חווה פיטורים, פרידה, או שינוי אחר המורגש כרגע כבלתי רצוי?במצב כזה החיים מסמנים לך משהו. בעצם, זוהי הזדמנות אדירה להתקדם, לקבל יותר מהשפע,לממש עצמך. עכשיו עולה בך רצון להפסיק לקרוא. בכאבך ובצערך אינך רוצה לשמוע על הזדמנויות על כך שהכל לטובה ואני יכולה להבין אותך ובכל זאת, מזמינה אותך לשנס מותניים. לקרוא את המשל הבא ואת התובנות והעצות שאחריו. מי יודע, אולי בכל זאת יצא טוב מכל הסיפור הזה.
המשל: בכפר קטן, על ראש גבעה, חי איכר עני מאוד ולו שלושה ילדים ואישה. פרה צנומה וזקנה הייתה להם אשר פרנסה אך בקושי אותו ואת משפחתו, ערב אחד הופיע אורח על מפתן דלתו, הוא חיפש מקום ללון בו את הלילה. האיכר העני הזמין אותו הביתה ונתן לו מהמעט שהיה לו. בבוקר קם האורח רענן ושמח ואמ לאיכר: "אירחת אותי כל כך יפה, איש חכם אני ויכולותיי רבות, אמור לי כיצד אני יכול לעזור לך.." ענה לו האיכר: "כל מה שאני זקוק לו הוא פרנסה טובה עבור משפחתי. פרה אחת לנו ואין היא מספקת את כל צרכינו.. האם תוכל לעזור לי בכך?" "בוודאי" ענה האורח. "היכן היא הפרה?" לקח אותו האיכר לחצר שליד הבית שם עמדה הפרה ולעסה עשב. ניגש אליה האורח, אחז בחבל שעל צווארה והוביל אותה אל קצה הגבעה, או אז, לתדהמת האיכר, דחף אותה במורדות הגבעה והלך לדרכו. האיכר, המום, כועס, חרד ומבוהל, לא הבין את פשר התנהגותו של האורח ובעיקר לא ידע כיצד יכלכל כעת את ילדיו. הוא הלך לשוק וחיפש עבודה.. התחיל לעבוד בדוכן ירקות קטן, עם הזמן, בעל הבית ראה את מסירותו ואת יושרתו וקידם אותו בעסקיו. כך, עד שנעשו שותפים שווים.. מעמדו הכלכלי של האיכר עלה ופרנסתו הייתה בשפע. באחד הימים הופיע שוב האורח בביתו ושאל אותו לשלומו.. אמר לו האיכר "זוכר אני את צערי, כעסי וחרדתי כאשר גזלת ממני את מקור פרנסתי היחיד וראה כעת, לאן הביא אותי הדבר. מודה אני לך מעומק לבי, איש חכם".
המשל נראה לי די ברור.. זוכרת אני, כיצד בתחילת דרכי כעצמאית עדיין החזקתי במשרה מלאה במשרד החינוך. חששתי לוותר על הקביעות, על הבטחון שנתנה לי, גם אם מנעה ממני שפע וסיפוק. ואז הגיעה הרעה בתנאי עבודתי שלא אפשרה לי להשאר. הכאב, הפחד והכעס היו עצומים וקולגה חכמה אחת (אורלי אולי גם את קוראת?) סיפרה לי את הסיפור הזה.. התקשיתי להאמין איך מכל העז הזה יצא מתוק אבל החלטתי לצאת למסע שהובילני עד לרגע זה ממש. הרגע הזה שבו אני מלאת סיפוק ואהבה לעבודתי, פרנסתי בשפע וכייף לי לקום בבוקר.
אז, הבנתם. ואתם בשלב הכעס, צער, חרדה.. מה עושים? ראשית, זכרו שיש בכל שינוי הזדמנות עצומה. הסתכלו סביב. עכשיו, לאחר שהפרה הצנומה כבר איננה- מה מתאפשר לכם? בדקו עם עצמכם מה אתם רוצים לעשות. מה רציתם כבר זמן מה ובגלל שלא יכולתם לשחרר את העבודה/ הזוגיות או כל דבר אחר.. לא יכולתם להתקדם לעבר הגשמת רצון זה. הדבר הבא הוא לכתוב את כל הדברים שעליכם לעשות כדי לממש את רצונכם, למספר אותם לפי סדר העשייה הרצוי ולהתחיל לישם. אתם יכולים. אחרת, השינוי לא היה מתרחש. האמינו בכך. האמינו בעצמכם.
לבי אתכם, בהצלחה, כרמית
(הכותבת כרמית אוזן, היא מאמנת אישית, מטפלת רגשית ומנחת סדנאות)