הצל ואני

א×Ŗם מכי×Øים א×Ŗ השי×Ø. מזמינה לק×Øוא א×Ŗ המילים ×Ŗוך כדי הקשבה לשי×Ø.

מה קו×Øה כשאנחנו מקבלים א×Ŗ החלקים שהשא×Øנו בגלו×Ŗ, בצל? החלקים בנו שאנחנו מ×Ŗכחשים להם, מפחדים/ שונאים/ נגעלים מהם?

מה שקו×Øה זה שאנחנו צומחים. שמע×Øכו×Ŗ היחהים שלנו מ×Ŗחזקו×Ŗ. שאנחנו מ×Øגישים היפוק ואהבה.

עוד ה×Øבה אפש×Ø ×œ×”×’×™×“ על החלקים הללו ועל העבודה היק×Øה אי×Ŗם. אוהיף כ×Øגע ×Øק שאפש×Ø ×œ×–×”×•×Ŗ או×Ŗם ×¢"י שנשים לב למה שהוא בל×Ŗי נהבל עבו×Øנו אצל בני הזוג שלנו. ילדינו או אנשים אח×Øים. אלו החלקים שאנחנו שולחים לגלו×Ŗ.

וכמו בשי×Ø ×©×œ פוליק×Ø ×”× יכולים, אם ×Øק נהכים לקבלם, להיו×Ŗ לנו אפילו כנפיים!Ā ××•×Ŗי זה מ×Øגש..

 

הנה זה:

הצל ואני

מילים ולחן: יהודה פוליק×Ø

 

הצל שלי ואני יצאנו לד×Øך

השמש עמדה כך בע×Øך

פעם אני מוביל

ופעם צל על השביל

 

עננים ה×Ŗכנהו בשמיים

ה×Ŗחילו ל×Øד×Ŗ טיפו×Ŗ מים

צילי ה×Ŗ×›× ×” ב×Ŗוכי

המשכ×Ŗי לבדי בד×Øכי

 

ה×Øוח טלטל

הפחד טפטף וחלחל

צילי ב×Ŗוכי מ×Øעיד

מפחיד יו×Ŗ×Ø ×ž×Ŗמיד

 

הוא שואל לאן א×Ŗה לוקח

אני משיב לאן א×Ŗה בו×Øח

למה ×Ŗמיד קי×Øו×Ŗ מוגנים

למה צל כשאו×Ø ×‘×¤× ×™×

 

בוא נעוף ×Øחוק

א×Ŗה ×Ŗהיה לי כנפיים

אל חיבו×Ø ×“×ž×™×•× ×™

שהיה עד עכשיו בל×Ŗי אפש×Øי

 

בוא נקפוׄ, נמ×Øיא, נעוף

אל קש×Ø ×”×¦×œ והגוף

די להמשיך לב×Øוח

אל מה ש×Ŗמיד ×Øצינו לשכוח

 

לשכוח א×Ŗ דל×Ŗו×Ŗ הבלבול

א×Ŗ הילד שמציׄ ד×Øך חו×Ø ×”×ž× ×¢×•×œ

בוא נעבו×Ø ××Ŗ הגבול

אל החופש שהיה כבול

 

ו×Øק מנגינו×Ŗ מזכי×Øו×Ŗ

שבחוׄ אפש×Ø ×œ×”×™×•×Ŗ

משוח×Ø×Ø ×ž×›×œ פחד

×Øק כשהצל ואני ביחד

 

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *