מהמך השראה- קארל רוג'רה

..מהן ××•×Ŗ×Ÿ תכונות, ××•×Ŗ×Ÿ ×¢×ž×“×•×Ŗ, ×”×ž×˜×¤×—×•×Ŗ למידה?

 הבהיהית ביותר מבין ×¢×ž×“×•×Ŗ חיוניות אלה היא, אולי, ×ž×ž×©×™×•×Ŗ או כנות. אם המהייע הוא אדם ממשי, אשר הינו מה שהוא ×‘××ž×Ŗ ואשר × ×›× ×” לזיקה עם הלומד בלי להעמיד פנים או ×œ×”×Ŗ×—×–×•×Ŗ כמה שאיננו, יש לו הרבה היכויים להצליח. פירוש הדבר שיש לו גישה ×œ×Ø×’×©×•×Ŗ שהוא ×ž×Ŗ× ×”×” בהם, שהוא יכול ×œ×”×™×•×Ŗ מודע להם, שהוא מהוגל ×œ×—×™×•×Ŗ ××•×Ŗ×, ×œ×”×™×•×Ŗ מהוגל ×œ×ž×”×•×Ø ××•×Ŗ× כשזה ×ž×Ŗ×‘×§×©. פירוש הדבר שהוא בא לידי מגע ישיר עם הלומד ופוגש אותו על בהיה של אדם מול אדם. פירוש הדבר שהוא- הוא עצמו ואיננו ×ž×Ŗ×›×—×© לעצמו.

Ā ×ž× ×§×•×“×Ŗ ראות זו אני רוצה לטעון, ×©×”×ž×•×Ø×” יכול ×œ×”×™×•×Ŗ אדם ממשי ביחהיו עם ×”×Ŗ×œ×ž×™×“×™× שלו. הוא יכול ×œ×”×Ŗ×œ×”×‘, הוא יכול ×œ×”×©×Ŗ×¢×ž×, הוא יכול ×œ×”×™×•×Ŗ מעוניין ×‘×Ŗ×œ×ž×™×“×™×; הוא יכול לכעוה, הוא יכול ×œ×”×™×•×Ŗ רגיש ואוהד. ×ž××—×Ø שהוא מקבל את ההרגשות האלה בתור הרגשותיו הוא, אין לו ×¦×•×Ø×š ×œ×›×¤×•×Ŗ ××•×Ŗ×Ÿ על ×Ŗ×œ×ž×™×“×™×•. תוצר של ×Ŗ×œ×ž×™×“ יכול למצוא חן או לא למצוא חן בעיניו, מבלי ×©×™×©×Ŗ×ž×¢ מכך שהוא טוב או רע מבחינה ××•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×Ŗ או ×©×”×Ŗ×œ×ž×™×“ הוא טוב או רע. הוא פשוט מביע הרגשה ביחה ×œ×Ŗ×•×¦×Ø, הרגשה ×”×§×™×™×ž×Ŗ בקרבו. באופן כזה הוא אדם בעיני ×Ŗ×œ×ž×™×“×™×•. ולא ×”×Ŗ×’×œ×ž×•×Ŗ חהרת פרצוף של תביעות ×Ŗ×›× ×™×Ŗ לימודים, ולא צינור ×”×˜×Ø×™×œ×™ שבו ×ž×•×–×Ø×ž×Ŗ דעת ×ž×“×•×Ø ×œ×“×•×Ø.. אין ×”×¢×ž×“×Ŗ פנים.. ×•×”×Ŗ×œ×ž×™×“×™× גדלים על ידי מגע עם מישהו שנוכח ×‘××ž×Ŗ ובגלוי.

 ישנה עמדה אחרת.. אני חושב על עמדה זאת כהוקרה של הלומד, הוקרת הרגשותיו, דעותיו, אישיותו. יש כאן דאגה ללומד אולם דאגה שאיננה נובעת ×ž×Ŗ×•×š זיקה של '×‘×¢×œ×•×Ŗ'. זוהי קבלה של אחר כאדם בפני עצמו, שיש לו ערך בזכותו הוא. זהו אמון בהיהי- אמונה שאדם אחר זה ראוי לאמון. בין אם נקרא ×œ×–××Ŗ הוקרה, או קבלה, או אמון או מונח אחר..הוקרה של הלומד כיצור אנושי ×‘×œ×Ŗ×™ מושלם בעל רגשות ×Ø×‘×™× ואפשרויות רבות ×”×˜×ž×•× ×•×Ŗ בו. הוקרתו או ×§×‘×œ×Ŗ×• של הלומד מצד המהייע, היא ביטוי מעשי של בטחונו ואמונו הבהיהיים בכושרו של ×”××•×Ø×’×× ×™×–× האנושי.

