליח להתקדם באמת באותו תחום. בעצם, ננסה להוכיח לעצמנו שהאמונה שאנו מחזיקים בה היא נכונה. במצב כזה, אין לנו חופש בחירה- אנחנו פועלים מתוך אוטומט. יש רק דרך אחת.

כדי להשתחרר מאמונות מגבילות, אנו צריכים קודם כל להיות מודעים להן. לגלות אותן. להקשיב להן ולראות מתי וכיצד הן מגיעות. למצוא להן אלטרנטיבות אמיתיות- מתוכי (למצוא- לא להמציא) ולתת להן את האפשרות להתבטא גם כן.

ושוב, אם לא נסכים לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, לא נוכל להיות כנים עם עצמנו ואם לא נאהב או ננהג בחמלה כלפי עצמנו- לא נוכל להתרחב ולא תתאפשר בחירה, שינוי וצמיחה בתחומים המאתגרים בחיינו. המסקנה, שוב, מחזירה אותנו לקבלת אדם את עצמו, כפי שהוא, על כל מה שיש בו, באהבה ובחמלה.

איך עושים את זה? נלמד ונתנסה. בינתיים, תנו לעצמכם אהבה, מחמאות, הסכימו לקבל את מחשבותיכם רגשותיכם, תחושותיכם ואם יש משהו שבא לכם לעשות (קטן כגדול) ולא ממש הרשיתם לעצמכם.. לכו על זה. עכשיו!

תמיד פה 054-7793382

אז למה בעצם את לא נהנית?

christiana-rivers-466086-unsplash

למה אינך נהנית ממנעמי העולם הזה?

אולי זה בגלל שאין לו מנעמים?

זה לא יתכן. יש לו!

יש לו זריחות ושקיעות, פרחים ועצים וצחוק ילדים וקפה:)

להמשיך לקרוא אז למה בעצם את לא נהנית?

השמש זורחת הציפורים מצייצות ואמא ואני מחובקות

 

אמא שלי טעתה. פעמים רבות וכואבות מדי

אמא שלי טעתה ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על חיי..

ובכל זאת, לעיתים (רחוקות או קרובות),

היה חיבוק,

או ליטוף..

כשהייתי חולה, או ביום הולדת, או סתם, כשחזרתי מבית הספר רעבה בצהריים..

והשמש זרחה אז על שתינו

והיה נעים כל כך..

יש לך רגעים כאלה. גם אם הם מאופסנים בקופסה נעלמה,

אפשר לעזוב לרגע את כל השאר

ולתת להם לעלות

להתחבר

למגע, לרכות, לחמימות

שאין עוד כמותן.

גם אם איננו בטוחים- היה או לא היה, כך או אחרת,

הגוף זוכר את התחושות..

עכשיו! עיצמו את עינכם ותנו לרגע כזה להיות..

 

סלפ תראפי- הספר!

הספר הזה הוא מתנה יקרת ערך לכל אדם!

הוא נולד מתוך צורך אמיתי. הצורך שלי לעזור לעצמי במצבים של כאב רגשי, של מחשבות שליליות ושל קושי. לפני עשר שנים, עברתי תאונת דרכים קשה, לאחריה עברתי כמה ניתוחים ותהליך שיקום ארוך מאוד, כאמא לשתי קטנטנות גם הכאב הרגשי על חוסר היכולת לטפל בהן באופו פיזי במשך יותר משנה היה עצום. שמתי לב שאני נוטה להשאר בתוך הכאב, לרחם על עצמי או לכעוס על העולם. ידעתי שיש אפשרות של קבלת עזרה מבחוץ (ללכת לטיפול כלשהו) אבל כל הטיפולים הפיזיים היומיומיים לא השאירו לכך מקום מבחינתי וגם המצב הכלכלי לא היה פשוט.

להמשיך לקרוא סלפ תראפי- הספר!

סלפ תראפי- איך להיות מקשיב טוב יותר

"ברור שאני יודעת להקשיב. אני עושה את זה כל יום.." ובכל זאת, כדאי לעצור ולשאול בכנות: האם באמת אנו מקשיבים? ממש נמצאים כאן ועכשיו עם האדם המדבר שמולנו? ולמה באמת חשוב שנקשיב מעבר למתנה שאנו נותנים לזולת. למה זה חשוב עבורנו?

להמשיך לקרוא סלפ תראפי- איך להיות מקשיב טוב יותר

סלפ תראפי- לצאת מחוזק, תרגיל הקסם!

