ארכיון הקטגוריה: חינוך

קשיים חברתיים אצל ילדים ונוער- הקשר ההורי

מטרתו של המאמר הבא הוא לעזור לך- לעזור לילדך הסובל מקושי חברתי. הבנת הסיבות הקשורות בך כהורה והדרך בה ניתן לעבוד איתן יכולה להביא שינוי משמעותי לחיי החברה של ילדך. היכולת שלך לעזור לילדך כהורה היא עצומה וכאן אביא את הדרך הבריאה (זו שלא מקצרת תהליכים- אבל באמת עושה את העבודה) לעשות זאת.

לפני הכל, חשוב לי לציין כי אין במאמר זה שיפוטיות, האשמה או ביקורת כלפי ההורים. מלכתחילה אם הגעת למאמר והתפנית כדי לקרוא אותו אין לי ספק שאכפת לך מילדיך וכי כל מה שעשית ותעשה הוא מתוך רצון טוב ואהבה.

הסיבה לשמה אביא את השפעת ההורים כאן היא פשוטה: בתהליכים אשר אני עוברת בעצמי או פוגשת בקליניקה אני מגלה כי הבנת הסיבות היא משמעותית ומקדמת. ההבנה כי הילד לא 'בעייתי' אלא בעצם מספר את הסיפור שלו דרך מצבו החברתי ועובר מסע כדי לשפר לתקן ולהבריא, הבנה כזאת תוכל לאפשר להורים לתמוך בו במסע זה ולא להטיף, לבקר או לשפוט אותו בשל מצבו ולחילופין, לקבל את הדברים בפרופורציות הנכונות.

ואולי אפילו, הבנה כזאת, תביא אותך כהורה לבדוק אצלך אמונות בסיס כאלה או אחרות שיש לך ושמייצרות אצלך דפוסי התנהגות שאינם תורמים למצבך החברתי והרגשי.

בסוף המאמר אכתוב בקצרה כיצד ניתן לעשות שימוש אינטגרטיבי בהבנה זו כדי לעזור לילדכם.

אז, אם הבטחת לעצמך לא לקחת את הדברים למקום של האשמה עצמית או ביקורת.. אני מזמינה אותך לקרוא את הדברים הבאים:

המפגש הראשוני של הילד עם אנשים אחרים הינו עם הוריו ועם המשפחה הקרובה. שם לומד הילד על עצמו, על העולם ועל היחסים שלו עם העולם. אז נוצרות גם אמונות בסיס ביחס לכל אלה אצל הילד- אמונות אשר ילוו אותו שנים רבות. אם אמונות אלה יהיו אמונות חיוביות כגון: אני יקר וחשוב, העולם הוא מקום בטוח, אנשים אוהבים להיות בחברתי.. ירגיש הילד בנוח בחברת עצמו ובחברת אחרים ולהיפך, אם יהיו אלה אמונות שליליות, יסבול הילד מקשיים חברתיים. נזכור כי ברוב המקרים, הדברים הם ברי תיקון וכי שילוב של עבודה והתכוונות מצד ההורים יכול לחולל נפלאות.

אם כן, להלן 5 ההתנהגויות/ התפיסות/ מצבים העיקריים של ההורים אשר ישפיעו על הילד ועל מצבו החברתי.

  1. הדימוי והערך העצמי של ההורה: דימוי עצמי הינו הדעה שיש לך על עצמך, ובהתאם- היכולת לעמוד בכשלון, בקושי, באי הצלחה לאורך זמן- מבלי להתפרק.

אסביר בקצרה: אם בנך/בתך מנסה להזמין חבר/ה לבילוי אחה"צ משותף ומקבלת תשובה שלילית.. האם היא תנסה שוב או שתתקשה להכיל את אי ההצלחה המאיימת על הדימוי העצמי שלה? אותו דבר לגביך- לגבי נסיון כושל כלשהו במקום העבודה למשל, אם הדימוי העצמי שלך יציב ומבוסס תוכל להכיל את הקושי ולהמשיך הלאה בקלות יחסית ולהיפך.

