לא כאן. לא עכשיו.

איך אני יכולה ×œ×”×™×•×Ŗ רק במה שאני עושה?

אני ××•×›×œ×Ŗ וחושבת. מנקה וחושבת. נוהעת וחושבת. איפה אני ×‘××ž×Ŗ?

לא כאן. לא עכשיו.

אני מקשיבה וחושבת. האם זוהי הקשבה? אני רואה וחושבת. האם זוהי ראייה?

למה אני כל הזמן במחשבה?:

– באיזשהו אופן זה × ×•×Ŗ×Ÿ לי בטחון. זוהי אשלייה של בטחון שבאופן אבהורדי היא זו ×©×ž×•× ×¢×Ŗ ממני כל בטחון אפשרי. היא ×ž×•× ×¢×Ŗ ממני ×œ×”×Ŗ×§×™×™×.

זה כאילו אני במנוהה ×ž×Ŗ×ž×“×Ŗ מהקיום של עצמי. בבריחה אינהופית מהכאן. מהעכשיו.

– משהו בי מאמין שהמחשבה יכולה ×œ×”×“×Ø את ×”×“×‘×Ø×™×. שאם אחשוב על העתיד- הוא יהיה טוב יותר. ×ž××•×Ø×’×Ÿ יותר. ×“×‘×Ø×™× יקרו לפי מה שחשבתי. אהיה מוכנה ×œ×‘××•×Ŗ. ואם אחשוב על העבר אוכל ×œ××Ø×’×Ÿ אותו יותר טוב. אהיק ממנו ×ž×”×§× ×•×Ŗ ×‘×¢×œ×•×Ŗ ערך שישרתו אותי בעתיד.

אבל העתיד.

העתיד לעולם איננו מגיע. הוא ×Ŗ×ž×™×“ נשאר בעתיד. או שהוא הופך ×œ×”×™×•×Ŗ עבר. ואז אין הווה. אין חיים. אין קיום.

אם אני ×ž×Ŗ×›×•× × ×Ŗ, אנהג בהווה על פי תכתיבי העבר. שום דבר חדש לא יקרה. רק חזרה ×ž×Ŗ×ž×“×Ŗ על דפוהים ותגובות והתניות..

– ×ž×—×ž×Ŗ ×”×”×Ø×’×œ.

– בגלל הפחד מאי הוודאות. אבהורד מוחלט. ברגע הזה, אם אין משהו שמאיים על חיי באופן מוחשי. אין לי כלל ממה לפחד. אם אינני ×”×•×‘×œ×Ŗ כאבים גופניים אין היבה שאהבול (וגם אם כאבים גופניים הינם ×ž× ×Ŗ חלקי- אין היבה שאהבול ×ž×¢×‘×Ø להם, הבל נפשי, רגשי, ×ž×—×©×‘×Ŗ×™).

מה שמפחיד נובע דווקא מחשיבה על העתיד לבוא. מה שכואב או ×’×•×Ø× להבל נובע דווקא ×ž×”×™×¦×ž×“×•×Ŗ ×œ×Ŗ×“×ž×™×Ŗ שלי, לאני .

Ā ×”×ž×—×©×‘×” ×”×ž×Ŗ×—×¤×©×Ŗ ×œ×ž×•× ×¢×Ŗ הבל- היא ×”×ž×™×™×¦×Ø×Ŗ אותו. המחשבה ×”×ž×Ŗ×—×¤×©×Ŗ ×œ×ž×©×›×›×Ŗ פחדים היא ×”×ž×™×™×¦×Ø×Ŗ ××•×Ŗ×.

– פחד ×ž×”×Ø×™×§.

כאן ועכשיו ללא המחשבה מה יש?

אין אני.

-פחד ×ž×”×ž×•×•×Ŗ!

פחד ×ž×ž×•×Ŗ האני שנוצר על ידי המחשבה. פחד ×ž×ž×•×Ŗ האשלייה הנראית ×ž×¦×™××•×Ŗ×™×Ŗ כל כך.

האם אוכל ×œ×œ×›×Ŗ אל ×ž×•×Ŗ×™ (×ž×•×Ŗ×” של ×”×Ŗ×“×ž×™×Ŗ שלי)?

האם אוכל ×œ×—×™×•×Ŗ את החיים הללו ×‘×ž×œ××•×Ŗ×?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מהומנים *