יוסי, ילד שלי מוצלח

מאמרון זה פורסם ב'מדקפה'. אתם מוזמנים להיכנס ולקרוא..

למעבר לחצו כאן

על אמהות, הורות, סבלנות וסובלנות

נדמיין את עצמנו הורים של יוסי – שלחנו אותו להביא חלב והוא.. חוזר עם כלבלב. מה נחשוב? מה נרגיש? מה נאמר? מה נעשה?  הצירוף "אוי לי"- הוא תגובה מיידית אפשרית עבור ההורה הממוצע. עבורי לפחות.

מי לא מכיר את השיר המפורסם של ע. הילל. אמא של יוסי שולחת אותו "לך הבא בקבוק חלב, לך ישר ואל תשכח, יוסי, ילד שלי מוצלח." ויוסי הולך ופתאום אור בעיניו- הוא מוצא גור כלבים ומביא אותו במתנה לאימו המחכה בבית. בואו נעצור כאן לרגע. נדמיין את עצמנו הורים של יוסי- שלחנו אותו להביא חלב והוא.. חוזר עם כלבלב. מה נחשוב? מה נרגיש? מה נאמר? מה נעשה?  הצירוף "אוי לי"- הוא תגובה מיידית אפשרית עבור ההורה הממוצע. עבורי לפחות. יוסי לא סתם מביא כלבלב לאימו- הוא מביא לה מתנה. נכון. מתנה בעייתית. נכון. חיכתה לחלב. אבל האם, היא רואה בו ילד מוצלח. מה מוצלח בו?

בשמונה שורות קצרצרות כתובה התשובה ובה עולם ומלואו- יוסי יוצא לבקשת אימו. הוא רואה כלב פצוע ורץ אליו. הוא מחבק אותו. הוא מביא מתנה לאימו. איזה ילד מדהים זה!  וכך ממשיך לו השיר ויוסי מתואר כמאזין לטבע, לציפורים המציצות כאילו עבורו וכאוהב מוזיקה. הפעם, מתנתו לאימו היא מנגינה. ושוב, בכמה שורות בודדות, קצרצרות- מתוארות תכונות נוספות של הילד המופלא הזה: הוא נחפז אל פרח אדום בשדרה. הוא מתלהב מיופיו ומריחו והוא מביא אותו במתנה לאימו אך לא לפני שהוא אומר לה "לך הכל אתן".

שיר מופלא, ללא ספק. אבל, בואו נשאיר רגע את אימו של יוסי בצד (היא מעלה בכולנו רגשות אשמה..). בואו נתבונן שוב ביוסי. האהבה והקרבה לטבע ולבעלי החיים. שמחת החיים המתבטאת דרך העיניים הרוקדות, הקופצות, המוארות. החמלה והיכולת לחבק ולעזור, החיבור המיידי למוזיקה ולאסתטיקה, הנדיבות ורוחב הלב, האהבה האינסופית.

איזה ילד מדהים!

כנראה שזה בזכות החינוך של אימו. הסבלנות. הסובלנות. הקבלה וכל המילים היפות המתארות אמהות שכאלו – כאלה שלעולם לא נהיה כמותן. יש בכלל אימהות כאלה? אני לא פגשתי.

זהו? נגמר המאמר? אבוד לנו?

הביטו ביוסי שוב, הביטו בילדיכם (יש בהם את כל התכונות האלה)

ותיהנו..







הכותבת היא מאמנת טרנספורמטיבית ומנחת סדנאות.
ליצירת קשר לחץ כאן