אז איך זה משפיע על הילד?

ראשית, ההורה הוא דמות לחיקוי עבור הילד והילד לומד ולהידמות לו.

עניין נוסף הוא התנהלויות מסוימות של הורה עם דימוי עצמי נמוך אשר פוגעת בדימוי העצמי של הילד ומערערת אותו. 3 התנהלויות כאלה לדוגמה:

  • הורים שרוצים (מתוך הדימוי העצמי הנמוך שלהם) לשנות את ילדיהם- שאינם מרוצים/ שרוצים להגשים עצמם דרך הילד וכו- יגרמו לילד להרגיש שהערך העצמי שלו נמוך. תהיה פגיעה בדימוי שלו בעיניי עצמו.
  • כמובן שמצבו של הילד יהיה חמור יותר אם יבקרו או יעליבו אותו גם על מצבו החברתי. קושי חברתי אצל ילד יכול לאיים על דימוי עצמי של ההורה כאשר זה איננו יציב.
  • גם התערבות יתר של הורים במצבו החברתי של הילד תגרום לו להרגיש שאיננו מסוגל להתמודד בעצמו עם הנושא והנושא עצמו יהפוך מטבעי וקליל לכבד ומרתיע/ מפחיד.. או לחילופין אדישות מוחלטת בשל חוסר יכולת להכיל את המצב.
  1. מידת המסוגלות של ההורה לזהות את רגשותיו, מחשבותיו, תחושותיו ואת רצונותיו ולבטא אותם: וכן יכולתו להבין ולבטא את רצונותיו ורגשותיו של הזולת. דבר נוסף אותו לומד הילד כבר בגיל צעיר מהוריו הוא לבטא את עצמו- אם יהיה מקום בבית לביטוי של רגשות, מחשבות ותחושות, אם יהיה מקום למה ש'אני רוצה' ולאיך ולמה אני רוצה את זה וכו'- אז ידע הילד שהוא (על מחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו) חשוב וילמד הילד לבטא את עצמו ואת רצונותיו. ולהקשיב, להבין ולכבד את אלו של הזולת.
  2. הכישורים החברתיים של ההורה: לקיים שיחה עם אחר- להקשיב, להשיב ולחלוק, לשתף פעולה, להציע עזרה לחבר ולקבל עזרה כאשר אני זקוק לה, להתחלק במטלות ובמשימות, לחכות לתורי בסבלנות ולהתפשר במידה. ליזום, להביע את דעתי ועמדתי בחברת אחרים. גם היחס של ההורים כלפי החברה סביבם נספג ומוטמע בילד כבר מגיל צעיר- אם יעלה בבית חוסר אמון באופן קבוע כלפי הזולת ירגיש זאת גם הילד ויתקשה ליצור קשיים חברתיים עמוקים וארוכי טווח.
  3. היכולת להתבונן על המציאות החברתית באופן אובייקטיבי וגמיש: הרי אצל כולנו הדימוי העצמי פגוע במקומות כאלה ואחרים ובכולנו יש פרשנויות סובייקטיביות למצבים חברתיים- פרשנויות שהן תוצר של אמונות שיש לנו על עצמנו, על העולם ועל יחסינו עם העולם עוד מגיל צעיר.. אם קיימת לכך מודעות אצל ההורה והוא יכול לראות את הפרשנות הסובייקטיבית שלו ככזאת ולהציע פרשנות נוספת, משמעות הדבר היא שיוכל להיות יותר אובייקטיבי וגמיש בתפיסת המציאות שלו.
  4. היכולת לקבל את המצב כפי שהוא, מתוך חמלה והבנה: רק אם אפשרי לך לקבל את מצבך (או את מצבו של ילדך) כפי שהוא, בחמלה ובהבנה, תוכל לצאת לדרך של שינוי והתפתחות. אני תמיד אומרת שאם אינני מודעת או מסכימה להיות היכן שאני נמצאת- כיצד אוכל להגיע למקום אליו ברצוני להגיע?

לסיכום, אתם- ההורים משמשים לילד מודל: אם אתם סגורים וחסרי בטחון/ ביקורתיים ושיפוטיים כלפי עצמם או כלפיי אחרים, אם יש לכם חברים ואתם פתוחים ונינוחים בחברה- יקבל מכם הילד את הרושם המתאים וינהג, פעמים רבות, לפיו. אם אתם יודעים לזהות את רגשותיכם ורגשות הזולת ולבטא אותם, אם יכולים לתת פרשנויות נוספות למצבים חברתיים ולא להסתפק בפרשנות האוטומטית. אם אינכם נמנעים ממצבים מורכבים/ מביכים/ קשים.. לכל הדברים הללו השפעה מהותית על מצבו החברתי של ילדיכם.

אז, כיצד אפשר לעשות שימוש בהבנה שלך לגבי השפעת הדימוי העצמי שלך על ילדיך?

ההצעה שלי היא כזאת: לעבור על כל אחד מארבעת התפיסות/ מאפיינים שעלו כאן ולהתחיל ליישם עם עצמך ועם בנך/בתך  את ההיבט הרצוי. למשל: להתחיל לתקשר את מה שאת/ה מרגיש/ה וגם את מה שילדך מרגיש ("אני רואה שאתה ממש כועס עכשיו.."). לא לבקר או לשפוט את הילד על מצבו החברתי. לשתף אותו בכשלונות שחווית ובנסיונות חוזרים למרות הקושי (אם אין מצב כזה- זה הזמן להתחיל:), לתת פרשנויות נוספות למצבים קשים- עבור עצמך ועבור ילדך. לשים לב כמה קשה לך להיות בחברה ולקבל את המצב מתוך חמלה והבנה לעצמך- משם יבוא גם הכוח לצאת מאזור הנוחות ולהתנסות במצבים חדשים על אף הקושי.

*רוצה לאחל לכם הצלחה רבה הורים יקרים, לבי לבי אתכם.

 

משהו בסיסי בחינוך חסר! משהו מהותי.

בספרו ״חופש ללמוד״ כותב קארל רוג׳רס: ״הגעתי לדעה שאחת החוויות המספקות ביותר שאני מכיר- וגם אחת החוויות התורמות ביותר לקידומו של הזולת, היא פשוט להעריך אותו הערכה מלאה ולהוקירו באותו אופן שמוקירים שקיעה של השמש..אני מתנסה איפה בהוקרה או באהבה, בנתינתן או בקבלתן- כגורם המסייע מאוד להתפתחות״.

להמשיך לקרוא

החינוך כהזמנה למסע משותף

נניח שאני נמצאת בכיתה, ואחד התלמידים נותן מכה חזקה לתלמיד אחר. הוא עשה זאת כי הוא כועס. הוא לא שולט בכעסו, לא שולט בתגובותיו ואפילו לא מודע למה שמפעיל אותו. אני כמורה, אראה זאת כהתנהגות ילדותית ולא מתאימה. ילד כזה הייתי רוצה להשתיק, שיתאים את עצמו למסגרת. התנהגות כזו פשוט לא מקובלת.

להמשיך לקרוא

דיאלוג עם פבלו קזאלס

אתחיל בציטוט. קצת ארוך אבל שווה כל רגע.. "לפעמים מביט אני על סביבותיי ברוב אימה. במבוכה השוררת כיום בעולם רואה אני חוסר כבוד לערכי החיים. היופי מצוי בכל הסובב אותנו, אך מה רבים הם אותם עיניהם טחו מראות אותו! מביטים הם בפלא של אדמתנו זו אך דומה שאין הם רואים מאומה. הבריות מתרוצצים בקדחתנות, אך אינם נותנים דעתם אנה מועדות פניהם. מבקשים הם הוויות לשמן, כאילו היו אובדים ונואשים. מוצאים הם הנאה מועטה בדברים הטבעיים, השקטים והפשוטים שבחיים.

 כל רגע בו אנו חיים הוא רגע חדש ואין שני לו ביקום, רגע אשר לא היה מעולם קודם לכן ולא יהיה עוד לעולם.

להמשיך לקרוא

מסמך השראה- קארל רוג'רס

..מהן אותן תכונות, אותן עמדות, המטפחות למידה?

 הבסיסית ביותר מבין עמדות חיוניות אלה היא, אולי, ממשיות או כנות. אם המסייע הוא אדם ממשי, אשר הינו מה שהוא באמת ואשר נכנס לזיקה עם הלומד בלי להעמיד פנים או להתחזות כמה שאיננו, יש לו הרבה סיכויים להצליח. פירוש הדבר שיש לו גישה לרגשות שהוא מתנסה בהם, שהוא יכול להיות מודע להם, שהוא מסוגל לחיות אותם, להיות מסוגל למסור אותם כשזה מתבקש. פירוש הדבר שהוא בא לידי מגע ישיר עם הלומד ופוגש אותו על בסיס של אדם מול אדם. פירוש הדבר שהוא- הוא עצמו ואיננו מתכחש לעצמו.

להמשיך לקרוא

תפקיד המחנך והדרך אל מימושו

המורה הנו הכלי המרכזי בחינוך. הילדים לומדים ממנו והלמידה המשמעותית ביותר שלהם איננה מהדברים שהוא מדבר עליהם אלא ממנו עצמו. מדרך התנהגותו, מתגובותיו. המורה הוא המבוגר שיכול להביא דוגמה אחרת אל חייהם, לייצג משהו אחר ממה שמכירים הילדים את עולם המבוגרים.

אם כך, מה היינו רוצים שייצג? איזו דוגמה יביא להם? מה היינו רוצים שילדינו יקבלו הלכה למעשה ממוריהם, מלבד ידע? זוהי אולי השאלה המשמעותית ביותר שאפשר לשאול כשמדברים על חינוך.

מהם הדברים הבסיסיים המחייבים כל מורה באשר הוא מורה?

להמשיך לקרוא

אומברטו מטוראנה ״תפילת התלמיד״

 

" אל תכפו עלי מה שאתם יודעים,

אני רוצה לחקור את הלא ידוע

ולהיות מקור התגליות שלי.

תנו לידוע להיות השחרור שלי, לא השעבוד.

עולם האמיתות שלכם עלול להיות המגבלה שלי;

חוכמתכם העדרי.

להמשיך לקרוא

המחנך כחוקר טבע

״מאחורי כל הדברים הנראים לעין יש דבר מה גדול יותר. כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר.״ אנטואן דה סנט אכזופרי
בילדותי אהבתי ספרי בלשים. כל דמות, אירוע, אפילו תיאורי נוף הביאו עימם סקרנות, חשדנות, עירנות ודרשו ממני התבוננות מעמיקה, שאילת שאלות, ורצון אמיתי לחקור ולגלות את מה שיש מעבר למה שנראה. חיברתי יחד פרט לפרט והתמונה הלכה וגדלה, הלכה והתבהרה..

להמשיך לקרוא

שיחה עם ילדים

הערה: הדברים מובאים בדיוק כפי שנאמרו בשיחה ספונטאנית עם שתי בנות, ללא עריכה כלשהיא

שיחה עם ילדה בת 7:

– הורים או מחנכים טובים באמת, איזה ילדים יהיו להם?

ילדים שהם מרגישים חופשיים באמת.

– ואיך אפשר לעשות שזה יקרה?

להמשיך לקרוא