%d7%a7%d7%a1%d7%9d

התרגיל הבא עובד כמו קסם!! הוא מתאים לכל מצב לא נוח, לא נעים, מצב של מתח, לחץ, בלבול, מצוקה, רגשות שליליים. ניתן לצאת ממנו מחוזקים ולשאוב ממנו בדיוק את מה שהנפש שלך זקוקה לו כעת (וזה יכול להיות כל דבר: שלווה, אהבה, רוגע, שמחה, שובבות, קירבה, מגע, בטחון, הצלחה..). בנוסף, ניתן לגלות בעזרת התרגיל: מהם הדברים החסרים לך כאן ועכשיו.

אם אין בך את הידע כיצד לווסת ולאזן את עצמך מול ההתמודדויות הקשות שהחיים מביאים אליך, חייך יהיו רצופי סערות ומשברים, ההשפעות הקיצוניות ישחקו אותך עם הזמן והדבר יתבטא באובדן שמחת החיים, הבריאות הפיזית והנפשית ואפילו בהזדקנות מהירה.

בקליניקה שלי, אני עושה שימוש בכלי זה בווריאציות שונות, בעבודה עם טראומה אפשר לומר שהוא הכרחי, האפשרות לעבור ממקום כואב למקום נעים, לפי בחירת המטופל, בקצב ובמינון שלו, מאפשרים לו לעבד טראומות והתמודדויות קשות אחרות באופן מווסת. בסופו של דבר, הופכות הטראומות מכאב קשה מנשוא, המשתק כל סיכוי לצמיחה אמיתית בחיי המטופל, לזכרון שאין לו השפעה משמעותית בחיי ההווה.

מיכל (שם בדוי) התמודדה עם טראומה קשה של התעללות מינית, נתקלה בה בכל מקום בחייה: היא לא מצאה זוגיות בריאה, אף לא הסתדרה במקום עבודה או מגורים קבוע והייתה נודדת כל כמה חודשים, עקורה ובודדה. כשהגיעה אליי סיפרה לי על ההתעללות שעברה ועל הקושי שלה לעבד אותה, על הנסיונות לעקוף אותה ולהדחיקה, נסיונות שלא צלחו מן הסתם. אמנם, התהליך היה ארוך ומורכב אבל הכלי הזה, באחת הווריאציות שלו, היה אחד הכלים המשמעותיים. הוא למעשה אפשר למיכל להסכים להיות עם החוויה, מטווחים קצרים לטווחים הולכים ומתארכים, עד שהחוויה הפכה לזכרון רחוק מימי הילדות.

התרגיל הזה לקוח מהגשטאלט (פ.ס.פרלס) עם תוספות ושינויים קלים שלי. הגשטלט בעצם טבע את המושג השלם שווה יותר מסכום חלקיו, כלומר אנחנו שווים יותר מסכום ההתנהגויות, הדפוסים והתחושות שלנו.

אפשר לעשות את התרגיל לבד ואפשר לעשות אותו בזוג. בן הזוג נותן את ההנחיה ואתם משתפים אותו במה שעולה, כמה שיותר פרטים- יותר טוב.

הרעיון המרכזי של התרגיל הוא לנוע הלוך ושוב בין כאן לבין שם..

יש לקרוא את התרגיל עד סופו  (סעיף 6) ורק אז לבצע אותו. מומלץ להמשיך קריאה אחרי סעיף 6 רק לאחר ההתנסות בתרגיל.

  1. עצמו עיניים וקחו כמה רגעים כדי להרגע. תנו לקצב להאט. שימו לב לתחושות העולות בגופכם. תוכלו לחוש את המשקל שלכם על הכיסא, את התנוחה בה אתם יושבים. אין צורך לשנות כלום. פשוט להיות עם מה שיש כפי שהוא.
  2. כעת לכו לאן שתרצו בדמיונכם. למקום בו תוכלו לחוות חוויה חיובית, של בטחון/ רוגע/ נעימות/ סיפוק/ אהבה/ הנאה.. שהו שם ותנו לעצמכם להתמסר לחוויה.
  3. הצעד הבא הוא לשוב אל חווית הכאן והעכשיו. אפשרו לעצמכם להרגיש ולחוש את כל מה שעולה, את כל מה שכרוך ברגשות הלא נעימים שאיתם התחלתם את התרגיל. כעת, השוו את שני המצבים. היכן אתם מעדיפים להיות? סביר להניח שב'שם'.
  4. ושוב, בעיניים עצומות, לכו למקום הנעים, הרחיקו לכת לאן שתחפצו (זה יכול להיות מקום בו שהיתם בעבר, או שראיתם תמונה שלו, מקום דמיוני..). נסו להפעיל את כל החושים, קחו את הזמן עד אשר תחושו ממש את עצמכם שם, בתוך החוויה (מראה, ריח, צלילים, תחושות גוף, טעם..).
  5. שובו שוב לכאן ולעכשיו. עם כל מה שעולה בכם. שימו לב לשינויים.  תנו לעצמכם להיות כאן ממש. כעת, השוו שוב בין שני המצבים. היכן אתם מעדיפים להיות?
  6. המשיכו לנוע בין ה'כאן' ל'שם' ובכל פעם שתחזרו לכאן בדקו היכן אתם מעדיפים להיות. חזרו על כך לפחות 4 פעמים.

