מטרה ראויה, מטרה לא ראויה ותוצאות אפשריות

פעמים רבות מגיעים אליי לקליניקה אנשים שניסו להשיג מטרות ולא הצליחו. א' הגיעה אליי עם רצף חיים כזה. כבר 4 שנים קבעה לעצמה מטרות ולא הצליחה להשיג אף אחת מהן.. למרות שהתאמצה ונאבקה כדי להצליח.. כשדיברה כ"כ הרבה כאב ותחושת כישלון היו בקולה. כבר במפגש הראשון, כשהתחילה לדבר על המטרות עצמן, היה ברור ש'פה קבור הכלב', היא בחרה מטרות מקצועיות שכולן, ללא יוצאת מן הכלל, לא דרשו למידה מוקדמת. ככל התקדמנו, הבנו באופן חד משמעי שא' בחרה את מטרותיה מתוך פחד (לחזור לספסל הלימודים שנכוותה בו קשות בעבר), אחרי שהבנו את זה, עבדנו קצת כדי 'לקלף שכבות' והבנו את הרצון העמוק והאמיתי של א' – להיות פסיכותראפיסטית!!  ביחד שחררנו את הפחד, ליוויתי את א' עד שהשיגה את המטרה במלואה ואני כ"כ גאה בה על מי שהיא ועל הדרך שעשתה.

אז, אני מזמינה אותך לבדוק את המטרות שלך, מפני שהבחירה במטרות בלתי ראויות מובילה אותנו לכשלון, לכאב, לפגיעה בדימוי העצמי ולבזבוז חיינו הקצרים ממילא..

*ההמלצה כאן היא לכתוב את המטרה שלך ולבדוק אם איננה 'נופלת' באחת הנקודות המועלות כאן.

מהי מטרה 'לא ראויה' ומהם המקורות האפשריים למטרות כאלה:

• מטרה שאיננה שלנו: יתכן שמישהו אחר בחר וקבע אותה עבורנו ואנחנו קיבלנו אותה על עצמנו, באופן מודע. ויתכן כי באופן לא מודע 'אימצנו' מטרה של מישהו אחר- זה יכול להיות הורה, חבר, בן זוג.. זו יכולה להיות מטרה שנובעת מתרבות שאנו חיים בה ואותה או חינוך שקיבלנו בילדותינו וממשיך לחיות בנו. כמה דוגמאות: בוס בעבודה קובע מטרה כמו: כל עובדי החברה צריכים לעבור הכשרה אקדמאית בשנתיים הקרובות- העובד שלו מאמץ באופן מודע את המטרה אף על פי שאיננו רוצה/ מעונין/ מאמין בה. דוגמה ל'אימוץ בלתי מודע' של מטרה: אב המשפחה הוא אדם דומיננטי וכריזמטי- מעריך רק אנשים עם תארים אקדמאים בתחום העסקי. בנו גדל וקובע לעצמו למטרה להיות בעל תואר שני בכלכלה. גם אם הוא מודע להשפעתו של אביו עליו- מבחינתו בחר מטרה זו מרצונו ולא כדי לרצות את אביו או לחילופין, מתוך תבנית ה'אדם המוצלח' שנבנתה בילדותו על ידי אביו.

• מטרה שנוצרת מתוך אשליה: אשליה שיש לי לגבי עצמי, לגבי העולם או החיים. בהמשך לדוגמה האחרונה. לפעמים נראה לי שאני מכיר את עצמי. שאני פועל מתוך רצון פנימי. שאני הולך רק לאן ולמה שמעניין אותי וכו'. פעמים רבות לא כך הדבר. הכרת עצמי כרוכה בעבודה. בדרך כלל עבודה של התבוננות, חקירה ושאילת שאלות הדורשת אומץ, כנות ומוכנות. החקירה תהיה סביב השאלה מה שלי באמת- אילו כישורים, עוצמות, משאבים יש בי שבהם אני רוצה לעשות שימוש. מה באמת מעניין אותי ולא מפני שיחמיא לי לעשות אותו. גם לא מפני שנראה לי שזה מה שאני צריך לעשות אלא באמת באמת בגלל שאני רוצה עכשיו. נכון, אין סוף לחקירה הפנימית הזאת ובכל זאת, חשוב לזקק את ה'אני' הזה שאנחנו כל כך מזוהים אותו. ולזקק אותו בהתאם לרגע ההווה. הבדיקה הקלאסית לכך תהיה: האם כשאני יוצא להשגת המטרה אני מלא במוטיבציה ובהתלהבות.

