אימון נוער והדרכת הורים

1/8/2015

לכרמית,

פניתי אלייך בזכות קריאת ההמלצות באתר שלך. תחושת הבטן הייתה שתוכלי לעזור לביתי, ש', לעשות שינוי בחייה.
ש' בת ה-15, הייתה "תקועה" במיני הרגלים ומחשבות שלא היטיבו עימה. הדבר התבטא בחוסר מוטיבציה ללכת לביה"ס עד כדי כאבי בטן עזים.
היא רצתה לשנות ולהשתנות אך היא הייתה זקוקה להדרכה (ולא מההורים שלה).
כבר מהפגישה השנייה התחלתי להרגיש בשינוי שמתחולל, ומפגישה לפגישה ראיתי והרגשתי איך ש' מתחילה לפרוח ולשנות הרגלים.
ש' עברה תהליך מדהים. היא סיימה את כיתה ט' עם תעודת הצטיינות (לאחר שבכיתה ח' בקושי פקדה את ביה"ס), כאבי הבטן חלפו להם, היא חברותית ובעיקר מאושרת.
הכימיה שנוצרה בינך לבין ש' יכלה להיווצר בזכות כישרונך להתחבר ולהבין את נפש האדם העומד מולך. את רגישה, אכפתית, אמיתית ומקצועית.

 
אוהבות אותך מאוד,
ש' וד'.

——————————————————————————————————–

22/7/2015

כרמית יקרה,

כשהכל כבר נגמר,
ורק הטעם המתוק נשאר

רציתי לך להודות…

על ימים קלים וקשים גם יחד.
אותם עברה ביתי איתך יחד.

תודה על  הסבלנות הרבה והאמון
על היחס החם והפרגון,

על דרכה החדשה שנסללה,
בשילוב מנצח יחדיו איתך להצלחה.

(על כך יעידו לא מעט אנשים שסביבה)

אין לי סוף לשבחים ולמחמאות.

כי זכתה ביתי בצילך בשפע של יתרונות.

כרמית,דרך צלחה….

והמשיכי לעשות עבודתך נאמנה.

במלוא הערכה,

XXX

—————————————————————————————————————

כרמית היקרה מאוד, אני כותבת את המכתב הזה כי חשוב לי להגיד לך תודה. עזרת לנו כל כך. הרבה מעבר למה שקיווינו לו. הגענו אלייך בגלל ציונים ממש נמוכים. ידענו שלגיל יש יכולות רגילות ושהוא יכול הרבה יותר. אבל, שום דבר שעשינו לא עזר והוא פשוט לא למד. הלכנו לייעוץ (הדרכת הורים) במשך כמה חודשים וגם זה לא עזר. כשקיבלנו המלצה מחברה שאלנו את גיל אם יסכים לבוא אלייך ואיזה מזל שהוא הסכים. אני לא יודעת מה בדיוק עשית אבל מבחינתי זה פשוט קסם- ילד שלא היה מוכן להחזיק עיפרון ביד עכשיו מגיע הביתה ומכין שיעורים ולומד למבחנים. ומסדר את התיק שלו כבר בערב לפני השינה. הציונים שלו טובים וסוף סוף כשאנחנו מגיעים ליום הורים, המורים אומרים דברים טובים. ביום ההורים האחרון, המחנכת אמרה שהוא עשה שינוי של 180 מעלות ושהוא מגיע תמיד מוכן ומשתתף בשיעורים. אין לנו מילים להודות לך. את לא עזרת רק לגיל אלא לכל המשפחה, שיש לנו עכשיו שקט ולא צריכים להיות כל הזמן במלחמות. ויש לנו גם נחת.   המון תודה ומאחלים לך את כל הטוב שבעולם, משפחת..

————————————————————————————————————–

שלום כרמית, רצינו להודות לך על כל מה שעשית בשביל סיגל. עברנו כל כך הרבה קשיים עד שהגענו אלייך. לסיגל לקות בראייה והיא חייבת להרכיב משקפיים. למרות שהדבר פגע בלימודיה וגרם לה לכאבי ראש, היא לא הסכימה להרכיב משקפיים בשום פנים ואופן.. לא נאריך- רק נאמר שבסופו של דבר, אחרי מספר פגישות בלבד, לא רק שסיגל הולכת עם משקפיים- היא גם גאה בכך. וגם הבטחון העצמי שלה עלה מאוד. אמנם היו לה חברות גם לפני, אבל תמיד פחדה מביקורת וממה שיגידו ובבוקר הייתה עומדת שעות מול המראה כדי לבחור בגד (לפעמים הייתה בוכה בגלל זה..). והיום, הכל יותר קליל ונעים. סיגל מבקשת שאוסיף למכתב שהיא אוהבת אותך מאוד. שוב תודה מכל המשפחה.

————————————————————————————————————–

אני רוצה לומר שאני כל כך שמחה לשבת ולכתוב לך את המכתב הזה. אם היו אומרים לי לפני כמה חודשים שאני אצטרך לומר לבת שלי ללכת קצת פחות לחברות.. לא הייתי מאמינה!!! היא הייתה כל כך בודדה, מאז שעברה לחטיבה ובכתה המון. ועכשיו, היא מוקפת בחברות ושמחה וזה הדבר הכי חשוב בעולם בשבילנו. אין לי מילים להודות לך על מה שעשית בשבילה.

————————————————————————————————————–

לכרמית מחוללת הנפלאות, אורי הגיע אלייך מפני שפשוט הפסיק ללמוד יום אחד וגם שמחת החיים שלו נעלמה. הוא כל הזמן היה עייף (בדקנו אפילו אפשרות לצליאק..) גם התקשורת ביננו הלכה והתדרדרה ולא הצלחנו להבין מה קרה. הייתה תחושה שגם אורי לא ידע למה כל זה קורה. התקופה שבה כל הקשיים הללו עלו הייתה משמעותית מאוד, לקראת סוף כיתה ט' ולקראת חלוקה למגמות. אורי אמנם הטיל ספק בפגישות עם מאמנת אישית אבל הסכים לשתף פעולה. האמת היא שגם אנחנו, בהתחלה, בכלל לא היינו בטוחים שזה יעבוד כי עברו כמה שבועות ולא ראינו שינוי משמעותי. ואז הקסם קרה.. באיזשהו שלב, אורי פשוט הבין שהוא לא נמצא בכלל במסלול שבו הוא רוצה להיות. סביר להני שידע זאת קודם אבל, חשש לומר זאת לעצמו בעיקר מפני שלא רצה לאכזב אותנו. אמנם, היינו צריכים לוותר על החלום שלנו שיהיה במגמת מדעים אבל, מה שווה כל החלום הזה אם לא יהיה מאושר? אורי חזר להיות תלמיד מעולה, מלא באנרגיה ובשמחת חיים. הקשר ביננו פתוח וקרוב יותר. לימדת אותנו לתקשר ולקבל אותו ואפילו את עצמנו כמו שאנחנו.. אלף תודות לך

————————————————————————————————————–

25/11/2014 בתנו הגיעה אלייך בגיל 12 עם חוסר בטחון עצמי. מבחינה חברתית מצבה לא היה טוב בכלל. לאחר שיחות עם המחנכת ועם היועצת החלטנו לפנות למשהו אלטרנטיבי- אימון נוער. חברה המליצה עלייך ואמרה לנו שאת עושה ניסים. במהלך התקופה היה ניכר כי בתנו עוברת תהליך לא פשוט- היא עבדה בבית ועל הגדרות העשייה שלה אבל הרגשנו שגם מבחינה רגשית משהו מתחיל לזוז. כשהיינו שואלים מה קורה ואם היא מרגישה שיפור- היא אמרה שהיא כרגע "נותנת למה שיש להיות" ושזה כבר עוזר לה להרגיש טוב יותר. אפשר לומר שזה היה השלב החשוב ביותר והארוך מכולם, שבו היא למדה להקשיב לעצמה ולקבל את עצמה ובעיקר למדה המון על מה שיש אצלה בפנים. השלבים הבאים כבר היו מהירים יותר וטכניים יותר- למזלנו, ביתנו משתפת, כך יכולנו להיות חלק מכל מה שקרה. אנחנו חושבים שהיכולת שלך להקשיב היא העיקר- נכון שיש לך את כל הכילם ואת יודעת להעביר אותם וללמד אותם אבל ללא ההקשבה שלך והיכולת להבחין במה שמסתתר מאחורי הדברים היא נדירה. תודה לך על מי שאת ועל הנתינה היקרה שלך.

————————————————————————————————————–

8/1/2015 הלכתי לפגישות עם כרמית במשך כמה חודשים ואני רוצה לומר שקיבלתי הרבה- תמיכה, אוזן קשבת וכלים להמשך. כרמית תמיד הייתה שם גם בין הפגישות- ענתה לטלפון ולא חסכה בזמן שלה. גם עזרה לי לזהות "אמונות מגבילות" שלא חשבתי בכלל שהיו. אני למדתי לתקשר עם הבן שלי ואני יכולה לומר שבעצם קיבלתי אותו בחזרה בזכות התהליך שעברתי.

————————————————————————————————————–

29/3/2015 כרמית, את מאוד יסודית, משקיעה, נותנת את עצמך, לא מסתכלת בשעון בכלל, מוכשרת, מבינה עניין, תומכת, איכפתית, מכוונת, מעודדת ועוד המון.
יש לי המון תודה והערכה כמה את נתת לי, ממשיכה לתת ועוד תתני לי.
תודה רבה לך, תודה

————————————————————————————————————–

12/4/2015 כרמית היקרה, ברצוני להודות לך על על העזרה, ההקשבה, הסבלנות, האיכפתיות, תשומת הלב הרבה וגם השיחות הטלפוניות.
הדבר החשוב ביותר הוא , שבהתחלה הרגשתי מיואשת לגבי בעיות מסויימות עם בני המתבגר,
בזכותך נוכחתי לדעת שכל בעיה ניתנת לפיתרון.
המצב מאוד השתפר עם הילד, ואת לימדת אותי שצריך המון סבלנות ,
ושהסבלנות משתלמת, מפני שבסוף הכל מסתדר.
שוב תודה, על תשומת הלב ועל התמיכה הרבה!
גליה