מוטו לחיים ב- 3 חלקים

הלל הזקן נק×Øא זקן לא בשל גילו כי אם בשל חכמ×Ŗו ה×Øבה. במהכ×Ŗ אבו×Ŗ מופיע המשפט היק×Ø ×©×”×¢× ×™×§ לנו. משפט שיכול להיו×ŖĀ ×ž×•×˜×• לחיים- קו מנחה. ואם נפעל על פיו, יהיו חיינו לטובה.

במאמ×Ø ×–×” אציג א×Ŗ המשפט על שלוש×Ŗ חלקיו, ואבדוק מה יכולה להיו×Ŗ משמעו×Ŗם בחיי היומיום.

חלק 1:Ā ×× אין אני לי, מי לי?

ני×Ŗן לפ×Øשו בכמה ד×Øכים. בפשטו×Ŗ, מפ×Øשים זא×Ŗ כך: אם אני לא אדאג לעצמי מי יעשה זא×Ŗ במקומי. אנהה להעמיק ולומ×Ø ×©×”×“××’×” היא לאו דווקא במובן החומ×Øי ו/או החיצוני (כולל חב×Ø×Ŗי כו') מפני ששם אם אין אני לי יכול להיו×Ŗ אבי או אמי לי או אחי או מישהו אח×Ø ×”×ž×ž×œ× עבו×Øי א×Ŗ ×”×—×”×Ø. אבל, באופן פנימי- אם אין אני לי, אף אחד לא יוכל למלא א×Ŗ ×”×—×”×Ø ×¢×‘×•×Øי.

יש כאן משמעויו×Ŗ ×Øבו×Ŗ כל כך שאפש×Ø ×œ×Øאו×Ŗ אם ×Øק נאפש×Ø ×œ×¢×¦×ž× ×• להיו×Ŗ עם זה. אנהה להביא א×Ŗ 4 החשובו×Ŗ ביו×Ŗ×Ø ×œ×“×¢×Ŗי:

  • אם אני לא אהכים או א×Øצה ל×Øאו×Ŗ א×Ŗ עצמי- א×Ŗ מה שיש בי/ מפעיל או×Ŗי/ א×Ŗ ה×Ŗגובו×Ŗ שלי/ ×Øגשו×Ŗיי..- אף אחד לא יוכל לעשו×Ŗ זא×Ŗ עבו×Øי.
  • אם אני לא אוהב א×Ŗ עצמי/ אקבל א×Ŗ עצמי- אף אחד לא יוכל לעשו×Ŗ זא×Ŗ עבו×Øי.
  • אם לא אעבוד כדי לה×Ŗקדם לעב×Ø ×”×’×©×ž×Ŗ הייעוד שלי, מי יכול לעשו×Ŗ זא×Ŗ עבו×Øי?
  • אם לא אשפ×Ø ××Ŗ מידו×Ŗיי. למשל, אעשה מעשים טובים, א×Ŗחשב בזול×Ŗ וכו'- אף אחד לא יעשה זא×Ŗ בשבילי וזה מחב×Ø ××•×Ŗנו לחלק השני.

חלק 2: כשאני לעצמי, מה אני?

ב×Ŗקופ×Ŗנו עולה קול שיכול להבהי×Ø ××Ŗ המשפט הזה- קול שמדב×Ø ×¢×œ אחדו×Ŗ. האם הלב כשלעצמו או ה×Øאש כשלעצמו או ה×Øגל כשלעצמה.. יש להם משמעו×Ŗ? ועל או×Ŗו משקל- כשאני לעצמי- מה אני? מה אני כשאני בלי העולם? כשאני לעצמי בלבד?

המשפט הזה לוקח או×Ŗנו למקום ש×Øואה א×Ŗ האני כשלם שהוא חלק משלם גדול יו×Ŗ×Ø. אין הפק שהוא לוקח או×Ŗנו ל×Øאייה חב×Ø×Ŗי×Ŗ, אולי גם לעשייה חב×Ø×Ŗי×Ŗ (שלא חייב×Ŗ להיו×Ŗ שום דב×Ø ×©×™×© לו שם כזה אלא יכולה לה×Ŗבטא בדב×Øים קטנים של יומיום: חיוך, עז×Øה לזול×Ŗ..).

חלק 3: אם לא עכשיו, אימ×Ŗי?

השאלה הזא×Ŗ יכולה לעמוד בפני עצמה או להיו×Ŗ נדבך חשוב בבניין הזה. כשאלה בפני עצמה- היא מזכי×Øה לי א×Ŗ 'ק×Øפה דיים' של הו×Øטיוה- 'לקט א×Ŗ היום' משמעו×Ŗו. או משהו זן בודהיהטי האומ×Ø ×©×›×œ מה שיש לנו הוא א×Ŗ ה×Øגע הזה ואם לא עכשיו- לא יהיה זמן אח×Ø. העכשיו הוא כל מה שיש. וכל מה שאנחנו יכולים לעשו×Ŗ הוא בעכשיו. אולי זה נשמע מהובך אבל, י×Ŗכן שזה מפני שאיננו ×Øגילים לפשטו×Ŗ שיש פה. נהיון אח×Øון: אינני יכול לחיו×Ŗ בעב×Ø ××• בע×Ŗיד- אני יכול לחיו×Ŗ ×Øק ב×Øגע הזה.

אם × ×Ŗ×™×™×—×” למיקומו של המשפט הזה בפהוק- זהו המשפט האח×Øון, אפש×Ø ×™×”×™×” לומ×Ø: כע×Ŗ, כשאני יודע שעלי ו×Øק עלי מוטל×Ŗ האח×Øיו×Ŗ ושאח×Øיו×Ŗ זו היא כלפי עצמי וגם כלפי ההביבה והעולם שאני חלק ממנו, כשאני יודע×Ŗ א×Ŗ שני העיק×Øים הללו אני עלולה לדחו×Ŗ או×Ŗם באמ×Ŗלה שזה לא הזמן המ×Ŗאים. הלל הזקן מבטל אפש×Øו×Ŗ זא×Ŗ באומ×Øו שאין זמן אח×Ø ×œ×¢×©×•×Ŗ זא×Ŗ מלבד ה×Øגע הזה.

כלים שלובים הם שלוש×Ŗ חלקי המשפט ולא יוכלו לה×Ŗקיים האחד ללא השני. וה×Ŗשובו×Ŗ בגוף השאלו×Ŗ:

" אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימ×Ŗי?"

אם בזקנה נמדד×Ŗ החכמה כי אז היה זקן מאין כמו×Ŗו הלל הזקן.

 

ני×Ŗן באהבה

 

 

 

 

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *