אין לי דרייב- מה עושים עם זה?

 

אין בטריה

הידיים כבדות. הרגליים מדשדשות. העיניים נוטות להעצם.. כך בכל פעם שאני ניגשת לעניין הזה שלי, שהחלטתי לעבוד עליו ופשוט- אין לי דרייב!!

מנסה לאבד את הזמן, למצוא סיבות, תירוצים שונים ומשונים ואפילו לא משונים.. אפילו ממש טריוויאליים. צריך לנקות את הבית. ולסדר. לקרוא כמה דברים. לעשות ספורט, לטייל, לבשל. לכבס. לעשות קניות. לכתוב, כן,  ממש חשוב לכתוב עכשיו ולנוח- טוב, לנוח זה מהתירוצים המשונים במקרה שלי אבל עדיין תירוץ.. ולפגוש חברה ועוד. אינסוף כמעט. העיקר שיהיה מה לעשות, לאן לברוח, כדי לא לפגוש את חוסר הדרייב הזה. החזק ממני כל כך..

יחד עם זאת, אם אפגוש בו, בחוסר הדרייב הזה, אוכל אולי לדעת מהו מקורו.

אני נוטה לראות שם נוקשות כלשהי. החלטה שהתקבלה בעבר, על בסיס רגשות, תחושות, מחשבות, חוויות מסויימות.. החלטה שנגזרה ממציאות מורכבת ועכשיו עלי לבצעה. כמו בובה על חוטים, ללא חופש או יכולת בחירה, אני נאלצת לבצע את המוטל עלי- שם בדרך כלל מגיע חוסר הדרייב. גם אם ה'מוטל עלי' הוא בעצם משהו שאני קבעתי. ובעצם, כל עוד אני 'נעולה' בתוך הדבר הזה שעלי לעשות- שום דבר חדש לא יכול להכנס. כמו סתימה בכיור, המים עומדים. אם נמשיך להזרים אותם, הם רק יצטברו.

כשאין דרייב, בין אם אנחנו בורחים למקומות אחרים כדי לא לפגוש בו ובין אם אנו נלחמים במצב ומנסים שוב ושוב, מתוך אותו מקום חסר אנרגיות, להיות פרודוקטיביים- אנחנו בעצם נאבקים בעצמנו, מכלים את שארית כוחותינו לשווא! משהו בנו לא מעוניין, מסמן לנו בחוסר הדרייב הזה לעצור! להתבונן, להקשיב, לבחון את הדברים מחדש.

יכול מאוד להיות שחוסר הדרייב הזה הוא מתנה. הזדמנות פז להפתח לחדש ולשחרר את הישן. 

מה אני בעצם מציעה כאן? ראשית, הקשיבו לעצמכם. אם יש צורך, קבלו עזרה כדי לבדוק ולברר את הדברים. לפעמים ההתנגדות יכולה להיות קשורה באמונה מגבילה שלנו, בדפוס ישן. אלו דברים שאפשר לשחרר ופתאום נופתע מהקלות שבה יגיע הדרייב.

לעיתים, מגיע חוסר דרייב מתוך לחץ וקושי לפרוט את הדברים ולהגדיר מה לעשות, מתי ואיך. גם כאן יש מקום לקבלת עזרה. קורה לא פעם שסדר וארגון מאפשרים לנו לצאת לדרך ביתר קלות.

ובכל מקרה, אפשרו למה שיש להיות ואם מה שיש עכשיו זה חוסר דרייב- זה בסדר. אל תאבקו בו. קבלו אותו. החשיבו זאת כחופשת הקשבה לעצמכם. המקום הקשה והנוקשה הזה יכול להפוך למקום מעניין וגמיש, פתוח לשינויים ולרוח רעננה. נכון, הוא לא נותן לנו הרגשה של בטחון אבל הוא פותח את דלת חיינו לדברים חדשים. לתנועה. לשובבות. לחיים.

הכותבת היא מאמנת טרנספורמטיבית ומנחת סדנאות. ליצירת קשר לחץ כאן

 

 







הכותבת היא מאמנת טרנספורמטיבית ומנחת סדנאות.
ליצירת קשר לחץ כאן