ומה אם כל מה שאני עושה הוא נכון?
מה אם ה'טעויות' הן הזמנה מראש של מי שבסביבתי כדי שיוכל ללמוד משהו. מה אם הן כדי שאני אוכל ללמוד משהו. מה אם כל מה שאני עושה הוא הכרחי להתפתחות שלי. לצמיחה שלי ושל האנשים/ היקום שסביבי?
ומה אם אני בסך הכל מאפשרת את מה שצריך לקרות ממילא. את מה שנכון שיקרה. עבורי ועבור העולם?
ומה אם לא אדע את התשובות לשאלות אלו ובכל זאת, אאמין שכל מה שאני עושה הוא נכון. והמושג 'טעות' שייך לעולם של אשלייה.
ומה אם אאמין שכל מה שעושים כל בני האדם הוא נכון? ויש משהו חשוב בהרבה ממצב הרוח שלי ואפילו מן הכאב. משהו שאפשר לקרוא לו ההתפתחות שלי.
מה אז?