לא כאן. לא עכשיו.

איך אני יכולה להיו×Ŗ ×Øק במה שאני עושה?

אני אוכל×Ŗ וחושב×Ŗ. מנקה וחושב×Ŗ. נוהע×Ŗ וחושב×Ŗ. איפה אני באמ×Ŗ?

לא כאן. לא עכשיו.

אני מקשיבה וחושב×Ŗ. האם זוהי הקשבה? אני ×Øואה וחושב×Ŗ. האם זוהי ×Øאייה?

למה אני כל הזמן במחשבה?:

– באיזשהו אופן זה נו×Ŗן לי בטחון. זוהי אשלייה של בטחון שבאופן אבהו×Øדי היא זו שמונע×Ŗ ממני כל בטחון אפש×Øי. היא מונע×Ŗ ממני לה×Ŗקיים.

זה כאילו אני במנוהה מ×Ŗמד×Ŗ מהקיום של עצמי. בב×Øיחה אינהופי×Ŗ מהכאן. מהעכשיו.

– משהו בי מאמין שהמחשבה יכולה להד×Ø ××Ŗ הדב×Øים. שאם אחשוב על הע×Ŗיד- הוא יהיה טוב יו×Ŗ×Ø. מאו×Øגן יו×Ŗ×Ø. דב×Øים יק×Øו לפי מה שחשב×Ŗי. אהיה מוכנה לבאו×Ŗ. ואם אחשוב על העב×Ø ××•×›×œ לא×Øגן או×Ŗו יו×Ŗ×Ø ×˜×•×‘. אהיק ממנו מהקנו×Ŗ בעלו×Ŗ ×¢×Øך שיש×Ø×Ŗו או×Ŗי בע×Ŗיד.

אבל הע×Ŗיד.

הע×Ŗיד לעולם איננו מגיע. הוא ×Ŗמיד נשא×Ø ×‘×¢×Ŗיד. או שהוא הופך להיו×Ŗ עב×Ø. ואז אין הווה. אין חיים. אין קיום.

אם אני מ×Ŗכוננ×Ŗ, אנהג בהווה על פי ×Ŗכ×Ŗיבי העב×Ø. שום דב×Ø ×—×“×© לא יק×Øה. ×Øק חז×Øה מ×Ŗמד×Ŗ על דפוהים ו×Ŗגובו×Ŗ וה×Ŗניו×Ŗ..

– מחמ×Ŗ הה×Øגל.

– בגלל הפחד מאי הוודאו×Ŗ. אבהו×Øד מוחלט. ב×Øגע הזה, אם אין משהו שמאיים על חיי באופן מוחשי. אין לי כלל ממה לפחד. אם אינני הובל×Ŗ כאבים גופניים אין היבה שאהבול (וגם אם כאבים גופניים הינם מנ×Ŗ חלקי- אין היבה שאהבול מעב×Ø ×œ×”×, הבל נפשי, ×Øגשי, מחשב×Ŗי).

מה שמפחיד נובע דווקא מחשיבה על הע×Ŗיד לבוא. מה שכואב או גו×Øם להבל נובע דווקא מהיצמדו×Ŗ ל×Ŗדמי×Ŗ שלי, לאני .

Ā ×”מחשבה המ×Ŗחפש×Ŗ למונע×Ŗ הבל- היא המייצ×Ø×Ŗ או×Ŗו. המחשבה המ×Ŗחפש×Ŗ למשככ×Ŗ פחדים היא המייצ×Ø×Ŗ או×Ŗם.

– פחד מה×Øיק.

כאן ועכשיו ללא המחשבה מה יש?

אין אני.

-פחד מהמוו×Ŗ!

פחד ממו×Ŗ האני שנוצ×Ø ×¢×œ ידי המחשבה. פחד ממו×Ŗ האשלייה הנ×Øאי×Ŗ מציאו×Ŗי×Ŗ כל כך.

האם אוכל ללכ×Ŗ אל מו×Ŗי (מו×Ŗה של ה×Ŗדמי×Ŗ שלי)?

האם אוכל לחיו×Ŗ א×Ŗ החיים הללו במלאו×Ŗם?

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *