פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתו

תמיד יש סבל כשם שתמיד יש הנאה, אלו הן שתי גדות של הנהר בו זורמים חיינו,

אלא שיש סבל שאיננו הכרחי

להמשיך לקרוא פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתו

מוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו

לא פשוטים בכלל חייו של האדם המרצה. בלתי יציבים, מלאי אכזבות וכעסים, השמחות, כמו שמן על מים, אינן נספגות, נוגעות- לא נוגעות וזורמות הלאה.

להמשיך לקרוא מוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו

הצל ואני

אתם מכירים את השיר. מזמינה לקרוא את המילים תוך כדי הקשבה לשיר.

מה קורה כשאנחנו מקבלים את החלקים שהשארנו בגלות, בצל? החלקים בנו שאנחנו מתכחשים להם, מפחדים/ שונאים/ נגעלים מהם?

מה שקורה זה שאנחנו צומחים. שמערכות היחסים שלנו מתחזקות. שאנחנו מרגישים סיפוק ואהבה.

עוד הרבה אפשר להגיד על החלקים הללו ועל העבודה היקרה איתם. אוסיף כרגע רק שאפשר לזהות אותם ע"י שנשים לב למה שהוא בלתי נסבל עבורנו אצל בני הזוג שלנו. ילדינו או אנשים אחרים. אלו החלקים שאנחנו שולחים לגלות.

וכמו בשיר של פוליקר הם יכולים, אם רק נסכים לקבלם, להיות לנו אפילו כנפיים! אותי זה מרגש…

הנה זה:

הצל ואני/ יהודה פוליקר

הצל שלי ואני יצאנו לדרך

השמש עמדה כך בערך

פעם אני מוביל

ופעם צל על השביל

 

עננים התכנסו בשמיים

התחילו לרדת טיפות מים

צילי התכנס בתוכי

המשכתי לבדי בדרכי

הרוח טלטל

הפחד טפטף וחלחל

צילי בתוכי מרעיד

מפחיד יותר מתמיד

הוא שואל לאן אתה לוקח

אני משיב לאן אתה בורח

למה תמיד קירות מוגנים

למה צל כשאור בפנים

בוא נעוף רחוק

אתה תהיה לי כנפיים

אל חיבור דמיוני

שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי

בוא נקפוץ, נמריא, נעוף

אל קשר הצל והגוף

די להמשיך לברוח

אל מה שתמיד רצינו לשכוח

לשכוח את דלתות הבלבול

את הילד שמציץ דרך חור המנעול

בוא נעבור את הגבול

אל החופש שהיה כבול

ורק מנגינות מזכירות

שבחוץ אפשר להיות

משוחרר מכל פחד

רק כשהצל ואני ביחד

להמשיך לקרוא הצל ואני

ה'גאפ' בחינוך ובהוראה- או איך מעלים מוטיבציה אצל תלמידים?

אם החינוך זורם בעורקיך אין ספק שזוהי שאלה שעולה בך בכל סיום שנה או מחצית. בעיקר אם ההכנה לבגרות היא חלק מתפקידך. וזוהי אכן אחת השאלות המרכזיות עבור כל מורה או מחנך בביה"ס. (*אציין כאן שהפוסט מתאים גם להורים המתחבטים באותה שאלה..). להמשיך לקרוא ה'גאפ' בחינוך ובהוראה- או איך מעלים מוטיבציה אצל תלמידים?

קשיים חברתיים אצל ילדים ונוער- הקשר ההורי

מטרתו של המאמר הבא הוא לעזור לך- לעזור לילדך הסובל מקושי חברתי. הבנת הסיבות הקשורות בך כהורה והדרך בה ניתן לעבוד איתן יכולה להביא שינוי משמעותי לחיי החברה של ילדך. היכולת שלך לעזור לילדך כהורה היא עצומה וכאן אביא את הדרך הבריאה (זו שלא מקצרת תהליכים- אבל באמת עושה את העבודה) לעשות זאת.

להמשיך לקרוא קשיים חברתיים אצל ילדים ונוער- הקשר ההורי

משהו בסיסי בחינוך חסר! משהו מהותי.

בספרו ״חופש ללמוד״ כותב קארל רוג׳רס: ״הגעתי לדעה שאחת החוויות המספקות ביותר שאני מכיר- וגם אחת החוויות התורמות ביותר לקידומו של הזולת, היא פשוט להעריך אותו הערכה מלאה ולהוקירו באותו אופן שמוקירים שקיעה של השמש..אני מתנסה איפה בהוקרה או באהבה, בנתינתן או בקבלתן- כגורם המסייע מאוד להתפתחות״.

להמשיך לקרוא משהו בסיסי בחינוך חסר! משהו מהותי.