שימו לב, ה'שם' מזמן לכם את המפתח להבנת הדברים החסרים ב'כאן- עכשיו'. האם המקום אליו הלכתם היה אי בודד שאפשר לכם שקט ושלווה? אם כן, כנראה שזה מה שאתם זקוקים לו יותר מכל כרגע ואולי היה ה'שם' בילוי עם חברים ותחושה עמוקה של בטחון בעצמכם ובעולם? שימו לב מה הייתה החוויה הרגשית המרכזית ב'שם' כך תוכלו לדעת למה אתם זקוקים כעת.

ובעיקר, ה'שם', מעניק לכם בדיוק את מה שאתם זקוקים לו כרגע ואתם יכולים לחזור למציאות עם תחושה של חיות, עוצמה פנימית, שלווה ואנרגייה נקייה.

בסדנאות שאני מנחה אני מלמדת את הכלי החשוב הזה, כבר עשרות רבות של מיילים ותגובות שקיבלתי והנה אחת מהן: "כרמית יקרה, רציתי להודות לך על הסדנה המדהימה.. חייבת לציין גם את "תרגיל הקסם" אשר כשמו כן הוא, מעביר אותי מפאזה אחת לפאזה אחרת והכל ברכות ובנעימות. במפגש הראשון לא הבנתי עד כמה הוא אפקטיבי אבל היום אני יכולה לומר שהוא ממש מציל חיים..".

המלצתי היא שבכל פעם שחי בך מצב 'שלילי', כדאי לבצע את התרגיל, 'להתמשאב' ולחזור אל המציאות עם כוחות מחודשים. אם אין זמן, ניתן לעשות זאת גם לרגע אחד בלבד לעצום עיניים וללכת ל'שם'. לתת לעצמך להנות, להירגע, להתחזק.. ולחזור לכאן.

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

סלפ תראפי- חמלה עצמית

הכלי של חמלה עצמית הוא כלי עוצמתי במיוחד. תרגול חוזר ונשנה יהפוך אותו טבעי יותר עבורך והשפעותיו המבורכות יקבלו ביטוי מעשי בחייך. כשאין לך חמלה עצמית הדבר יתבטא בשקיעה במרירות, ביקורת עצמית, כעסים על עצמך, רגשות אשמה ועוד מצבים רגשיים אשר מחלישים את הדימוי והבטחון העצמי שלך, את התנהלותך בעולם ואפילו את המערכת החיסונית שלך. התוצאות בשטח הן, חוסר אנרגיה, קריירה מקרטעת, מערכות היחסים אשר נוטות למריבות, להאשמות או לכעס, זהו מצב שבו כל מה שה'מערכת' שלך מנסה לעשות זה לשרוד. במקום להתקדם, להתפתח ולחגוג את החיים.

כשאני מטפלת (או מנחה סדנה בנושא) אני מלמדת בצורה מעמיקה איך להיות בחמלה כלפי עצמנו דבר המאפשר לך לחזק את עצמך במקום להחליש את עצמך, לעודד את עצמך במקום לבקר ולדכא את עצמך. כמובן שהדבר משפיע גם על הישגיך ועל יחסיך לזולת. התוצאות בשטח הן נראות ומוכחות: אני רואה מטופלים שהדימוי העצמי שלהם משתפר פלאים, הבטחון העצמי עולה, הם מוצאים בעצמם את האומץ ואת הכוחות להביא שינויים אל חייהם ומסוגלים להתמודד ביעילות עם קשיים העומדים בדרכם. כך הם מצליחים להביא לשינויים מהותיים בתחומים שונים בחייהם: קריירה, מציאת זוגיות, בנייה בריאה/ שיקום של מערכות יחסים, הורות מצויינת ועוד.

