האם לשפה שלנו יש השלכה על המצב הרגשי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו? מהי השפה הבריאה לנפש שלנו? מהי שפה בריאה למערכות יחסים? ואיך עושים את זה?
לא פעם אני עובדת עם מטופלים על השפה שלהם. א' למשל, עשתה תהליך שלם בתוך הנושא הזה. א' נהגה כדבריה 'למחוק' אנשים ולנתק קשרים, אפילו עם בני משפחתה הגיעה למצבים של חוסר תקשורת במשך חודשים.. כשהיא דיברה, הדברים היו מאוד טוטאלים: שחור- לבן, לא היה מקום לשחור לצד הלבן וגם לא לצבעים נוספים.. באחת הפגישות הצעתי לה 'לדבר בחלקים': במקום לומר: "אני כועסת.. אני שונאת את אחותי.." לומר: "יש בי חלק שכועס עכשיו ויש בי חלק ששונא את אחותי".. הדבר נתן מקום גם לרגשות אחרים להיות וגם להתנהלות פחות נחרצת מול עצמה ומול העולם.. אחרי תהליך (שכלל כמובן גם עבודה עם החלקים הרגשים- החוויתיים- התחושתיים..), א' הצליחה להשאר בתוך קשר גם כשהייתה כועסת.., היא כ"כ רכשה לעצמה את השפה עד שהיא מדברת כך באופן טבעי גם בחיים שמחוץ לקליניקה ונוהגת לומר שלמרות שכל חלק בה הוא עולם ומלואו, הוא עדיין רק חלק בתוך השלם המדהים שנקרא א'.
השפה היא אכן אחד המעצבים המרכזיים של המצב הרגשי שלנו. בעצם, על ידי שנויים קלים שנכניס בשפה, נוכל לשנות גם את המצבים הפסיכולוגיים בהם אנו נמצאים. היא גם מעצבת ומשפיעה באופן משמעותי על מערכות היחסים שלנו. במאמר זה אתן כלי אחד לשינוי השפה הפנימית וכלי אחד לשינוי השפה החיצונית (בשניהם אפשר להשתמש גם פנימה וגם החוצה).
שפה של חלקים או של שלם: כשאנו מדברים על עצמנו, אנו מדברים בד"כ בהכללה כמו: "אני מרגיש/ה X" " אני טיפשה" או למשל "אני ממש פחדנ/ית" "אני לא מסוגל/ת".. מה שקורה כשאנו מדברים כך הוא שה'מערכת' שלנו קולטת באותו רגע, שאני, כל כולי- לא מסוגלת. העברתי לעצמי מסר מכליל שיערער עוד יותר את מצבי הרגשי ואת האמון שלי בעצמי. מה, אם כן, אנו יכולים לעשות במקום? אנו יכולים לדבר בחלקים- למשל "יש בי חלק שמפחד..", יש בי חלק שמרגיש שאני לא מסוגל/ת" אז בעצם נשדר את המסר שאנחנו קשובים למה שקורה אצלנו ואנחנו מדייקים את זה, המערכת גם תבין שאין מדובר פה במצב קיצוני וקשה אלא תראה את הדברים בפרופורציה הנכונה וכך תוכל להיות נאמנה יותר למציאות ולפעול בהתאם.
אותו דבר גם בקשר לאחרים, נדבר על תכונות כחלקים ולא כשלם למשל, "הוא בלתי נסבל"- "יש בו חלקים שאני לא יכול לסבול.."
וזה מוביל אותנו לעניין השני- כלי לשינוי הדיבור החיצוני (עם אחרים). עם הכלי הזה אני עובדת הרבה כמגיעים הורים לקליניקה או אנשים אחרים העובדים עם ילדים. אבל, הוא בעצם משנה חיים עבור כל מי שמכניס אותו למערכת החשיבה שלו, לדיבור הפנימי שלו וכמובן גם לדיבור החיצוני.
זה עובד כך: כשאנו מדברים על מה שאנו חושבים/ מרגישים בקשר למעשה שמישהו אחר עושה, נדבר על המעשה ולא על העושה וגם, על מה שזה עושה לי ולא על המעשה עצמו (בין אם זה דיבור חיובי או שלילי). למשל: במקום "אתה ילד רע" נאמר "המעשה שעשית הוא רע". ובמקום "זה לא נעים" נאמר "זה לא נעים לי". כך, לא ניצור הכללות שמביאות לנתק במערכת היחסים ותחושה של כשלון כללי ונחרץ, במקום זאת, האלטרנטיבה שנתתי כאן תייצר פרופורציה ודיוק של המצב מה שיאפשר המשך בריא של מערכת היחסים.
אותו דבר גם בקשר לעצמי, אדבר על המעשים ולא על עצמי, ועל מה שזה עושה לי או לאחרים ולא על המעשה עצמו. למשל, במקום "אני טיפש/ה"- "מה שעשיתי היה טפשי". במקום "אני לא מעניינת"- "אני לא מעניינת אותו"..
בעצם, שפה בריאה היא שפה שמדייקת, שלא עושה הכללות, ושלא נותנת לרגשותינו 'לצבוע' את האדם או את המצב באופן מוחלט. הדבר נתון לשינוי בקלות יחסית: בחרו אחד מהכלים שלעיל והחלו לתרגל אותו בחיי היומיום עד שיהפוך עבורכם לטבע שני.
בהצלחה!
תמיד כדאי לשלב כלים טובים בתהליך נכון, לקביעת פגישה התקשרו 054-7793382