החינוך כהזמנה למסע משותף

נניח שאני נמצאת בכיתה, ואחד התלמידים נותן מכה חזקה לתלמיד אחר. הוא עשה זאת כי הוא כועס. הוא לא שולט בכעסו, לא שולט בתגובותיו ואפילו לא מודע למה שמפעיל אותו. אני כמורה, אראה זאת כהתנהגות ילדותית ולא מתאימה. ילד כזה הייתי רוצה להשתיק, שיתאים את עצמו למסגרת. התנהגות כזו פשוט לא מקובלת.

להמשיך לקרוא החינוך כהזמנה למסע משותף

דיאלוג עם פבלו קזאלס

אתחיל בציטוט. קצת ארוך אבל שווה כל רגע.. "לפעמים מביט אני על סביבותיי ברוב אימה. במבוכה השוררת כיום בעולם רואה אני חוסר כבוד לערכי החיים. היופי מצוי בכל הסובב אותנו, אך מה רבים הם אותם עיניהם טחו מראות אותו! מביטים הם בפלא של אדמתנו זו אך דומה שאין הם רואים מאומה. הבריות מתרוצצים בקדחתנות, אך אינם נותנים דעתם אנה מועדות פניהם. מבקשים הם הוויות לשמן, כאילו היו אובדים ונואשים. מוצאים הם הנאה מועטה בדברים הטבעיים, השקטים והפשוטים שבחיים.

 כל רגע בו אנו חיים הוא רגע חדש ואין שני לו ביקום, רגע אשר לא היה מעולם קודם לכן ולא יהיה עוד לעולם.

להמשיך לקרוא דיאלוג עם פבלו קזאלס

מסמך השראה- קארל רוג'רס

..מהן אותן תכונות, אותן עמדות, המטפחות למידה?

 הבסיסית ביותר מבין עמדות חיוניות אלה היא, אולי, ממשיות או כנות. אם המסייע הוא אדם ממשי, אשר הינו מה שהוא באמת ואשר נכנס לזיקה עם הלומד בלי להעמיד פנים או להתחזות כמה שאיננו, יש לו הרבה סיכויים להצליח. פירוש הדבר שיש לו גישה לרגשות שהוא מתנסה בהם, שהוא יכול להיות מודע להם, שהוא מסוגל לחיות אותם, להיות מסוגל למסור אותם כשזה מתבקש. פירוש הדבר שהוא בא לידי מגע ישיר עם הלומד ופוגש אותו על בסיס של אדם מול אדם. פירוש הדבר שהוא- הוא עצמו ואיננו מתכחש לעצמו.

להמשיך לקרוא מסמך השראה- קארל רוג'רס

תפקיד המחנך והדרך אל מימושו

המורה הנו הכלי המרכזי בחינוך. הילדים לומדים ממנו והלמידה המשמעותית ביותר שלהם איננה מהדברים שהוא מדבר עליהם אלא ממנו עצמו. מדרך התנהגותו, מתגובותיו. המורה הוא המבוגר שיכול להביא דוגמה אחרת אל חייהם, לייצג משהו אחר ממה שמכירים הילדים את עולם המבוגרים.

אם כך, מה היינו רוצים שייצג? איזו דוגמה יביא להם? מה היינו רוצים שילדינו יקבלו הלכה למעשה ממוריהם, מלבד ידע? זוהי אולי השאלה המשמעותית ביותר שאפשר לשאול כשמדברים על חינוך.

מהם הדברים הבסיסיים המחייבים כל מורה באשר הוא מורה?

להמשיך לקרוא תפקיד המחנך והדרך אל מימושו

אומברטו מטוראנה ״תפילת התלמיד״

 

" אל תכפו עלי מה שאתם יודעים,

אני רוצה לחקור את הלא ידוע

ולהיות מקור התגליות שלי.

תנו לידוע להיות השחרור שלי, לא השעבוד.

עולם האמיתות שלכם עלול להיות המגבלה שלי;

חוכמתכם העדרי.

להמשיך לקרוא אומברטו מטוראנה ״תפילת התלמיד״

המחנך כחוקר טבע

״מאחורי כל הדברים הנראים לעין יש דבר מה גדול יותר. כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר.״ אנטואן דה סנט אכזופרי
בילדותי אהבתי ספרי בלשים. כל דמות, אירוע, אפילו תיאורי נוף הביאו עימם סקרנות, חשדנות, עירנות ודרשו ממני התבוננות מעמיקה, שאילת שאלות, ורצון אמיתי לחקור ולגלות את מה שיש מעבר למה שנראה. חיברתי יחד פרט לפרט והתמונה הלכה וגדלה, הלכה והתבהרה..

להמשיך לקרוא המחנך כחוקר טבע

שיחה עם ילדים

הערה: הדברים מובאים בדיוק כפי שנאמרו בשיחה ספונטאנית עם שתי בנות, ללא עריכה כלשהיא

שיחה עם ילדה בת 7:

– הורים או מחנכים טובים באמת, איזה ילדים יהיו להם?

ילדים שהם מרגישים חופשיים באמת.

– ואיך אפשר לעשות שזה יקרה?

להמשיך לקרוא שיחה עם ילדים