3 חלקים למאמר זה: מושגים ורקע, הגורמים המרכיבים חמלה עצמית ואיך עושים את זה.

10 שורות של מושגים ורקע (חשוב לקרוא)

חמלה מהי: מודעות לסבלו של הזולת ורצון להקל עליו. רצון המקבל ביטוי מעשי. חמלה עצמית אם כך, תהיה: מודעות לסבל שלי ורצון מעשי להקל עליו.

חשוב לי ללכת למקור המעניין של שתי המילים המרכזיות כאן: סבל וחמלה. משמעות המילה סבל הינה קושי שהוא נטל עבורך- משא שקשה לסחוב אותו (מקצוע הסבלות- מדבר גם הוא על נשיאת משא ולקוח מאותו שורש..). המילה חמל בערבית משמעותה: נשא. כדי לקצר אומר רק שהחומל עוזר לסובל לשאת את המשא הכואב ובכך להקל עליו. כשמדובר בחמלה כלפי הזולת הדבר ברור (כל הזמן עולה אצלי תמונתה של חנל'ה, בשמלת השבת הלבנה שלה, עוזרת לקשיש לסחוב את שק הפחמים שלו). כשמדובר בחמלה כלפי עצמך- הסובל כמו גם החומל יהיו בך.

מה זה נותן לך? דימוי עצמי חיובי, יציבות רגשית ויכולת לוויסות רגשי, חוסן נפשי, אומץ להתנסות ולקחת על עצמך אתגרים בתחומים השונים ויכולת לחזור ולהתנסות גם אם נכשלת, היכולת 'לעמוד על הרגליים' גם אחרי כשלון, פיתוח יכולת החמלה שלך כלפי הזולת (נהיה הורים טובים יותר, למשל).

מהי משמעותה בפועל של חמלה עצמית? 3 מרכיבים בחמלה עצמית

שלושה גורמים מרכיבים חמלה כזאת (אין טעם להוסיף על דבריה של קריסטין נף שכתבה ספר שלם בנושא, רק אסכם כאן את העיקרים שלהם בשפה פשוטה ואוסיף דוגמאות להמחשה).

הגורם הראשון הינו מיינדפולנס (מודעות קשובה): מיקוד תשומת הלב שלך לחוויה המיידית, ללא שיפוטיות, ללא הזדהות או מאבק. תוך השתדלות לא להגיב אלא רק להתבונן (או להקשיב). במילים פשוטות: תשומת לב למה שקורה בך במישורים השונים- רגשות, מחשבות, תחושות וקבלה של כל מה שעולה.

הגורם השני הוא אנושיות משותפת או בפשטות: כולנו בני אדם. הסבל הוא נחלת הכלל, הסבל והכאב הם בלתי נמנעים בחייו של אדם באשר הוא, כשיש הבנה של עניין זה ברגעים קשים שלך, ניתן לחוש תחושת שייכות במקום בדידות ונפרדות וגם לדעת שמצב זה הוא נורמלי ובעצם, כולנו מאוחדים ודומים בדיוק בכך שכולנו טועים, נכשלים וסובלים במהלך חיינו. כך, במקום להיות לבד בכשלון או בקושי שלך, אפשר להרגיש עצמך כחווה כרגע את היותך חלק ממשפחת בני האדם.

הגורם השלישי הוא טוב לב ונדיבות כלפי עצמי: לקבל את עצמך, את רגשותיך ואת מצבך ללא שיפוטיות או ביקורת עצמית. לחבק את עצמך על חולשותיך וכשלונותיך, ללא תנאי. לא פעם, כשאנו נכשלים, אנחנו מענישים, מגנים, מלקים ומכאיבים לעצמנו. זאת במקום לעודד, לחבק ולתת לעצמנו את האהבה שאנחנו כל כך זקוקים לה ברגעים כאלה.

איך עושים את זה? 6 שלבים או המסלול המקוצר

כל מה שצריך הוא מקום שקט, בו ניתן לשבת ללא הפרעה וכ10 דקות לעצמך. אפשר לעשות את התרגיל עם עוד מישהו, לדווח לו מה קורה והוא יכתוב עבורנו את הדברים.

שלב ראשון (דקה או שתיים): נשב בשקט וניתן לעצמנו להרגע, לקצב להאט. נשים לב לנשימות או שנעביר את תשומת הלב שלנו דרך איזורים שונים בגוף (ממש נחוש אותם): ראש ופנים, גב, חזה ובטן, רגליים וכפות רגליים.

שלב שני: נזכר במקרה/ בסיטואציה הקשה. נאפשר לה לעלות באופן כמה שיותר חי (נראה את עצמנו, את הבגדים שלבשנו, את המקום וכו').

שלב שלישי: בזמן ההזכרות באירוע נשים לב למה שקורה בנו: מחשבות, רגשות, תחושות. מחשבות יכולות להיות כמו: 'אני אפס', 'עוד הפעם אני מפשל', 'איזו בושה'.. רגשות כמו: בושה, כעס, שנאה, פחד, קנאה באחרים.. תחושות כמו: דופק מהיר, קושי בבליעה, כאב, אנרגיה שמופיעה וכו'.

שלב רביעי: נאשר לעצמנו את כל מה שאנו רואים, מרגישים וחשים. משהו בסגנון של: 'זה ממש בסדר להרגיש כך..', 'זוהי תגובה טבעית', 'כל מי שמנסה נכשל לפעמים' וכו'.

שלב חמישי: זהו השלב של החיבוק העצמי. אפשר לדמיין/ או לתת חיבוק אמיתי, אפשר להניח יד על הלב ולשלוח אליו אור וחום, אפשר להגיד לעצמי מילים של חמלה, אהבה, ואכפתיות.

שלב שישי: נחזור לתחושת הגוף או לנשימה ונשהה שם למשך דקה או שתים.

*יש כאן גם אפשרות להמשיך לעבוד בתוך החיים, ביומיום: ברגע שנשים לב לרגש, מחשבה או תחושה הדומות לאלו שעלו בזמן ההזכרות (שלב 3), למשל, נשים לב למחשבה כמו 'אני אפס', מייד נאשר את עצמנו כבני אדם, כאנושיים ונשלח לעצמנו חמלה ואהבה- נחבק את עצמנו.

המסלול המקוצר

אם הייתי צריכה לסכם את הכלי המדהים הזה, הייתי מציעה לך לעצום עיניים, לדמיין שכל מה שהרגשות, המחשבות והתחושות שבך, מתרחשים עכשיו אצל ילד/ה יקר ורגיש שנמצא בתוכך, הוא סובל מאוד ויש בך  חמלה אמיתית, היינו, רצון עז להקל על סבלו. כעת, אפשר לדמיין את הילד (מראה, לבוש.. באיזו תנוחה הוא: יושב מדוכדך, מכורבל בעצמו..) ולהתנהג אליו בחמלה אמיתית: לשבת איתו, להקשיב לו בתשומת לב, לקבל את כל מה שהוא מביא ללא שיפוטיות או תנאים, להראות לו את האנושי והטבעי שבמצבו לעודדו ולחבק אותו בחום ובאהבה.

כשאני עובדת עם מטופלים (או משתתפים בסדנאות), אני מלמדת אותם לפגוש ולהכיר את הילד הפנימי שלהם, בתהליך הזה הם לומדים למה הילד הפנימי שלהם זקוק וכיצד לתת לו את זה, כך במקום שהצרכים של ה'ילד' (שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו) ינהלו להם את החיים, הבוגר הוא זה שמנהל את החיים. התוצאה בפועל היא שהרבה פחות אנרגיה מתבזבזת על מצבים רגשיים של כעס/ שיפוטיות/ ביקורת עצמית.. אנרגיה זו מופנית לעשייה חיובית וכך המטופל מוצא את עצמו מתקדם בחייו, במקום עבודתו, בהיבטים כלכליים, במימוש העצמי שלו, במערכות היחסים בחייו ועוד.

אני מציעה לך להתחיל היום, לבחור סיטואציה לא נעימה שעדיין חיה בך , למצוא מקום שקט ונוח ולתרגל את 6 השלבים. מובטחני שהתוצאה תהיה הקלה מיידית ועם התמדה יתקבלו תוצאות ארוכות טווח יקרות מפז.

בהצלחה!

 

 

 

סלפ תראפי- מחשבות שליליות

%d7%a1%d7%9c%d7%a4-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa

 

פרק זה מבוסס על משפט שאמר אמרסון: "האדם בנוי מהדברים עליהם הוא חושב במשך היום". אם אתם נתונים במצב של רגשות שליליים, התרגיל הזה יכול לעזור לכם. זהו תרגיל פשוט ובסיסי (פשוט= ההיפך ממורכב, לא בהכרח קל:) שמעבר למטרה הנראית לעין שלו: יציאה מהפאזה השלילית, יכול גם לקדם אותנו לעבר מטרות חשובות אחרות: מודעות, תשומת לב, נוכחות בכאן ובעכשיו.

