די×לוג ×¢× ×¤×‘×œ×• ×§×–×לס

×תחיל בציטוט. קצת ×רוך ×בל שווה כל רגע.. "×œ×¤×¢×ž×™× ×ž×‘×™×˜ ×× ×™ על סביבותיי ברוב ×ימה. במבוכה השוררת ×›×™×•× ×‘×¢×•×œ× ×¨×•×ה ×× ×™ חוסר כבוד לערכי ×”×—×™×™×. היופי מצוי בכל הסובב ×ותנו, ×ך ×ž×”Â ×¨×‘×™× ×”× ××•×ª× ×¢×™× ×™×”× ×˜×—×• מר×ות ×ותו! ×ž×‘×™×˜×™× ×”× ×‘×¤×œ× ×©×œÂ ×דמתנו זו ×ך דומה ש×ין ×”× ×¨×•××™× מ×ומה. הבריות מתרוצצי× בקדחתנות, ×ך ××™× × × ×•×ª× ×™× ×“×¢×ª× ×× ×” מועדות פניה×. ×ž×‘×§×©×™× ×”× הוויות לשמן, ×›×ילו היו ×ובדי× ונו×שי×. מוצ××™× ×”× ×”× ××” ×ž×•×¢×˜×”Â ×‘×“×‘×¨×™× ×”×˜×‘×¢×™×™×, השקטי×Â ×•×”×¤×©×•×˜×™× ×©×‘×—×™×™×.

 כל רגע בו ×נו ×—×™×™× ×”×•× ×¨×’×¢ חדש ו×ין שני לו ביקו×, רגע ×שר ל× היה ×ž×¢×•×œ× ×§×•×“× ×œ×›×Ÿ ×•×œ× ×™×”×™×” עוד לעול×.

ומה ×ž×•×¨×™× ×נו לילדינו בבתי הספר? ×ž×œ×ž×“×™× ×נו ×ות×, ×›×™Â ×©× ×™×™× ×•×¢×•×“ ×©× ×™×™× ×”× ×רבע, וכי פ×ריס ×”×™× ×‘×™×¨×ª×” של צרפת. מתי נלמד ××•×ª× ×’× ×ת מה שהינ×? עלינו לומר לכל ×חד מה×: יודע ×תה מה שהינך? הנך פל×. הינך יחיד ומיוחד. בכל ×”×¢×•×œ× ×›×•×œ×• ×ין עוד ילד כמוך בדיוק. משך ×ž×™×œ×™×•× ×™Â ×”×©× ×™× ×©×—×œ×¤×•, ×ž×¢×•×œ× ×œ× ×”×™×” עוד ילד ×חד כמותך. והבט בגופך, ××™×–×”Â ×¤×œ× ×”×•×! רגליך, ידיך, ×צבעותיך הזריזות, ×”×ופן בו הנך מתנועע! עשוי ×תה להיות כשקספיר, מיכ×ל×× ×’'לו, בטהובן. טמונה בך היכולת לכל דבר. כן, ×¤×œ× ×”× ×š. וכ×שר תגדל, התוכל ××™ כך לפגוע ב××“× ×חר, ×שר, כמותך, פל× הו×? ×¢×œ×™×›× ×œ×”×•×§×™×¨ ×–×” ×ת ×–×”.Â ×¢×œ×™×›× ×œ×¢×‘×•×“. כולנו ×—×™×™×‘×™× ×œ×¢×‘×•×“Â ×›×“×™ להפוך ×ת עולמנו ×–×” שיה× ר×וי לילדינו"

פבלו ×§×–×לס, בספרו "שמחות ותוגות" עמ' 181-182.

כמה ×™×¤×™× ×”×“×‘×¨×™× ×”×›×ª×•×‘×™× ×•×›×ž×” נכוני×. עד ×›×ב. הרגע ×©×œ× ×™×”×™×” עוד ×œ×¢×•×œ× ×ž×ª×‘×–×‘×– בתוך ×ותה התרוצצות קדחתנית ו×ובד וכך ×’× ×–×” ש×חריו.. ×כן, יש ×¨×’×¢×™× ×™×§×¨×™×. ×‘×”× ×נו ×™×›×•×œ×™× ×œ×¨×ות ×ת הפל×, ×‘×¨×’×¢×™× ×לו ×נו מת××—×“×™× ×יתו, ×נו חלק ממנו ×•×”×•× ×—×œ×§ מ×יתנו, ×לו ×”× ×¨×’×¢×™× ×©×œ נס, של ×ושר ×מיתי. ×”× × ×“×™×¨×™× ×ž×¤× ×™ ש×נחנו בדרך כלל ×¢×¡×•×§×™× ×ž×“×™, ×˜×¨×•×“×™× ×ž×“×™, ×™×©× ×™× ×ž×“×™. ×יננו רו××™× ×ת ×”×¢×¥ הצומח ליד ביתנו, ×ת עליו היפי×, ×ת ענפיו המשתרגי×, ×ת צבעיו ×”×ž×ª×—×œ×¤×™× ×¢× ×¢×•× ×•×ª השנה.

