כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו
כשהפחד מתחיל לעלות עולות בנו תגובות של: לחימה, בריחה, קפיאה מקבלות ביטוי פיזי (כיווץ, דופק מהיר, תחושה של קפאון, בחילה, חולשה וכו'). ביטוי מחשבתי- מחשבות ודמיון על מה שיהיה, דאגות וכו'. ביטוי רגשי- לחץ, חרדה, חוסר אונים וכו'.
אז מה אפשר לעשות?
- להיות מודעים לפחד. לתת תשומת לב לכך שעכשיו אני מפחד. לא ננסה להדחיק או לברוח ממנו מצד אחד וגם לא להזדהות איתו מצד שני. להקשיב למה שיש לו להגיד- לתוכן. לאחר מכן לשחרר את התוכן ולהשאר עם הרגש עצמו.
- לזכור שיש בי עכשיו חלק שמפחד ויש בי גם חלקים אחרים.
- למצוא את המקום בגוף בו הפחד הכי מורגש כרגע. לאפשר לו להיות שם, לתת לו מקום ולשמור על ה'צינורות' מהם הוא יכול להשתחרר פתוחים. אם הפחד מורגש בעיקר באזור הלב למשל, אני מאפשרת לו להיות שם, מפנה אליו תשומת לב חומלת ומוודאת שהדרכים פתוחות עבורו כאשר ירצה להשתחרר למשל מהפה עם הנשימה, מכפות הרגלים- לאדמה או דרך העור.
- חשוב שנזכור שאין לנו או בנו אשמה על כך שהפחד מופיע ואפילו לא אחריות. יש לנו אחריות רק על מה שנעשה איתו. האם ניתן ל'דיפולט' שלנו לנהל אותנו ונעבור לאחת משלושת התגובות המוכרות- לחימה, בריחה או קיפאון או שנאפשר לעצמנו בחירה בה אנו מודעים- מתבוננים- עושים מקום ומאפשרים מעבר חופשי לכניסה וליציאה.
*תמיד עוזרת חזרה לגוף- מעין סריקה של הגוף מלמעלה ראש-פנים- עורף-יד ימין, שמאל- גב- חזה- בטן- אגן- ישבן- רגל ימין, שמאל. או פשוט חזרה לכפות הרגליים ולחושת האדמה היציבה מתחת לרגלי.
מאחלת לכולנו ימים טובים רגועים ובריאים,
שלכם, כרמית