כשאנו נותנים לעצמנו לשקוע ברגשות ומחשבות שליליות, אנו חסרי אנרגיה להתקדם בחיינו, אנו מתוסכלים, נרגנים וחסרי תקווה. החזרה לרגע ההווה ע"י תחושה של איבר בגוף או של הנשימה לקוחה מעולם המיינדפולנס. בחיים הפרטיים שלי היא הכלי (אם אפשר לקרוא לזה כך) השימושי ביותר שלי, אפשר לומר שכבר יותר מעשור היא מלווה אותי לכל מקום בכל עת. נותנת לי פרופורציות אמיתיות, מצמצמת את הדימיונות המשתוללים, מחזירה אותי למקום הבוגר והבריא שלי. לפעמים אני ממש מרגישה שאני חבה לה את חיי.

התרגיל:

  1. אני מציעה להתחיל את התרגיל בישיבה שקטה (כמה דקות, לא יותר מ-5). פשוט לתת לעצמנו להרגע. נעשה זאת על ידי מתן תשומת לב לגוף שלנו: ראש, חלק אחורי (שכמות, גב..), חלק קדמי (חזה, בטן..) ידיים ורגליים והרפייה של כל איזור ואיזור בגוף. חשוב: לא להכנס למאבקים עם עצמנו, אם לא שמנו לב ונתפסנו למחשבות זה לגמרי בסדר, אנו מקבלים את זה וממשיכים בתרגיל.
  2. לאחר שנרגענו קצת, משהו שקט יותר בנו מאפשר לנו לראות את מחשבותינו. אנו מתבוננים בהן ושמים לב למחשבה/ות שליליות החוזרות על עצמן. למשל: מחשבות על המצב הכלכלי. או על קושי מול הבוס בעבודה שלי. סביר להניח שנשכח שאנו רק מתבוננים במחשבות ונשאב פנימה לתוכן. נקבל את זה ונחזור להתבונן. נסמן לעצמנו את ה'נושא הבוער'. נחזור שוב לגוף ונאפשר רגיעה והרפייה. כמו שאמרתי, כל השלב הזה לוקח לא יותר מחמש דקות. אפשרות: לכתוב את ה'נושא הבוער' במחברת.
  3. המשך התרגיל הוא בתוך החיים. במשך היום, אנו משתדלים לשים לב למחשבות השליליות (המחשבות אותן סימנו כ'נושא הבוער'). כששמנו לב שהן כאן, אנו חוזרים לגוף: כדאי לבחור מראש איבר שקל לנו לחוש אותו (מנסיון, קל יותר לחזור לתחושה בכפות הרגליים/ הידיים). או לתחושה של הנשימה. אנו בעצם מפנים את המדעות שלנו, את תשומת הלב שלנו- לכאן ולעכשיו. בעשותינו כך, איננו מדחיקים את הרגש או המחשבה, אנו פשוט לא מאפשרים להם להציף את כל המערכת. פעמים רבות, נשים לב לכך שמזה זמן מה מוחנו עסוק במחשבות השליליות ולא שמנו לב לכך. זה בסדר. ברגע ששמנו לב, נחזור לגוף. לפעמים נצטרך לעשות זאת כמה פעמים בדקה, זה נפלא מפני שאין הדבר גוזל מאיתנו זמן או אנרגיה יותר משגוזלת הישארות בתוך המחשבות השליליות.

הכי חשוב: לא 'לרדת על עצמנו', לא לצפות שנצליח לעשות זאת בכל רגע נתון, לעיתים נחליט שאנו לוקחים זאת על עצמנו בבוקר ונזכר בכך רק בלילה, כשנלך לישון. זה בסדר. מה שחשוב זה להמשיך ולתרגל.

בהצלחה!!

 

 

 

 

 

סלפ תראפי- הקול בראש 1

hakol-barosh

הפוסט הזה נכתב בעצם עבור מי שמרגיש תקוע! מי שפועל מתוך אותם דפוסים שוב ושוב. מתחיל ונעצר או לא מתחיל בכלל.

יתכן שאתם מודעים לדפוסים שלכם אבל אינכם מצליחים לשנותם מפני שהם חזקים מכם. יתכן שאתם מודעים ויכולים לשנותם אבל לא מצליחים למצוא אלטרנטיבה ולהתחיל ויתכן שאתם יודעים שיש דפוס אך אינכם יודעים מהו. הכלי הזה יכול לעזור בכל המקרים האלה.

הכלי הזה בעצם מאפשר לפעול מתוך בחירה ולא מתוך אוטומט. אם נשתמש בו כמו שצריך שינוי משמעותי יוכל להתחולל בחיינו.

עוד כמה מילים של הסבר: יש בכל אחד מאיתנו מעין "תקליטייה" המורכבת מ"קולות" תומכים, מחזקים ואוהדים ומקולות ביקורתיים, מחלישים ופוגעים. לצערנו, פעמים רבות, איננו מחוברים לקולות המחזקים והמעודדים, איננו יכולים להיות בקשר איתם ולכן השפעתם על חיינו היא קטנה. הקולות הביקורתיים הם בדרך כלל אלו שמכתיבים את התנהגותינו ותגובותינו.

את דרכי המקצועית התחלתי כמורה ומחנכת לנוער בסיכון, אהבתי מאוד את מה שעשיתי והרגשת הסיפוק הייתה עצומה אך השנים במערכת החינוך שחקו אותי והבנתי שעלי לעשות שינוי ולצאת לדרך חדשה. כשהחלטתי שאני רוצה לעשות הסבה מקצועית, התחילו קולות מחלישים לעלות "את לא מספיק טובה", "לא תצליחי", "עדיף שתשמרי על הקביעות וההערכה שכבר הצלחת להשיג עד כה".. וכך נשארתי, מפחדת להכשל, מעדיפה לשמור על מה שיש, שחוקה וחסרת אונים. חודשים לקח לי להבין שלמרות שהקולות הללו נשמעים אמיתיים, הם בעצם רק בראש שלי.

הלכתי ללמוד ולחקור את הנושא וגיליתי עולם שלם.. החלטתי שאני לא נותנת לקולות הללו לנהל לי יותר את החיים והתחלתי לעבוד עם עצמי. השלב הראשון היה להכיר את הדמות שמאחוריי הקול: מהו גילה, שמה, איך היא נראית ומהם המשפטים שהיא נוהגת לומר.. הדבר היה פשוט למדי: אמנם לא שמעתי משפטים ברורים כאלה מהסביבה שלי אבל אין ספק שרשמים כאלה נקלטו בי עוד בגיל צעיר, לאחר שזיהיתי את מקור הקול המחליש- יכולתי גם להתייחס אליו ככזה, מישהו מהעבר הרחוק שלי שגרם לי להרגיש "לא מספיק". אם כך, חשבתי לעצמי, אני מבינה שהקול הזה הוא חסר משמעות עבורי היום ועכשיו כשאני מבינה את זה, הוא יעלם. אבל הוא לא נעלם. הוא המשיך להגיע ו.. להשפיע. ניסיתי להיאבק בו, לומר שלעצמי שאלה שטויות אך גם זה לא הועיל..

לאחר כמה שבועות, שמתי לב שמשהו בי התרכך, במקום לנסות להיאבק, להתעלם או לברוח, פגשתי אותו כאילו היה מכר ותיק, אחד כזה שחוזר על הדברים הלא רלוונטיים שלו ומצליח לגרום לי להאמין להם בכל פעם מחדש. עם הזמן נוצר מצב שבכל פעם שראיתי אותו חייכתי לעצמי (ואליו), נתתי לו לדבר ומשהו בי כבר הופעל הרבה פחות, אם בכלל. עד היום הוא מופיע ואני מזהה אותו מיד, מאפשרת לו לדבר ולהשאר כמה שהוא צריך ואז הוא הולך.. כמעט בלי להשאיר עקבות! החופש שקיבלתי בעקבות התהליך אפשר לי לעשות את השינוי עליו חלמתי. הרצון שלי היה הפעם הרבה יותר חזק מהפחד או מהקול האומר לי ש"אני לא מספיק".

הכלי הזה, על שלושת שלביו, הוא הסדנה הכי מבוקשת שלי. אנשים פוגשים לראשונה באופן מודע את הדמויות העומדות מאחורי הקולות המחלישים ומגלים שכשמדליקים את האור- זו לא באמת מפלצת, אלה פשוט קולות העבר שלהם.

אם אנו ממשיכים לתת לקולות אלה לנהל את חיינו, הם יעשו זאת. ומה שנחיה יהיה רק צל צילו של מה שאנו מסוגלים לעשות. חיים אפורים של חוסר מימוש עצמי יהיו תוצאה של מצב כזה. יחד עם זאת, השינוי הוא אפשרי, הכלי הזה בהחלט יכול לעזור לך לצאת מהאוטומט שנכפה עליך ולחיות חיים של בחירה.

