מודעת לדפוסים, יודעת את הסיבות ועדיין לא מסוגלת ליצור שינוי בחיים?

christopher-sardegna-1735-unsplash.jpg

 

כמה פעמים כבר חשבת על זה, ניתחת, התבוננת, הקשבת.

את לגמרי מודעת לדפוסים שלך, רואה את ה'לופים', אפילו מבינה את הסיבות

גם חשבת על מה את רוצה שיהיה ואפילו על איך..

אבל, את לא מצליחה ליצור את השינוי..

 

ורק שלא יגידו לך שזוהי תחילתו של שינוי, המודעות הזאת,

פעם גם חשבת כך אבל זה כבר שנים שכלום לא זז.

הזמן ממשיך והחיים עוברים..

 

לפעמים את מרגישה שעדיף היה לא להיות מודעת בכלל

אולי כך היה יותר קל. כאב הידיעה לפחות לא היה חי בך כל הזמן.

 

לפעמים נראה לך שאת ממש מחפשת, אפילו כשאת בפייסבוק או

באינסטגרם, מבקשת לגלות איך אפשר לעשות את זה,

אולי יש איזה סוד נסתר

איך הופכים תובנות ומודעות למעשים.. איך מביאים שינוי.

 

כן כן את אומרת עכשיו, בדיוק כך אצלי.. אז מה לעשות?

יש פתרון? כיוון? רמז? מה הסוד?

 

אז ככה, הפעם אתן כיוון, גישה חדשה לגמרי מזו המוכרת לך,

וכיוון, למרות שאיננו פתרון קסם,

יאפשר לך לפחות לדעת היכן לחפש,

כך תדעי שאינך מבזבזת את הזמן ואת הכוחות הדרושים לך כ"כ,

במאבק שסופו נועד מראש לכשלון..

עם התמדה וסבלנות, תוכלי לצמצם את הפער בין מה שאת רוצה ויודעת

לבין המציאות בשטח..

 

(*כמובן שכדאי לשלב זאת בתהליך טיפולי/ אימוני בו דברים מתרחשים באופן יעיל, מהיר ואפקטיבי יותר אבל, לא תמיד זה מתאים וזה בסדר. גם לבד אפשר לעשות עבודה משמעותית ומשנת חיים).

 

אז.. הנה זה (אסביר את הכיוון ואיך מבצעים זאת בפועל):

הכיוון הוא עבודה עם הדפוסים הלא רצויים בדרך של רכות, היכרות והתבוננות

במקום של מאבק ורצון להכחיד.

את הרי יודעת, כבר ניסית-

להיאבק, להכחיד, להעלים את הדפוס הלא רצוי שלך,

נלחמת בעצמך, יצאת רצוצה ומותשת והדפוס נשאר רענן כתמיד,

מלא כוחות ומוכן לפעולה..

 

ההסבר לכך הוא לגמרי בעדך, הדפוס הזה פה כדי

לשמור עלייך,

אבל נשאיר את ההסברים לפעם אחרת..

 

ובכן, איך עושים את זה?

את עוברת על 'רשימת המודעות' (שורוק ב- ו') שלך.

ובוחרת דבר אחד בלבד. דפוס אחד. עניין אחד שאת רוצה לשנות.

 

ואת מחליטה שבשבועות הקרובים את לא מנסה לשנות אותו.

להיפך, את מקבלת אותו בברכה, מסכימה לו להיות כמו שהוא.

 

בתקופה הקרובה את רק מתבוננת בו. מתבוננת בעצמך כשאת מבצעת אותו

לא משנה כלום..

כן, זה מרגיז, האינסטינקט שלך הוא לרצות לשנות את מה שאת לא אוהבת

להכחיד אותו, להאבק בו..

ואני מזמינה אותך לעשות בדיוק את ההיפך..

אבל תגידי, כמה פעמים כבר ניסית בדרך המאבק ולא הצלחת? זה פשוט לא עובד..

 

אז את נשארת מול הדפוס, רואה אותו, רואה את עצמך בהתנהלות הלא רצויה שלך

ומסכימה להיות עם זה.. ועם כל מה שמגיע ביחד עם זה (ביקורת, שיפוטיות, חוסר אונים..)

את גם מנסה לשים לב לתחושות הגוף שלך כשהדפוס עולה (דפיקות לב, תחושה במקום מסויים, נשימות..)

והכי חשוב, את לא משנה כלום, רק מתבוננת!

ועל זה את גאה בעצמך (אולי עכשיו נראה לך שזה קל, אבל זה דורש המון כח רצון וכנות).

 

השלב הבא הוא שלב הקסם,

ההתבוננות הזאת מביאה *אור אל תוך המערכת הזאת שנקראת 'אני'

 

ואור, כמו שאנחנו יודעים, הוא דבר מחיה ומצמיח..

דברים ישתנו מעצם ההתבוננות שלך

זו הבטחה!

 

(*האור הזה, יש לו משמעויות רבות, למשל, הוא מקטין את ההזדהות שלנו עם הדפוס

אבל שוב, נשאיר את ההסברים לפעם אחרת..).

 

אז קדימה, עם המון חמלה, סקרנות, סבלנות ורכות- צאי למסע המחודש שלך

מסע של שלום פנימי שיביא לחירות אמיתית.

 

בהצלחה וחיבוק גדול ממני:)

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *