ה-טיפ (!!) ליחהים מיטיבים עם המ×Ŗבג×Øים שלכם

כל כך ה×Øבה דב×Øים כב×Ø × ×›×Ŗבו על גיל הה×Ŗבג×Øו×Ŗ.

על המו×Øכבו×Ŗ והקשיים, על המצוקו×Ŗ של המ×Ŗבג×Ø ×•×©×œ הו×Øיו, על הה×Ŗפ×Ŗחו×Ŗ הפיזיולוגי×Ŗ המואצ×Ŗ שלא ×Ŗמיד ×Ŗואמ×Ŗ א×Ŗ הבג×Øו×Ŗ הנפשי×Ŗ ועוד היד נטויה..

ובכל זא×Ŗ, גם אם ק×Øאנו ומצאנו א×Ŗ עצמנו בדב×Øים הכ×Ŗובים, ×Ŗמיד × ×Øאה לנו כי אנחנו לבד ב×Ŗוך הקושי הגדול הזה. אנחנו מ×Øגישים ×—×”×Øי אונים, אבודים, נואשים ולא פעם מלאים ב×Øגשו×Ŗ אשמה.

איך אפש×Ø ×œ×¢×–×•×Ø ×œ×”×•×Øה החווה ×Ŗקופה הוע×Ø×Ŗ שכזא×Ŗ לא לאבד א×Ŗ ד×Øכו בהע×Øה ולהשא×Ø ×‘×ž×¢×Øכ×Ŗ יחהים מיטיבה עם בנו/בי×Ŗו?

איך יכול ההו×Øה לעזו×Ø ×œ×ž×Ŗבג×Ø/×Ŗ שלו לעבו×Ø ×‘×©×œ×•× א×Ŗ הגיל הזה וגם לצא×Ŗ ממנו מחוזק, עצמאי ומגובש בזהו×Ŗו?

השאלו×Ŗ הללו חשובו×Ŗ ומהו×Ŗיו×Ŗ אך לדע×Ŗי הן אחד הגו×Øמים העיק×Øיים להשא×Øו×Ŗ המצב כפי שהוא ואף להחמ×Ø×Ŗו זא×Ŗ מפני שהן מבקשו×Ŗ לעקוף א×Ŗ א×Ŗ המקום העיק×Øי לעבודה. השואל או×Ŗן מבקש ×Ŗשובו×Ŗ או עצו×Ŗ שככל שיהיו נבונו×Ŗ ונכונו×Ŗ- הן יישא×Øו חיצוניו×Ŗ, כמו ני×Ŗוח פלהטי שמט×Ø×Ŗו לשפ×Ø ××Ŗ הדימוי העצמי.

אז מה בכל זא×Ŗ?
יש לה×Ŗחיל מהקיים. לא ממה שהיינו ×Øוצים שיהיה. לה×Ŗחיל ממש במקום בו אנו נמצאים. במחשבו×Ŗינו, ב×Øגשו×Ŗינו, ב×Ŗגובו×Ŗינו- מה יש שם? אם נוכל לדע×Ŗ מה מפעיל או×Ŗנו- כל ה×Ŗהליך יש×Ŗנה. ה×Øעיון הוא לאפש×Ø ××Ŗ מה שקיים- לא לב×Øוח ממנו. כי כל מה שנב×Øח ממנו- יחזו×Ø ××œ×™× ×• שוב ושוב עד שנהכים לקבלו- ×Øק אז, יוכל לחזו×Ø ×œ×ž×™×ž×“×™× האמי×Ŗיים שלו ולא יפעיל או×Ŗנו יו×Ŗ×Ø ×ž×”×ž×¢×ž×§×™× אליהם גו×Øש.

אז איך זה קו×Øה בפועל?
כדאי לעשו×Ŗ בדיקה ב×Øגע × ×Ŗון מול בני/ ב×Ŗי- מה אני חושב עכשיו? מה אני מ×Øגיש בעקבו×Ŗ זא×Ŗ? איזו ×Ŗגובה מגיעה לאח×Ø ×ž×›×Ÿ.
א×Ŗן דוגמה כדי להמחיש א×Ŗ המצב.
ב×Ŗי × ×›× ×”×” הבי×Ŗה מבי×Ŗ ההפ×Ø, היא שואל×Ŗ משהו ט×Øיוויאלי כמו: מה יש לא×Øוח×Ŗ הצה×Øיים? או, כיבה×Ŗ לי א×Ŗ החולצה האפו×Øה? ואני עונה לה ×Ŗשובה ט×Øיוויאלי×Ŗ כמו: פהטה או, לא ההפק×Ŗי לכבה לך א×Ŗ החולצה האפו×Øה. לפ×Ŗ×¢, היא מ×Ŗפ×Øצ×Ŗ בצעקו×Ŗ אולי אף בבכי, × ×›× ×”×Ŗ לחד×Ø, טו×Øק×Ŗ א×Ŗ הדל×Ŗ ואני..

זה הזמן לעצו×Ø. איזו מחשבה עוב×Ø×Ŗ לי ב×Øאש ממש עכשיו? יש אינהוף אפש×Øויו×Ŗ ולכולן הגיון פנימי. למשל: "זה לא ייגמ×Ø ×œ×¢×•×œ×" או "מה זה ה×Ŗגובה הזא×Ŗ- ממש חוצפה וחוה×Ø ×›×‘×•×“".. ובעקבו×Ŗ המחשבה יגיע ה×Øגש: פחד מפני הע×Ŗיד, חוה×Ø ××•× ×™×, ×›×¢×”, מצוקה..
לפעמים נוכל לזהו×Ŗ אפילו ×Ŗגובה פיזיולוגי×Ŗ: דופק מהי×Ø, עייפו×Ŗ גדולה שנופל×Ŗ עלינו פ×Ŗאום, כ×Ŗפיים כואבו×Ŗ.. ומ×Ŗוך כל הש×Øש×Ø×Ŗ הזא×Ŗ ×Ŗבוא בד×Øך כלל גם ×Ŗגובה כלפי ב×Ŗי..

כל המחשבו×Ŗ הן המחשבו×Ŗ שלי- זהו כל הקיום שלהן במציאו×Ŗ. אם אעצו×Ø ×œ×Øגע וא×Ŗבונן בהן, הן כב×Ø ×œ× יהיו בחושך ואוכל לבדוק או×Ŗן (לבד או בעז×Ø×Ŗ אדם אח×Ø)- כמו מפלצ×Ŗ החושך שיכולה לה×Ŗקיים בעוצמו×Ŗ גבוהו×Ŗ ×Øק בחושך וכשהאו×Ø × ×“×œ×§ היא מ×Ŗכווצ×Ŗ בפינה או נעלמ×Ŗ לגמ×Øי- כך גם המחשבו×Ŗ.

אחזו×Ø ×œ×“×•×’×ž×”:

(1)Ā ×”דלק×Ŗי א×Ŗ האו×Ø, זיהי×Ŗי א×Ŗ המחשבה: "זה לא יגמ×Ø ×œ×¢×•×œ×"-

(2)Ā ×× ×™ מ×Ŗבוננ×Ŗ בה, מקבל×Ŗ או×Ŗה כפי שהיא.

(3) וכע×Ŗ יכולה גם לבדוק או×Ŗה: ממה שאני יודע×Ŗ, ×Øואה שומע×Ŗ על גיל הה×Ŗבג×Øו×Ŗ- האם הה×Ŗנהגו×Ŗ מאפיינ×Ŗ? האם היא מוגבל×Ŗ בזמן מהויים? האם אני באמ×Ŗ באמ×Ŗ יכולה להאמין למחשבה שכך יהיה לנצח?
פ×Ŗאום- כשנוצ×Ø×Ŗ השהיה המאפש×Ø×Ŗ ל×Øאו×Ŗ א×Ŗ מה שיש ("להדליק א×Ŗ האו×Ø"), ולבדוק זא×Ŗ. אני ×Øואה שזוהי ×Øק מחשבה. כוחה אבד כשנדלק האו×Ø ×•×”×©×¤×¢×Ŗה הצטצמצמה משמעו×Ŗי×Ŗ או נעלמה לגמ×Øי.

ושוב לדוגמ×Ŗ הפהטה: ב×Ŗי טו×Øק×Ŗ א×Ŗ הדל×Ŗ. השהייה. זיהוי המחשבה:"זו ממש חוצפה וחוה×Ø ×›×‘×•×“" (והיא מגיעה עם אינהוף הצדקו×Ŗ- מוצדקו×Ŗ- לחלוטין). ושוב, השהיה. ובדיקה- שאלה: מה עוד יכולים להיו×Ŗ הגו×Øמים ל×Ŗגובה שכזא×Ŗ מצד ב×Ŗי? אולי ק×Øה משהו בבי×Ŗ ההפ×Ø ×•×”×Ŗגובה שלה היא ×Øק ×Ŗוצאה שלהם? אולי זה דווקא אומ×Ø ×©×‘×‘×™×Ŗ היא מ×Øגישה שהיא יכולה לפ×Øוק א×Ŗ המועקו×Ŗ שיש בה, שהיא יודע×Ŗ שהיא יכולה להביא אלי א×Ŗ הדב×Øים הקשים ולא משנה איך אני אגיב- היא יודע×Ŗ שאני אוהב×Ŗ או×Ŗה ושאמשיך לאהוב.
ופ×Ŗאום, עם שינוי המחשבה (מ"חוצפה וחוה×Ø ×›×‘×•×“ ל "המ×Ŗבג×Ø×Ŗ שלי זקוקה ל×Ŗמיכה"), מש×Ŗנה ה×Øגש.. (מה יש שם? דאגה, אהבה..) ומיד גם ה×Ŗגובה ( "אני מבינה שקשה לך", "אני פה בשבילך"..).

נכון, זה היזיפי. נכון, לא ×Ŗמיד זה אפש×Øי. יחד עם זא×Ŗ, כשאני מנהה, אני מגלה שזה אכן עובד והדב×Ø ×”×–×” יכול לשנו×Ŗ א×Ŗ כל ה×Ŗמונה. אגב, כל ה×Ŗהליך הזה:Ā ×”שהייה/ הדלק×Ŗ האו×Ø- זיהוי ובדיקה.Ā ×¦×•×Øך ה×Øבה פחו×Ŗ זמן ואנ×Øגיה מה×Ŗהליך האוטומטי שלנו. הוא פשוט. ולאח×Ø ×Ŗ×Øגול, הופך להיו×Ŗ זמין ×Ŗמיד עבו×Øנו.

ועכשיו, זוכ×Øים א×Ŗ השאלו×Ŗ מהה×Ŗחלה? האם זה אפש×Øי עבו×Øכם? אם א×Ŗם מ×Øגישים צו×Øך בליווי זה נהד×Ø. אבל, וודאו שהליווי הזה ינחה א×Ŗכם פנימה, לשו×Øשים, כך ×Ŗוכלו להצמיח ולצמוח באמ×Ŗ.

להיכום אביא היפו×Ø ×˜××•××™×”×˜×™ ×¢×Ŗיק המיוחה לצ'ואנג טהה: "פעם היה איש שפחד מצילו ומאה בעקבו×Ŗ ×Øגליו. הוא החליט ל×Øוׄ כדי להש×Ŗח×Ø×Ø ×ž×”×. ככל ש×Øׄ מה×Ø ×™×•×Ŗ×Ø, על×Ŗה כמו×Ŗן של טביעו×Ŗ ×Øגליו. וצלו היה עדיין הולך לצדו. לכן, ×Øׄ במהי×Øו×Ŗ ×Øבה עוד יו×Ŗ×Ø ×¢×“ שאזלו כוחו×Ŗיו ומ×Ŗ. הוא לא הבין שאילו היה עומד בצל ā€“ היה צלו נעלם. ואילו היה עוצ×Ø ×‘×ž×§×•×ž×•, לא היה מו×Ŗי×Ø ×¢×§×‘×•×Ŗ.."

אנחנו כל כך עהוקים בלב×Øוח (/למצוא פ×Ŗ×Øונו×Ŗ, לנהו×Ŗ לשנו×Ŗ..) מהבעיו×Ŗ או קשיים, מעצמנו או מהזול×Ŗ עד שהב×Øיחה הופכ×Ŗ לעיק×Ø ×•×›×š בעצם החיים מנוהלים על ידי או×Ŗם קשיים.
אנחנו ×Øואים שזה לא עובד. אולי פשוט נעצו×Ø ×•× ×™×Ŗן לדב×Øים להיו×Ŗ. משהו חדש יכול לק×Øו×Ŗ אז..

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *