הכל שיקופים

pablo-garcia-saldana-27627

חשבו ×Øגע: מה אם כל מה שקו×Øה לנו, או מהביבנו הוא שיקוף של מה שקו×Øה ב×Ŗוכנו. מה אם כל מה שאנו עדים לו הוא מה שקו×Øה ב×Ŗוכנו והוא מגיע מפני שהגיע זמנו לה×Ŗעדן, כחלק מ×Ŗהליך הה×Ŗפ×Ŗחו×Ŗ והצמיחה שלנו. המאמ×Ø ×”×‘× מנהה להביא א×Ŗ ה×Øעיון הזה באופן פשוט ובהי×Ø ×•×’× נו×Ŗן עצו×Ŗ להולכים בד×Øך.

חלק א'

שיקוף הוא ×Ŗהליך בו המקשיב מחזי×Ø ×œ×“×•×‘×Ø ××Ŗ הדב×Øים שאמ×Ø ×‘× ×•×”×— שונה. הוא יכול להיו×Ŗ מילולי או פיזי (שפ×Ŗ גוף). ההדהוד הזה מאפש×Ø ×œ×“×•×‘×Ø ×œ×”×Øגיש שהוא קיים ונשמע ומובן- שיש כאן מישהו שמקשיב באמ×Ŗ לדב×Øיו ויכול להבינם ולהכילם. לפיכך, הוא מאפש×Ø ×œ×“×•×‘×Ø ×œ×”×‘×™×Ÿ ולהכיל יו×Ŗ×Ø ××Ŗ עצמו, א×Ŗ ×Øגשו×Ŗיו וא×Ŗ הדב×Øים שהוא מביא אי×Ŗו. ואף יו×Ŗ×Ø ×ž×›×š, הדוב×Ø ×™×›×•×œ כע×Ŗ להיו×Ŗ עם ה×Ŗכנים או×Ŗם הוא מעלה- השיקוף של המקשיב מאש×Ø ×‘×ž×•×‘×Ÿ מהויים א×Ŗ קיומו של הדוב×Ø ×•××Ŗ הדב×Øים הנאמ×Øים- נו×Ŗן להם לגיטימציה להיו×Ŗ. ובאש×Ø ×›×š, המקשיב הוא גם המשיב- זה שמשיב לדוב×Ø ××Ŗ עצמו. יש כאן אמי×Øה ב×Øו×Øה ש'זה בהד×Ø ×œ×”×™×•×Ŗ מי שא×Ŗה וכפי שא×Ŗה' דב×Ø ×–×” מאפש×Ø ×œ×“×•×‘×Ø ×’× כן לההכים להיו×Ŗ עם מה שיש בו.

בד×Øך כלל ב×Ŗהליך כזה של דוב×Ø ×•×ž×§×©×™×‘ המשקף/ משיב לו א×Ŗ עצמו וא×Ŗ דב×Øיו, מגיעה מצד הדוב×Ø ×’× הוק×Øה והודיה לאו×Ŗו מקשיב על כל הדב×Øים המצויינים כאן.

במצב זה, של הכלה, הבנה וקבלה (ההכמה להיו×Ŗ עם מה שיש)- שח×Øו×Ø ×™×›×•×œ להגיע.

עד כאן ×Øובנו מכי×Øים, חווים ומבינים א×Ŗ הדב×Øים שנכ×Ŗבו. אם לא דיב×Øנו/ ק×Øאנו על חומ×Øים בנושא × ×Øגיש כע×Ŗ הקלה על כך שמישהו שיקף לנו משהו שידענו ב×Ŗוכנו ולא ניהחנו לעצמנו וזה נהד×Ø.

חלק ב'

ובכל זא×Ŗ, ×Øצי×Ŗי להביא כאן דב×Ø × ×•×”×£: מה אם ה-כ-ל שיקופים? מה אם כל מה שאנחנו ×Øואים, כל מה שקו×Øה לנו, הוא שיקופים? יש שיקופים ×Øחוקים יו×Ŗ×Ø, עמומים ויש ב×Øו×Øים וחזקים. מה אם העולם מהדהד א×Ŗ מה שיש בנו?