אז, כמו שאמרתי, הרעיון המרכזי של הכלי הזה מורכב מ 3  שלבים, כל שלב עומד ככלי בפני עצמו:

1) מודעות לקולות המחלישים ולדרך בה הם מופיעים (לפעמים, רק המודעות לקולות הללו יכולה לקדם אותנו מאוד).

2) הרחבה וחידוש הקשר עם הקולות המחזקים.

3) אינטגרציה של אלה בחיי היומיום שלי.

בפרק זה יינתן השלב הראשון. הוא החשוב מכולם מפני שהוא זה שיכול לאפשר מודעות. כאן מתחיל כבר תהליך של שינוי. 2 השלבים הנוספים יינתנו בפרקים הבאים.

התרגיל מבוסס על ההבנה החד משמעית שמה שעולה בתוכנו ומה שקורה בתוכנו הוא בעל השפעה מכרעת על מה שקורה מחוצה לנו. אם אתם מתקשים להאמין לכך, נסו בעצמכם:)

וכדאי שנזמין התכוונות, כנות (של כל אחד מול עצמו) ומוכנות לעבור תהליך אישי שכזה. בהצלחה:)

שלב ראשון

*יש לקרוא את כל התרגיל עד סעיף 4 ורק אז לבצע. דרוש דף וכלי כתיבה לידכם.

  1. בחרו תחום בו אתם חווים חוסר בטחון, קושי,או תקיעות (קריירה, זוגיות, חברה, השכלה..).
  2. נעצום עיניים ובואו נקח כמה רגעים, להרפות, לשחרר, להתחבר.. נשב בנוח, כפות רגליים על הרצפה, גוף רפוי, נשים לב לנשימה שלנו, לגוף מלמעלה עד למטה.. ונשאר בעיניים סגורות.
  3. עכשיו בואו נזמין את הדמות הביקורתית לבוא ולהגיד את מה שהיא אומרת בדרך כלל מול התחום הזה. התבוננו בה ושימו לב לדברים הבאים: איך היא נראית: גובה, צבע עור, צבע שיער ואורך שיער, עיניים, מבנה גוף- רזה שמנמן.. מה היא לובשת.. גיל: האם מבוגרת, זקנה, צעירה.. ואולי אפילו יש לה שם: איזה שם עולה לכם עכשיו בראש.. עכשיו, בואו נשמע מה היא אומרת: מילים/ משפטים (חשוב מאוד!) יש להקשיב לכל מה שהיא אומרת בקשר אליך באותו תחום בו קיים חוסר בטחון. היא יכולה להיות דמות מוכרת/ דמיונית/ או כל דמות אחרת שעולה בראשיכם.
  4. בואו נקח נשימה נוספת ועוד אחת ולאט לאט נפתח עיניים ונכתוב את כל הפרטים שעלו: מראה, לבוש, גיל, שם, משפטים/ מילים. (כמובן שזה בסדר גם אם לא הצלחנו. אפשר גם לדמיין אם הייתה כזאת דמות איך היתה נראית מדברת וכו').
  5. יש לכם כעת את כל הפרטים (אם לא נתתם שם לדמות- כדאי שתתנו לה, מותר להמציא). המשך התרגיל מתבצע בחיי היום יום: אתם שמים לב (בעיקר כאשר אתם עסוקים בתחום בו בחרתם לעבוד בסעיף 1) למצב הרוח שלכם, אם הוא שלילי- התבוננו במחשבות, שימו לב אם עולים בכם המשפטים של הדמות הבקורתית (תופתעו לגלות שכן), כשהם עולים- אתם קוראים לדמות בשמה וזוכרים שזוהי בסה"כ אחת הדמויות שיש לכם בראש (אחת ההקלטות). אתם לא נאבקים בה, אלא רק מחייכים בהבנה ולא מתרגשים יותר מדי.. זה נראה כך: "אה, אהרונה, זו שוב את", מאפשרים לה לומר את מה שיש לה לומר ולהמשיך לדרכה..

השלב הזה יכול להיות כבר תחילתו של שינוי. עצם המודעות לקול, מאפשרת לנו בחירה אם לפעול בהתאם לדבריו או שלא. עד כה, לא יכולנו לזהות אותו כקול ולהבין שהוא בעצם מנהל את חיינו ממעמקים. היינו איתו בהזדהות גמורה. כעת הוא חשוף. מוכר. ידוע. מתחילה נפרדות שמאפשרת בחירה שונה.

בהצלחה!