ומה ×¢× ×™×œ×“×™× ×•? ××•×ª× ×¨×’×¢×™× ×©×œ× ×™×—×–×¨×• עוד ×œ×¢×•×œ× ×”×•×¤×›×™× ×œ×¤×ª×¢ ×ž×•×—×©×™×™× ×›×œ כך. הרי ×”× ×’×“×œ×™× ×›×œ כך מהר, ילדינו. ו×× ×”× ×‘× ×™ שמונה היו×, × × ×™×— לרגע, הרי שבעוד כמה ×—×•×“×©×™× ×›×‘×¨ ×œ× ×™×”×™×• בני שמונה ×•×œ×¢×•×œ× ×œ× ×ª×”×™×” לנו שוב ההזמנות להיות ×ית×, לר×ות ×ות×, לחוות ××•×ª× ×‘×’×™×œ ×”×–×”.

שמעתי וקר×תי שוב ושוב ×ת השיר '×תה פל×' וחשבתי על המטרה המקורית של הכל- הילדי×!

×”×חר ×”×•× ×× ×™, למידה משמעותית, נשירת ×ž×•×¨×™× ×•×פילו בעיות משמעת כל ×לה ×—×©×™×‘×•×ª× ×‘×¢×™× × ×ך יש ×œ×”× ×ª× ××™ ×ž×§×“×™× ×•×”×•× ×¨×יית התלמיד ×›×ד×. כפל×. ור×יית כל ××“× ×›×™×—×™×“ ומיוחד במינו. ×”×הבה ×©×”×•× ×™×›×•×œ להעניק לעצמו, ×”×מון, ×”×ž×§×•× ×©×œ×• להיות ×”×•× ×‘×¢×•×œ×. ×לו הקבלה וההכלה החשובות כל כך ש×× ×™×—×•×© ××•×ª× ×”×ž×•×¨×”/ התלמיד- יוכל לה×מין שהן מגיעות לו ולתתן לעצמו ו×× ×™×™×ª×Ÿ ×ותן לעצמו- יוכל להכיר ×ת עצמו בלי פחד ויוכל ×’× ×œ×”×•×§×™×¨ ×ת ×”×חר.

ומכ×ן החובה, ×©×”×™× ×’× ×–×›×•×ª גדולה, עליה מצביע ×§×–×לס:

"כולנו ×—×™×™×‘×™× ×œ×¢×‘×•×“

כדי להפוך ×ת עולמנו ×–×” שיה×

ר×וי לילדינו"

×œ× ×œ×”×¤×•×š ×ת ילדינו כך שיהיו ר××•×™×™× ×œ×¢×•×œ× ×•×œ× ×œ×”×¤×•×š ×ת ילדינו כך שית×ימו ×¢×¦×ž× ×œ×ž×¡×’×¨×ª, לנורמות ולמוסכמות החברתיות. עלינו להפוך ×ת ×”×¢×•×œ× ×œ×¨×וי יותר עבור×. ולכל ×חד תפקיד משלו בתוך החובה המזכה ×”×–×ת ×ך למערכת החינוך תפקיד מיוחד, גדול יותר, ×פשר לומר. להפוך ×ת ×¢×•×œ× ×‘×™×ª הספר- ×©×™×”× ×¨×וי לילדינו.

Â ×”×ž×™×œ×™× ×”×œ×œ×• נגעו בי ×‘×ž×§×•× ×ž×ž×© עמוק. מי לימד ×ותנו ×ת עצמנו? מי ×’×¨× ×œ× ×• להרגיש ש×נחנו פל×? ×יזו החמצה ×דירה זו של מערכת החינוך- לנטוש ×ת ×”××“× ×•×œ×§×“×© ×ת הידע ו×ת המערכת. ננטשנו!! נטשנו!!

ומה עכשיו?

עכשיו צריך לחזור למהות, לפשטות, ל×הבה. לר×ות ×ת ×”×¤×œ× ×•×œ×”×•×§×™×¨×•.

  1. פינגב××§: די×לוג ×¢× ×¤×‘×œ×• ×§×–×לס : פרויקט חינוך | Education Project

  2. גלית פרידמן

    כל כך נכון!
    והלוו××™ שכל ×”×ž×•×¨×™× ×•×”×”×•×¨×™× ×œ×¤×—×•×ª ב×רץ היו ×™×›×•×œ×™× ×œ×§×¨× ×ת מה שכתבת!!

כתיבת תגובה

×”×ימייל ×œ× ×™×•×¦×’ ב×תר. שדות החובה ×ž×¡×•×ž× ×™× *