מאפייני גיל ההתבגרות ועצה ×œ×”×•×Ø×™×

גיל ההתבגרות ×ž×Ŗ×—×™×œ בהביבות גיל 12-13, ×œ×¢×Ŗ×™× אף קודם לכן ×•×ž×”×Ŗ×™×™× ×‘×Ŗ×—×™×œ×Ŗ שנות ×”×¢×©×Ø×™× (כמובן שאני ×ž×¦×™×™× ×Ŗ כאן את הממוצע. בהחלט יכולים ×œ×”×™×•×Ŗ מצבים שונים).

גיל זה מאופיין ×‘×Ŗ×”×œ×™×›×™ שינוי מואצים ×‘×Ŗ×—×•×ž×™× שונים. ×Ŗ×”×œ×™×›×™× אלה, ×”× ×Ø××™× ×œ×¢×™×Ŗ×™× כ'קפיצות', ×™×•×¦×Ø×™× ×¤×¢×Ø×™× בין המקום בו היה ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø כילד לבין המקום בו הוא נמצא ×›×¢×Ŗ. ×¤×¢×Ø×™× שעדיין לא גישר עליהם מבחינה רגשית או נפשית ואף הוריו עדיין לא הפנימו את ה'קפיצה' שנעשתה. חלק גדול מקשיי גיל ההתבגרות נובעים ×ž×¤×¢×Ø×™× אלו.

דוגמה ×ž×•×—×©×™×Ŗ מאוד לכך היא הקפיצה ×”×¤×™×–×™×•×œ×•×’×™×Ŗ– התפתחות גופנית של ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø/×Ŗ. צמיחה ×ž×”×™×Ø×” לגובה, פצעונים על הפנים, התפתחות החזה אצל הבנות, שינוי ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ×™ בריח הגוף ועוד. ×“×•×’×ž×Ŗ ריח הגוף יכולה להמחיש כאן את הפער בין מה שהיה למה שעכשיו ואת העובדה שעדיין לא הופנם השינוי ולא עובד מבחינה רגשית. אפשר ×œ×•×ž×Ø- ×©×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø עדיין לא '×”×Ŗ×Ø×’×œ' לעצמו החדש. פעמים רבות כשנכנהים ×œ×›×™×Ŗ×” של ×ž×Ŗ×‘×’×Ø×™× ריח גוף חזק ולא נעים עולה ×ž×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø×™× ×•×ž×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø×•×Ŗ. הרבה ×ž×•×Ø×•×Ŗ ממש כועהות על כך ש'אינם ××”×Ŗ×˜×™×™× או הגייניים'. הדבר ממחיש טוב את הפער מפני שהם ×‘××ž×Ŗ לא מודעים לכך שהריח עולה מהם. וגם אם כן, הם אינם מודעים ×œ×¢×•×¦×ž×•×Ŗ שלו. הם פשוט לא ×Ø×’×™×œ×™× ×œ×Ø×™×— הגוף הזה ולכן, בבוקר, לפני ×™×¦×™××Ŗ× ×ž×”×‘×™×Ŗ, לא עולה ×‘×“×¢×Ŗ× ×œ×”×©×Ŗ×ž×© ×‘×“×™××•×Ø×“×•×Ø× ×˜. גם ×”×•×Ø×™×”× עדיין לא ×”×Ŗ×Ø×’×œ×• ל'קפיצה' הזאת ושוכחים ×œ×”×–×›×™×Ø להם וכך קורה ×©×”×ž×¦×™××•×Ŗ החדשה ×ž×¤×Ŗ×™×¢×” ××•×Ŗ× ואת ×”×•×Ø×™×”× ×•×”×‘×™×‘×Ŗ× הקרובה בכל פעם מחדש.

המצב שבו ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø לא ממש ×ž×›×™×Ø את עצמו. שאפילו רצונותיו, תחושותיו, ×Ŗ×—×•×ž×™ העניין שלו, תגובותיו ואפילו גופו- ×ž×¤×Ŗ×™×¢×™× אותו בכל פעם מחדש, הוא מצב מבלבל וקשה היכול להביא עמו כעהים, ההתגרות, ירידה בדימוי העצמי, לא בכדי × ××ž×Ø כי ×ž×Ŗ×‘×’×Ø×™× חווים ×ž×©×‘×Ø- '×ž×©×‘×Ø גיל ההתבגרות'. ביטוי זה ממחיש את השבר בין מה שהיה לבין מה ×©×ž×Ŗ×”×•×•×”- כל עוד לא נבנה גשר מעל השבר הזה, כל עוד לא התאחה השבר. יורגש ×”×ž×©×‘×Ø באופן מלא על ידי ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø ובני ×ž×©×¤×—×Ŗ×•.

גודל השבר ×•×¢×¦×ž×Ŗ×• ×Ŗ×œ×•×™×™× ×‘×’×•×Ø×ž×™× ×Ø×‘×™×. בדימוי העצמי שהיה לילד ×˜×Ø× גיל ההתבגרות, בבגרות שאליה הגיע ×˜×Ø× גיל זה, ×‘×¢×¦×ž××•×Ŗ שניתנה לו על ידי הוריו ושהוא ההכים לאפשר לעצמו גם כן, ×‘×ž×”×™×Ø×•×Ŗ ההתפתחות- בגודל הקפיצות, באפשור ובהכלה שניתנו ×ž×‘×™×Ŗ לשינויים ×”×ž×”×™×Ø×™× הללו ובכושר ×”×”×”×Ŗ×’×œ×•×Ŗ של ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø ושל בני ×ž×©×¤×—×Ŗ×•, בלחׄ החברתי המופעל על ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø ועוד ועוד.

