סלפ תראפי- לצאת מה'לופ'

והנה שוב מצאת את עצמך ב'לופ': מחשבות, רגשות, התנהגויות שחוזרים על עצמם שוב ושוב, למרות שלא רצית בהם יותר וידעת שהם בכלל לא משרתים אותך אלא להיפך, רק מעצימים את הקושי ואת התקיעות בחייך.

די, נמאס כבר. הגיע הזמן לצאת מהלופ. נמאס למחזר שוב ושוב את אותם התנהגויות, מחשבות, רגשות, מצבים.. רוצה לפרוץ החוצה, לחיות אחרת, להתפתח! ואיכשהו, כמו עכבר בגלגל, מגלה שה'לופ' שוב כאן..

כשאני עובדת עם מטופלים על 'לופ' שלהם, הם מופתעים שכדי לשנות משהו צריך קודם כל לקבל אותו.. "אם אקבל את זה שאני שמנה/ עצבנית לא ארצה לשנות את זה.." זה משפט שחוזר על עצמו במילים כאלה או אחרות, אני אוהבת להדגים את התהליך מעולם היחסים: אם לא תקבל את בן הזוג/ החברה/ הילד שלך כפי שהוא ותאהב אותו כפי שהוא, האם תוכל לעזור לו לעבור תהליך של שינוי? מה שיקרה במצב כזה של אי קבלה זה שהוא יסתגר ויתבצר עוד יותר בעמדתו. כשאני עובדת עם נטורופתים ומאמני כושר להורדה במשקל אני מלמדת אותם את ההיבט הרגשי של הלופים הללו. את ה'לופ' האכילה הרגשית ואת מקורותיו שמחזירים את המטופלים שוב ושוב אל המקרר, את אי הקבלה העצמית כסיבה נוספת לאכילה, המעצימה ומחזקת את ה'לופ'. גם בעבודה עם מטפלים העובדים עם נוער בסיכון אני מלמדת את השיטה והתוצאות נראות בשטח.

ממש לאחרונה הגיע אליי מטופל מתבגר עם דפוס של כעס ושל עצבנות, ההשלכות בחייו היו קשות: הוא איבד את מקום עבודתו באופן קבוע תוך ימים ספורים ואפילו הוגשו נגדו תלונות במשטרה ופגע כמעט בכל מי שהיה איתו במערכת יחסים כלשהיא (הוא נהג לקרוא לעצמו 'חמום מוח'). בהתחלה היה נראה כאילו כלום לא קורה, הלופ חזר שוב ושוב בעוצמות הרגילות ובתדירות הרגילה, אך עם הזמן, התחלנו לראות ירידה משמעותית במספר האירועים האלימים וגם בעוצמות שלהם. בסוף התהליך, הוא אמר שהוא כל כך קר רוח שהוא יכול לשרת במוסד:)

אז, מה עלינו לעשות כדי לצאת מהלופ? החדשות הטובות הן שיש מה לעשות עם זה. החדשות הרעות: אין כאלה, אבל צריך להתמיד ולהיות סבלניים.

בתהליך 4 שלבים. שלושת הראשונים אפשריים לכל אדם וכבר הם יכולים להביא לתחילתו של שינוי, וכפי שאמר לאו דזה: "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן". שנתחיל?

1. מודעות וזיהוי: עליך לדעת מהו הלופ, כיצד הוא מתבטא בחיי היומיום שלך ומהן המחשבות האוטומטיות שעומדות מאחוריו. הדרך לעשות זאת היא עם עזרה של חבר טוב/ טיפול רגשי, או לבד עם מחברת. מה עושים? סורקים מצבים שחוזרים על עצמם, בוחרים 'לופ' מסויים וחוקרים אותו מתוך סקרנות ועניין (ולא מתוך ביקורת או שיפוטיות). אם למשל, המחשבות האוטומטיות שלך/ התפיסה שלך את עצמך היא שאת/ה חסר/ת ערך/ לא רצוי/ה, או פגומ/ה באיזשהו אופן.. תמצא/י את עצמך שוב ושוב במצבים בהם דוחים אותך. התפיסה שלף את עצמך- כךהיא העומדת בבסיס הלופ הזה, היא זו שמזינה אותו ואיתה עליך לעבוד.
2. קבלה: לא נוכל לצאת מה'לופ' אם לא נקבל קודם לכן את זה שאנו נמצאים בו. את זה שזהו לופ וש'ככה אני'. הסירוב שלנו לקבל את המצב כפי שהוא, לומר: 'זה המצב שלי ואני מסכימה להיות איתו'- לא מאפשר לנו להתחיל תהליך. אי ההסכמה יוצרת מצב שבמקום להתחיל עבודה על שינוי הדפוס ויצירת דפוס חדש במקומו, אנו מבזבזים אנרגיה על מאבק עם.. עצמנו. גם אם ננצח- מי יפסיד?. אז, קבלה: 'זה המצב שלי ואני מסכימה להיות איתו'.
3. הבנה: ההבנה כי אין זו המציאות האמיתית אלא זוהי נגזרת של מצבי הסובייקטיבי, של הדרך בה אני רואה את הדברים. יכולה לעזור לי לחפש אלטרנטיבות. נכון, עדיין לא תהיה לא שליטה על הרגש אבל לפחות יהיה בתוכי קול נוסף שאומר משהו אחר. ומשם, לאט לאט יוכלו לעלות גם רגשות אחרים.
4. עבודה רגשית: כדי לעבוד עם אותן מחשבות או תפיסות אוטומטיות ולהביא לשינוי מהותי בהן, מעבר למודעות ולהבנה (הכרה שכלית לבד לא תמיד מצליחה להביא לשינוי במצב), יש ליצר מצב של חוויה חדשה, כזו שנוכל להאמין לה. חוויה זו יכולה להיווצר בתנאים של בטחון ושל אמון, בתוך מערכת יחסים טיפולית או אחרת ובלבד ששמה לעצמה למטרה לתמוך ולאפשר תהליך שכזה.

כדאי להתחיל בשלבים 1-3, ידוע כי עצם המודעות, תשומת הלב, האור שאנו 'שמים' על דברים, לא פעם יוצרים התחלה של תנועה, התחלה של שינוי וזו הדרך שלכם החוצה מהלופ. בהצלחה!