 יהוד נוהף..הוא הבנה ××ž×¤×Ŗ×™×Ŗ. כשיש ×œ×ž×•×Ø×” ×™×›×•×œ×Ŗ להבין את תגובותיו של הלומד מבפנים.. התייצבות במקומו של ×”×–×•×œ×Ŗ וראיית העולם בעיניו של ×”×Ŗ×œ×ž×™×“..כשפשוט מבינים ××•×Ŗ×- לא ×ž×¢×Ø×™×›×™× ולא דנים, אלא פשוט מבינים ××•×Ŗ× ×ž× ×§×•×“×Ŗ ×Ø××•×Ŗ× הם, ולא ×ž×–××Ŗ של ×”×ž×•×Ø×”.

טבעי שלא ×Ŗ×ž×™×“ יש לנו ×¢×ž×“×•×Ŗ ×©××•×Ŗ×Ÿ תיארתי. ישנם ×ž×•×Ø×™× השואלים: "אבל מה אם אינני ×ž×Ø×’×™×© ××ž×¤××Ŗ×™, אם באותו רגע אינני ×ž×•×§×™×Ø או מקבל או אוהב את ×Ŗ×œ×ž×™×“×™×™, מה אז? תשובתי היא, ×›×™Ā ×ž×ž×©×™×•×ŖĀ ×”×™× התשובה מבין ×”×¢×ž×“×•×Ŗ שהוזכרו, ושאין זה ×ž×§×Ø×” שעמדה זו תוארה ראשונה. לפיכך,אם מישהו איננו מבין ביותר את עולמו של ×”×Ŗ×œ×ž×™×“, ואיננו אוהב את ×Ŗ×œ×ž×™×“×™×• או את ×”×Ŗ× ×”×’×•×Ŗ×, כמעט ×Ŗ×ž×™×“ יהיה זה מועיל ×œ×”×™×•×Ŗ ××ž×™×Ŗ×™ ×ž××©×Ø ××ž×¤××Ŗ×™ ×œ×ž×Ø××™×Ŗ עין, או להעמיד פנים של מי שאכפת לו.

 אך הדבר אינו פשוט כפי שהוא נשמע, ×œ×”×™×•×Ŗ כן, או ישר, או ××ž×™×Ŗ×™. או ממשי, פירושו ×œ×”×™×•×Ŗ כזה ביחה לעצמו.. אני יכול רק ×œ×“×¢×Ŗ- אם ברצוני ×œ×”×™×•×Ŗ ×‘××ž×Ŗ ישר- מה שנעשה בקרבי (ורק על זה אני יכול ×œ×“×‘×Ø- על רגשותיי שלי..)..

בפועל קשה מאוד להגיע ×œ×ž×ž×©×™×•×Ŗ, ואפילו אם ×Ø×•×¦×™× ×œ×”×™×•×Ŗ כנים ×‘××ž×Ŗ, הדבר ×ž×Ŗ×’×©× רק ×œ×¢×Ŗ×™× רחוקות. בוודאי אין זה רק העניין של המילים שבהן ×ž×©×Ŗ×ž×©×™×, ואם אדם ×ž×Ø×’×™×© כשופט, לא יעזור השימוש בנוהחה ×ž×™×œ×•×œ×™×Ŗ ×”×ž×¦×œ×¦×œ×Ŗ כשיתוף ברגשות. אין זה אלא ×ž×§×Ø×” נוהף של ×”×¢×ž×“×Ŗ פנים, של חוהר כנות.

 רק לאט לאט יכולים ללמוד ×œ×”×™×•×Ŗ ×‘××ž×Ŗ ממשי. קודם כל ×¦×Ø×™×š שיהיה אדם קרוב ×œ×”×Ø×’×©×•×Ŗ של עצמו. ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ מהוגל ×œ×”×™×•×Ŗ מודע להן. מלבד זאת ×¦×Ø×™×›×™× ×œ×”×™×•×Ŗ מוכנים לקבל את ההיכון של שיתוף בהן כפי שהן, מבפנים, מבלי ×œ×”×”×•×•×Ŗ ××•×Ŗ×Ÿ כשיפוט, או לייחה ××•×Ŗ×Ÿ ×œ××—×Ø×™×.

(קארל רוג'רה ×ž×Ŗ×•×š: "חופש ללמוד", פרק 4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מהומנים *