מה אם, כפי שכ×Ŗב×Ŗי למעלה, מט×Øו×Ŗ השיקוף, או ×Ŗוצאו×Ŗיו, הן: "..הכלה, הבנה וקבלה (ההכמה להיו×Ŗ עם מה שיש)" עד ששח×Øו×Ø ×™×›×•×œ להגיע.

אנהה לההבי×Ø ×‘×¢×–×Ø×Ŗ דוגמה של שיקוף מההוג הב×Øו×Ø ×•×”×—×–×§: נניח שחווי×Ŗי ב×Ŗקופה האח×Øונה באופן מפ×Ŗיע (לא משהו שנמצא בחיי היומיום שלי) ×™×—×” אלים או ×Ŗוקפני מצד מישהו. אני מ×Ŗבוננ×Ŗ בהיבטים נוהפים של חיי ומגלה גם שם אלימו×Ŗ ב×Øמו×Ŗ שונו×Ŗ- שכן שמ×Ŗנהג באג×Øהיביו×Ŗ כלפיי או בנוכחו×Ŗי, עדו×Ŗ למ×Øיבה אלימה של אנשים ב×Øחוב בזמן שעב×Ø×Ŗי שם במק×Øה, מק×Øה שחוו×Ŗה ב×Ŗי בביה"×”.. אני שמה לב שהיבטים ×Øבים של אלימו×Ŗ עולים עכשיו בחיי. מה אם אלו הם שיקופים?

בעצם, ב×Ŗפקיד המקשיב (והמשיב) יהיה העולם וב×Ŗפקיד הדוב×Ø ×Ŗהיה אני. אז המקשיב מחזי×Ø ××œ×™×™ (=הדוב×Ø×Ŗ) א×Ŗ הדב×Øים שקיימים בי, כך הוא עוז×Ø ×œ×™ להכיל ולהבין או×Ŗם יו×Ŗ×Ø. אם אלימו×Ŗ היא חלק משמעו×Ŗי מחיי כ×Øגע- כנ×Øאה שאני עוב×Ø×Ŗ איזושהי ה×Ŗמ×Øה בנושא זה- הנושא יצא מהאיזו×Øים הלא מודעים, הלא מוכלים והלא מובנים בי- אל האו×Ø. כע×Ŗ הוא על פני השטח ואני יכולה לעבד או×Ŗו ולעבוד אי×Ŗו. הדב×Ø ×ž××¤×©×Ø ×œ×™Ā ×œ×”יו×Ŗ עם ה×Ŗכנים הללו. ואם אבינם ואהכים להיו×Ŗ אי×Ŗם- שח×Øו×Ø ×™×•×›×œ להגיע.

ה×Øעיון הוא, שבכל פעם עולים ×Ŗכנים אח×Øים בחיינו. מדוע הם עולים? הם עולים מפני שאנחנו עולים- מ×Ŗפ×Ŗחים, מ×Ŗ×Øחבים וצומחים. כע×Ŗ הוא הזמן ל×Øאו×Ŗם, לקבלם ולשח×Ø×Øם. הפעם ה×Ŗוכן יכול להיו×Ŗ אלימו×Ŗ, בפעם הבאה יהיה צמצום/ Ā ×‘טחון/ שליטה/ אמון/.. ה×Øשימה א×Øוכה והכל בה אפש×Øי. עבודה עם ה×Ŗוכן שעולה ×Ŗאפש×Ø ×œ×™ לה×Ŗפ×Ŗח.

ככל שה×Ŗוכן בולט יו×Ŗ×Ø ×•×ž×©×ž×¢×•×Ŗי יו×Ŗ×Ø ×›×š הבי×Ø ×œ×”× ×™×— כי הוא בולט על ×Øקע השונה- זא×Ŗ אומ×Ø×Ŗ ששינוי וצמיחה משמעו×Ŗי×Ŗ כב×Ø ×”×Ŗהוו אבל ה×Ŗוכן הזה עוד לא עובד כהלכה או באופן מהפק- הוא נשא×Ø ×ž××—×•×Ø ×•××™× × ×• מ×Ŗאים עוד לחיינו העכשויים, על ה×Øקע הזה הוא בולט והעולם משקף לנו או×Ŗו בד×Øכים שונו×Ŗ ומאלׄ או×Ŗנו להכילו, להבינו, לעבד או×Ŗו ולעדן או×Ŗו עד שיגיע ל×Øמ×Ŗ הווי×Ŗנו הנוכחי×Ŗ ונוכל לה×Ŗקדם הלאה.

אם ×Ŗוכן חוז×Ø ×©×•×‘ ושוב בחיינו- הימן שעלינו לעבוד אי×Ŗו: להכיל, להבין, לקבל/ לההכים (אני לא כו×Ŗב×Ŗ לשח×Ø×Ø ×ž×¤× ×™ שהוא ×Ŗוצאה של כל אלה- הוא לא משהו שאנחנו 'עושים'). נוכל לשים לב ל×Ŗכנים שהולכים וחוז×Øים בעוצמו×Ŗ הולכו×Ŗ ונחלשו×Ŗ- הימן ש'ניקינו' א×Ŗ ה×Øוב ובכל זא×Ŗ נשא×Øה שם עוד עבודה. אם העוצמו×Ŗ מ×Ŗחזקו×Ŗ- כנ×Øאה שאנחנו יכולים להכיל יו×Ŗ×Ø ×•×™×•×Ŗ×Ø, לה×Ŗק×Øב לליבה של הנושא יו×Ŗ×Ø ×•×™×•×Ŗ×Ø.

חלק ג'

אז מה עכשיו? עכשיו כדאי לעצו×Ø ×•×œ×”×¤× ×™×. כי בד×Øך כלל, כשמגיעים אלינו ×Ŗכנים לא נעימים אנחנו ×Øוצים לב×Øוח מהם. לעצום א×Ŗ עינינו. אנחנו כועהים, ×Øוטנים, מ×Ŗלוננים, מ×Øחמים על עצמנו. אנחנו מאחלים לעצמנו צמיחה אך כשהיא מגיעה אנו מבכים א×Ŗ בואה, מנהים לדחו×Ŗה, להדוף או×Ŗה.

במקום ל×Ŗייג א×Ŗ השיקופים הללו כמעמהה כדאי שנ×Ŗייג או×Ŗם כשיקופים- כי הם בעצם משקפים לנו א×Ŗ הנושא. א×Ŗ המקום עימו אנחנו עובדים כ×Øגע, א×Ŗ הדב×Ø ×©×ž×‘×§×© להיו×Ŗ מוכל ומובן. אנחנו בכל מק×Øה שם- זה בהה"כ שיקוף של ×Ŗהליך שמ×Ŗ×Øחש ממילא ואיננו ×Ŗלוי בנו. כל מה שאנו יכולים לעשו×Ŗ זה להיו×Ŗ מודעים אליו ולההכים לקבלו כפי שהוא (גם הוק×Øה לא ×Ŗזיק כאן- הודיה על כך שיש לי הזדמנו×Ŗ לפגוש א×Ŗ ההיבט הזה ולעדן או×Ŗו..)

ואז, יבוא גם השח×Øו×Ø.

(בהוג×Øיים חשובים אוהיף כי אם 'הכל שיקופים' אז גם הדב×Øים היפים הנעימים בחיי הם שיקופים שלי. הטבע, האהבה, ההצלחה, השמחה, החב×Øו×Ŗ וכו'- א×Ŗ השיקופים הללו אנו בד×Øך כלל מקבלים ולעי×Ŗים אפילו מוקי×Øים. כדאי בכל זא×Ŗ, שנהיה מודעים לכך שהם שיקופים שלנו..).

כדו×Ø ×‘×“×•×œ×—

 

*×Ŗודה לליא×Ŗ שכט×Ø, חב×Ø×Ŗי, על העלא×Ŗ הנושא וה×Ŗובנו×Ŗ

הכו×Ŗב×Ŗ, כ×Øמי×Ŗ אוזן, מטפל×Ŗ ×Øגשי×Ŗ וקאוצ'×Øי×Ŗ, מנח×Ŗ הדנאו×Ŗ. ליצי×Ø×Ŗ קש×Ø ×œ×—×„ כאן

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *