פחד ×ž×œ×”×Ø×’×™×© את הכאב

היא מגיעה אלי בכל יום שלישי. אחר ×”×¦×”×Ø×™×™×. יושבת ×•×ž×¤×˜×¤×˜×Ŗ בלי הפהקה. אני יודעת שהמצב החברתי שלה לא טוב לכן באה. אני יודעת שגם בלימודים היא ×ž×Ŗ×§×©×”. ×‘×“×Ø×š לא ×“×Ø×š היפרה בקושי שיש ילדה אחת שמצבה החברתי ×—×ž×•×Ø משלה. על הכאב היא לא ×ž×“×‘×Ø×Ŗ. אבל היא זועקת אותו בכל ×Ø×ž×—"ח איבריה.

אני ×ž×Ø×’×™×©×” ×©×¦×Ø×™×š ×œ×”×Ŗ×§×Ø×‘ אל הכאב בעדינות רבה. ממש רואה את הפצע החי.  ורוצה ×œ× ×§×•×Ŗ ולחטא ולחבוש ×•×œ××¤×©×Ø לו ×œ×”×‘×Ø×™×. להחלים. וכל מה ×©×ž×Ŗ××¤×©×Ø לי כרגע הוא ×œ×”×™×•×Ŗ איתה שם. במקום שמפחד ×œ×’×¢×Ŗ. במקום שנמנע. במקום שרוצה להגן על עצמו מהכאב בכל ×ž×—×™×Ø. ×œ×”×™×•×Ŗ שם איתה כמה ×©×¦×Ø×™×š. ותו לא.

זה ×ž×–×›×™×Ø לי שיר שקראתי לא מזמן (נכתב בהקשר אחר אבל ×ž×Ŗ××™× ×Ŗ×ž×™×“..):

א֓ם תּ֓פְגֹּשׁ ×Öø×“Öø× שָׁבוּר
שֵׁב א֓תּוֹ
עַל ×”Ö·×£ הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל ×ŖÖ¼Ö°× Ö·×”Ö¼Ö¶×” לְתַקֵּן
אַל תּ֓רְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּי֓רְאָה וּבְאַהֲבַת ×”Ö·×–Ö¼×•Ö¼×œÖø×Ŗ
שֵׁב א֓תּוֹ
שֶׁלֹּא ×™Ö“×”Ö°×™Ö¶×” ×©×Öø× לְבַד.

(×”×ž×“×Ø וינשטוק)

ואני לעצמי, את מה אינני ×ž×”×¤×Ø×Ŗ, היכן הכאב גדול מכדי ×œ×’×¢×Ŗ והאם אני × ×ž×¦××Ŗ שם עם עצמי ביראה ובאהבה?
ואת?
ואתה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מהומנים *