זוגיות ומיניות אצל מתבגרים

בוקר בהיר אחד או יותר נכון אחר צהרים חמים אחד, מגיעה אליכם בתכם בכורתכם. אפילו לא בת 17 ומודיעה לכם שהיא הולכת לישון אצל החבר שלה!

אתם פורצים בבכי/ אתם משחקים אותה 'קולים'/ אתם מתעלפים/ אתם נועלים אותה לנצח בבית/..

בכל מצב, סביר להניח שגם אם התכוננתם לכך ודיברתם על זה עם עצמכם ואפילו עם בן הזוג שלכם.. קשה לכם עכשיו. הקטנה הזאת, היא עדיין הולכת לבית הספר וכשהיא חולה עדיין נותנת לכם אפשרות לפנק אותה ולטפל בה ובשבתות היא לפעמים אפילו הולכת אתכם לים..

אז, מה עושים? מה אומרים? איך אומרים? האם סערת הרגשות שלנו היא במקומה? ואולי אנחנו מגזימים?

קודם כל כן. אם אנחנו בסערת רגשות היא במקומה ובכלל, כל רגש שעולה בנו הוא במקומו. כך אנחנו בנויים, כך אנו מגיבים וכדאי שנקבל זאת ולא נאבק בעצמנו.

יחד עם זאת, מה כדאי לעשות? ראשית, כדאי לומר למתבגרת שלכם שאתם רוצים לחשוב על זה. איתה או בלעדיה וכך לעשות. לשבת בצוותא, זוג הורים (אפשר בהתחלה רק ההורים ואחר כך עם הבת או מיד כולם יחד, בדקו מה מתאים לכם יותר) ולבחון את מצב העניינים. הייתי ממליצה אפילו לכתוב רשימה של כל מאפייני המצב כמו:

עד כמה התקיימו בבית שיחות בנושא זה ומהן ידיעותיה של בתכם אשר קיבלה מכם (ולא רק מהאינטרנט, חברות, יועצת, או כל גורם חיצוני אחר).

כמה זמן הם יוצאים יחד.

האם מבחינה נפשית נראית לכם בתכם בשלה לקיום יחסי מין. בוגרת. יציבה. אחראית.

מההיכרות שלכם עם בתכם, עד כמה היא נכנעת ללחצים חברתיים ועד כמה הולכת עם צו ליבה/ שכלה.

האם החבר הוא מישהו שאתם מאמינים שאפשר לסמוך עליו.

חשוב לזכור גם את המאפיינים של גיל זה ( כאן למשל: http://carmitu.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/)

ובעיקר לזכור כי גיל ההתבגרות הוא גיל של מרד בהורים ובכל מה שהם מייצגים, ועמדה כוחנית ונוקשה של ההורים יכולה לגרום למתבגר/ת שלהם לעשות דברים דווקא או פשוט לעשות- ללא שיתוף ההורים (הרי היא תמיד יכולה לומר שהיא הולכת למסיבת פיג'מות אצל חברה..)

וכל מידע אחר שנראה לכם חשוב להוסיף כאן.

כמו כן וזה החלק החשוב כאן, בדקו בתוך עצמכם: מה אתם מרגישים עכשיו? פחד, כעס, שמחה, דאגה, עצב.. הקשת יכולה להיות כאן רחבה מאוד. ובדקו מדוע- האם זה בגלל בקשתה של בתכם? אולי זה בגלל מה שיחשבו אחרים אם.., יתכן שזה קשור בזכרון ישן וכואב שלכם מהפעם הראשונה, או השנייה.., ואולי זה קשור בדברים ששמעתם מחברה שלכם שגם היא אמא למתבגרת.. גם כאן יכולות להיות אינסוף אפשרויות. אם תצליחו לגלות את המקור לרגשותיכם- תוכלו להשאר עם אלו הרלוונטיים למצב הזה. של בתכם. שהוא עומד לבדו ובפני עצמו. דווקא בשל חשיבותו הרבה.

לאחר שמיפיתם עד כמה שאפשר את הדברים, חשבו יחד מה הייתם רוצים שיקרה והשהו את ההחלטה שלכם עד לאחר השיחה עם המתבגרת שלכם.

נשמע פשוט?

אם שיחה זו נעשתה רק בין שני ההורים אפשר לומר שעד כאן זה באמת די פשוט אם כי לא קל.

ועכשיו, אתם מגיעים לשיחה עם המתבגרת שלכם..

איך מגיעים לשיחה שכזאת. אני בטוחה שכמה מאיתנו היו רוצים להנמיך לה את הווליום לאפס. ליצור מצב בו תהיה קשובה אליכם לחלוטין ואם אפשר שגם תהנהן בראש בהסכמה מלאה עם כל משפט שתאמרו. אז זהו. שזה לא יקרה (אם זה יקרה- משהו לא בסדר..)!

איך בכל זאת מתכוננים? ראשית, מגיעים פתוחים לשיחה. ההחלטה שקיבלתם היא ההחלטה שלכם ויחד עם זאת מדובר כאן באדם נוסף עם צרכים, רצונות ודעות משלו. חשוב שתגיעו מוכנים להקשיב. באמת.

וגם מוכנים לדבר. ממקום כן ואמיתי. לא ממקום מטיף ומחנך. שתהיה שיחה בגובה העיניים עם מבט אמיתי בעיניים. אפשר ורצוי להתחיל עם מה שיש עכשיו: מבוכה, קושי לדבר. אתם יכולים לדבר על כל רגש שעולה בכם ולהזמין גם אותה לעשות כך.

אם יש דברים ברמת ידע שחשוב לכם לומר כמו- מה אתם יודעים על אהבה, על מין, על אמצעי מניעה וכו'- חשוב שתגידו. שימו לב לטון שבו אתם מדברים: גבוה וצווחני או שקט ורגוע. איפה הייתם רוצים להיות? היכן ניתן להקשיב לכם יותר ללא התנגדות?

אם יש דברים רגשיים שחשוב לכם לדבר עליהם כמו: סיפור שקרה לכם או למישהו אחר ורלוונטי.

חשוב שלא תנסו להפחיד, להגעיל או לזעזע אלא להיות פתוחים וכנים ולהמנע עד כמה שאפשר ממניפולציות.

מצאו בעצמכם את המקום שסומך ונותן אמון במתבגרת שלכם. בדרך כלל, ככל שתסמכו עליה יותר, כך היא תהיה אחראית יותר.

בסופו של דבר- אתם אלו שמחליטים. לפחות באופן רשמי. יחד עם זאת, מומלץ בחום לנסות להגיע יחד להחלטה המשותפת הנכונה ביותר עבור המתבגרת שלכם (ולא עבורכם).

נערות רבות בתהליכים כאלו נותרות לבד מול הורים שכפו עליהן החלטה שלא תאמה את רצונן. ברוב המקרים- עשו הנערות כרצונן אך נכפה עליהן לעשות זאת בחדרי חדרים, ובחשש שמה מישהו יגלה.

זהו, אז אתם בפנים. עוד שלב בהורות- התפקיד הקשה ביותר בעולם. המגדל ביותר בעולם. היקר ביותר בעולם. כשהייתה קטנה והתהפכה מהבטן לגב- בירכתם על זה. עכשיו היא רוצה לישון אצל החבר.. חלק מההתפתחות. בדיוק מאותה התפתחות שבירכתם עליה..

המון הצלחה. לבי אתכם.