שיחה עם ילדים

הע×Øה: הדב×Øים מובאים בדיוק כפי שנאמ×Øו בשיחה הפונטאני×Ŗ עם ש×Ŗי בנו×Ŗ, ללא ×¢×Øיכה כלשהיא

שיחה עם ילדה ב×Ŗ 7:

– הו×Øים או מחנכים טובים באמ×Ŗ, איזה ילדים יהיו להם?

ילדים שהם מ×Øגישים חופשיים באמ×Ŗ.

– ואיך אפש×Ø ×œ×¢×©×•×Ŗ שזה יק×Øה?

להגיד להם דב×Øים- והם י×Øגישו חופשיים לדב×Ø. לאכול ולש×Ŗו×Ŗ- והם ידעו איך עושים דב×Øים. ולפעמים צ×Øיך לעשו×Ŗ לא א×Ŗ מה שהם ×Øוצים.

שיחה עם ילדה ב×Ŗ 9:

– הו×Øה שהוא המחנך הכי טוב בעולם, איך הילד שלו י×Ŗנהג?

לפעמים טוב ולפעמים ×Ø×¢. אם יעשו לו טוב, הוא י×Ŗנהג טוב. ואם יעשו לו ×Ø×¢, הוא י×Ŗנהג ×Ø×¢.

– אז מה היי×Ŗ מציעה למחנכים?

שי×Ŗנהגו לילדים כמו שהם היו ×Øוצים שי×Ŗנהגו אליהם. אם מ×Ŗנהגים אליך (למחנך) לא יפה, לא להגיד ׳טוב, אז אני אחזי×Ø ×œ×”××³. אלא לומ×Ø ×³×“×•×•×§× בגלל שהם מ×Ŗנהגים אלי לא יפה אני א×Ŗנהג אליהם יפה. כמו שהיי×Ŗי ×Øוצה שהם י×Ŗנהגו. או דווקא לילדים האלה ל×Ŗ×Ŗ יו×Ŗ×Ø ×Ŗשומ×Ŗ לב.

– מה הכי חשוב ל×Ŗ×Ŗ לילדים כמחנך?

×Ŗשומ×Ŗ לב ואהבה. לכבד א×Ŗ הילד. אבל אהבה, לא ×Øק כשאני מלטפ×Ŗ מישהו ואומ×Ø×Ŗ לו ׳כל הכבוד׳. אלא שאני באמ×Ŗ אומ×Ø×Ŗ א×Ŗ מה שאני מ×Øגישה כלפיו. לעצו×Ø ×œ×Øגע ולהגיד א×Ŗ כל מה שאני מ×Øגישה כלפיו.

– גם אם זה לא טוב (?)

צ×Øיך כל הזמן להגיד א×Ŗ הדב×Øים הנכונים אח×Ø×Ŗ הוא ימשיך לה×Ŗנהג או×Ŗו דב×Ø. להגיד ׳עשי×Ŗ הכל מצויין חוׄ מכמה דב×Øים..׳ וככה הוא ידע לפעם הבאה. ולהגיד לו שזה מצויין שהוא עושה טעויו×Ŗ, כי אם הוא לא היה עושה טעויו×Ŗ הוא לא היה יודע לפעם הבאה מה לא לעשו×Ŗ.

– מה זה אומ×Ø ×³×“×¢ א×Ŗ עצמך׳?

שאם אני טועה במשהו, לא לה×Ŗבייש בזה. למ×Øו×Ŗ שזה מביך לא להה×Ŗי×Ø. וגם, יש דב×Øים שאנחנו לא יודעים על עצמנו. נגיד, אני לא יודע×Ŗ אם בשבילי לבכו×Ŗ זה ×Ø×¢ או טוב. אנחנו יודעים שזה לא כיף אבל, גם לא כיף יכול להיו×Ŗ כיף. שניהם דב×Øים ושניהם שווים. לבכו×Ŗ זה לא בהכ×Øח לא כיף. לבכו×Ŗ זה לבכו×Ŗ ולשמוח זה לשמוח. וזה מ×Ŗחב×Ø ×œ×œ×”×›×™×Ø ××Ŗ עצמי- שכשאני עצובה אני מ×Øגישה ×Ø×¢ וכשאני שמחה אני מ×Øגישה טוב אבל בעצם שניהם זה או×Ŗו הדב×Ø.

– איך לעו×Ø×Ø ××Ŗ ה×Ŗבונה של ה×Ŗלמיד?

בה×Ŗחלה צ×Øיך שהמו×Øה יכי×Ø ××Ŗ הילד ואח×Ø ×›×š לא להגיד לו ׳אם ×Ŗעשה א×Ŗ זה וזה אני א×Ŗן לך כך׳. אלא, אם נגיד, הילד הזה שק×Øן נו×Øא ונו×Ŗנים לו זמן שאם הוא מבקש משהו, נו×Ŗנים לו א×Ŗ זה. למשל- אם הוא מבקש לצא×Ŗ לה×Ŗ×Øענן, נו×Ŗנים לו ואז הוא יאמ×Ø ×³×Øגע, נו×Ŗנים לי א×Ŗ כל מה שאני צ×Øיך אז למה שאני לא אעשה א×Ŗ מה הם אומ×Øים?׳

– מה זה חינוך?

חינוך זה לעזו×Ø! אז אם כועהים עליו (על הילד).. הוא לא יש×Ŗ×Ŗ×£. אח×Øי שיכעהו עליו ה×Øבה פעמים הוא מ×Ŗחיל לא להיחשף. הוא יפהיק לה×Øאו×Ŗ א×Ŗ כל הדב×Øים הטובים שיש בו. אבל אם י×Øאו א×Ŗ הדב×Øים הטובים, הוא יו×Ŗ×Ø ×™×¤×Ŗח.

– מהי מט×Ø×Ŗ החינוך?

לעזו×Ø ×œ×™×œ×“

-במה?

בזה שהוא יפ×Ŗח ושהוא יחשוף א×Ŗ הדב×Øים שלו ושהוא יאמין בעצמו ושהוא יו×Ŗ×Ø ×™××”×‘ א×Ŗ עצמו. אבל ×Øוב המו×Øים עושים א×Ŗ זה לא בד×Øך של אהבה אלא בד×Øך של ×›×¢×” ואז, הילדים חושבים לעצמם ׳למה אנחנו מ×Ŗאמצים אם ככה מקבלים או×Ŗנו אח×Ø ×›×š×³ ו×Øק ×Øוצים שלא יכעהו עליהם.. הכי חשוב זה לא לכעוה ולהגיד לילדים א×Ŗ הדב×Øים הטובים.

– איך אפש×Ø ×œ×¢×–×•×Ø ×œ×ž×•×Øים שיצליחו לעשו×Ŗ זא×Ŗ?

להגיד להם שהם טובים ושהם יצליחו לעשו×Ŗ זא×Ŗ ועוד דב×Øים שמעודדים. וגם שהם יאמינו בעצמם. הילדים יגידו למו×Øה מה הם ×Øוצים. לדוגמה- ׳אני ×Øוצה ש×Ŗי×Ŗן לי אהבה׳ ואז, המו×Øה יודע מה הם ×Øוצים ואז, הילדים אוהבים או×Ŗו ואומ×Øים לו דב×Øים יפים ואז יהיה לו יו×Ŗ×Ø ×‘×˜×—×•×Ÿ עצמי ואז הוא יוכל ל×Ŗ×Ŗ לילדים א×Ŗ מה שהם צ×Øיכים.

כ×Ŗיב×Ŗ ×Ŗגובה

האימייל לא יוצג בא×Ŗ×Ø. שדו×Ŗ החובה מהומנים *