×”×¦×•×Ø×š של ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø בהתרחקות ×ž×”×•×Ø×™×• הנו ×¦×•×Ø×š ×ž×”×•×Ŗ×™ ×•×ž×©×ž×¢×•×Ŗ×™ המאפיין את גיל ההתבגרות. גם כאן קורה שיש שבר בין ×”×”×•×Ø×™× לילד, בין הילד לבין עצמו ובין ההורה לבין עצמו. הילד, שעדיין לא ×”×Ŗ×Ø×’×œ ל'עצמו החדש' ×ž×Ŗ×§×©×” ×œ×”×¤×Ø×™×“ בין ×”×¦×•×Ø×š שלו ×œ×”×™×•×Ŗ חלק ×ž×§×‘×•×¦×Ŗ השווים לבין ×”×¦×•×Ø×š שלו ×œ×”×™×•×Ŗ חלק ×ž×ž×©×¤×—×Ŗ×•, הוא ×ž×Ŗ×§×©×” ×œ×”×¤×Ø×™×“ בין 'היותו בן של' לבין היותו אדם עצמאי וכו'.. הקושי הזה נפתר, פעמים רבות, לא על ידי פשרה הוגנת או איזשהו הליך גישור פנימי, אלא על ידי הכרעה ×œ×˜×•×‘×Ŗ אחד הצדדים. הכרעה כזאת ×Ŗ×ž×™×“ תייצר קושי. אם יבחר ×œ×”×™×©××Ø 'הילד של אמא ואבא'- ירגיש ×Ŗ×œ×•×© ולא שייך ×œ×§×‘×•×¦×Ŗ השווים ולא פעם אף הוריו ×™×™××ž×Ø×• לו שהוא כבר בגיל ההתבגרות, כדאי שיצא ×ž×”×‘×™×Ŗ, שיפגוש ×—×‘×Ø×™× וכו'. ואם יבחר ×œ×œ×›×Ŗ באופן טוטלי על חיפוש הזהות ×”×¢×¦×ž×™×Ŗ- ירגיש לא פעם שהוא מחויב לנטוש את ערכיו ×ž×‘×™×Ŗ כדי לבדוק מחדש את הכל וכדי ×œ×¢×©×•×Ŗ זאת, עליו ×œ×™×™×¦×Ø ניתוק ×ž×”×•×Ø×™×•, הפרדה שתאפשר לו בחינה ×¢×¦×ž×™×Ŗ שכזאת.

פעמים רבות ×ž×¤×Ø×©×™× זאת ×”×”×•×Ø×™× באופן אישי, הם נפגעים מכך שבנם/×‘×™×Ŗ× שעד היום שיתפו ××•×Ŗ×, התייעצו ××™×Ŗ× והיו מעוניינים ×œ×‘×œ×•×Ŗ ×‘×—×‘×Ø×Ŗ×, כבר אינם ×Ø×•××™× בהם את 'אלה שיודעים הכל', כבר אינם ×Ø×•××™× בהם ××œ×˜×Ø× ×˜×™×‘×” כייפית לבילוי ואפילו לא לא ×Ø×•×¦×™× לשתף ××•×Ŗ× כי.. '××Ŗ× לא תבינו', 'אין לי ×”×‘×œ× ×•×Ŗ ×œ×—×¤×™×Ø×•×Ŗ', 'אחר כך' וכו'.

כדאי ×œ×–×›×•×Ø שגם אם יש ×ž×Ø×“- ×”×ž×Ø×“ הוא בקיים ולאו דווקא ×‘×”×•×Ø×™× ×›×”×•×Ø×™×. ×”×ž×Ø×“ יכול ×œ×”×™×•×Ŗ בעולם ×”×ž×‘×•×’×Ø×™× למשל- ×©×”×”×•×Ø×™× הם חלק ממנו…×œ×¢×™×Ŗ×™× יש גם ×ž×Ø×“ ×‘×”×•×Ø×™× ×›×”×•×Ø×™×. ×‘×“×Ø×š כלל כשיש כפייה או ניהיון ×œ×›×¤×•×Ŗ את דרכי על ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø- הוא ×ž×•×Ø×“. למעשה הוא ×ž×•×Ø×“ ×‘×”×ž×›×•×Ŗ שמיצג ההורה ולא בהורה עצמו.

ובעצם, אין זה נגד ×”×”×•×Ø×™× אלא בעד ×”×¢×¦×ž××•×Ŗ ובעד חיפוש עצמי והגדרה ×¢×¦×ž×™×Ŗ. כל אלה הם חשובים ויש לאפשר ××•×Ŗ× ×•×œ×‘×Ø×š עליהם.

אז מה עושים עם השבר/ ×”×ž×©×‘×Ø הגדול? האם אפשר להקטינו מבלי לפגוע ×‘×Ŗ×”×œ×™×š ההתבגרות? ×œ×“×¢×Ŗ×™ אפשר.

בעיקר אפשר ×œ×”×Ŗ×‘×œ×‘×œ פחות עם ×”×ž×Ŗ×‘×’×Ø. אפשר ×œ×–×›×•×Ø שזה לא נגדי. אפשר ×œ×–×›×•×Ø שגם אם נראה שאני כהורה רק מעצבן אותו, מביך אותו ומקשה עליו- והביר להניח שזה נכון לפעמים- עדיין אני ההורה. יקר, חשוב, מקנה בטחון. אני העוגן, אני המקום הבטוח ואני ×Ŗ×ž×™×“ פה.

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מהומנים *