• מטרה שנוצרת מתוך אמונה מגבילה: שייך גם כן לעולם האשלייה שלעיל ובכל זאת שווה להקדיש לכך רגע. אמונה מגבילה= אמונה שמגבילה את אושרי/ את הצלחותיי וכו'. אמונה מגבילה כזאת יכולה היות: 'אני לא שווה' ומכאן אבחר מטרות התואמות את האמונה המגבילה הזאת- כל מטרה שמתאימה לאנשים לא שווים כמוני. יתכן, לחילופין, כי אבחר דווקא במטרה גבוהה מאוד- בלתי ניתנת להשגה (ועל כך אדבר בהמשך)- אשר דרך אי השגתה אוכל להוכיח לעצמי שוב שאני לא שווה.

• מטרה שנובעת מתוך פחד: בעצם, מטרה שאיננה שלי. לדוג', אבחר ללמוד לימודים אקדמאים מפני שאני מפחדת שיגידו עלי שאני לא חכמה.. אבחר להקדיש את עצמי לטיפול בילדיי מפני שאני מפחדת שיתדרדרו אם לא אהיה נוכחת כל הזמן. הפחד ממה שיגידו, הפחד ממה שיהיה אם.. ופחדים אחרים.

• מטרה שאיננה ריאלית: מטרה שאינני יכול להשיג בזמן, בדרך או באמצעים שקבעתי לעצמי. לפעמים נבחר בה דווקא משום שאיננה ריאלית ובכך נוכל להשיג אישור לאמונות מגבילות שיש בנו או אישור לכאב שנמצא בנו.

תוצאות אפשריות של מטרה שאיננה ראויה: אכתוב כאן 3 תוצאות אפשריות. מהקלה אל הכבדה. ראשית, אי השגת המטרה. כשלון חוזר ונשנה בשל חוסר מוטיבציה, אנרגיה ירודה, אי התאמה ועוד. אם אתם חווים או חוויתם בעבר מצבים כאלה- חזרו ובדקו את המטרה שלכם לפי המטרות ה'לא ראויות' המנוסחות כאן למעלה, אין לי ספק שתמצאות התאמה.

אפשרות נוספת היא השגת המטרה ואכזבה גדולה בעקבות זאת- בדרך כלל יפגשו זאת אנשים הישגיים, ההליכה אל המטרה תהיה ללא הקשבה לצרכים רגשיים ואחרים- היא תושג ובשלב מסויים תבוא ההתפכחות, ההבנה, שזה לא בשבילי.

תוצאה אפשרית שלישית, הקשה מכולן בעיניי, היא בזבוז החיים- המשך ההליכה בדרך שאיננה שלי. בה אינני ממצה את יכולותיי, בה אינני נהנה מהעשייה אלא רק מ'צלצול הפעמון' שמתלווה אליה- זוהי תוצאה שלא יכול להיות לה תיקון מלא מפני שהזמן האבוד לא ישוב עוד..

מה כן? כדאי שמטרה תהיה מנוסחת על דרך החיוב (ולא על דרך השלילה), שתהיה ריאלית/ ברת השגה, שתהיה מדידה/ ברורה (כך שנוכל לדעת אם וכאשר השגנו אותה), שתהיה שלי במהותה ובמהותי ושתמלא אותי בכוחות ובמוטיבציה (חרמ"ש).

בהצלחה!!