כשאנחנו רוצים לשלוט במשהו אנחנו בעצם רוצים לשנות אותו, אנחנו לא מקבלים את הדבר כפי שהוא, עם הדרכים בהן הוא מתבטא.. עם השינויים הנובעים מטבעו..

 אנחנו רוצים לשלוט בו כדי שיהיה כפי שאנו רוצים בדיוק. יש פה אמירה חד משמעית שאיננו מקבלים אותו כפי שהוא.. ושאנו נאבק בו עד שייכנע ויתנהל כרצוננו.

 הדימוי שעולה כאן הוא דימוי של סוס פרא אצילי, יפהפה שאנו רוצים לשלוט בו. אנו לא מקבלים את פראיותו והרי היא ביטוי של עצמיותו.

 אז.. אנחנו לא מקבלים משהו- רוצים לשנותו- רוצים לשלוט בו שיתנהל כרצוננו.

מה זה מייצר במשהו הזה?

בואו נחשוב על הסוס הפראי..

התנגדות!

הסוס הפראי מתנגד לכך.. הוא לא רוצה שישנו אותו או ישלטו בו והוא יתנגד לכך בכל כוחו.

אז כשאנחנו רוצים לשלוט במישהו או במשהו- התגובה הראשונית תהיה התנגדות.

המון אנרגיה מושקעת בהתנגדות.. התבוננו בסוס הפראי הזה, איך הוא נאבק ומשתולל ובועט לכל עבר וראו את האדם המנסה לשלוט בו… כל כך הרבה אנרגיה.

אז יש התנגדות ויש אבדן אנרגיה

יתכן שאח"כ תבוא גם כניעה.. ואז, אולי, נחוש לרגע אחד שליטה.. עד שנגלה שאיננו שולטים עוד במה שביקשנו מלכתחילה מפני שהנשלט (יצור חי או מצב) איבד את עצמיותו!!

נעבור רגע שוב על הרצף:

אנחנו לא מקבלים דבר כלשהו כפי שהוא– אנו רוצים לשנותו– אנו רוצים לשלוט בו– זה מייצר אצלו התנגדות– מביא לאבדן אנרגיה אצל השולט והנשלט– לבסוף תתכן שליטה לרגע קצר– הדבר השתנה– הוא כבר איננו הוא– השולט מגלה שהעלה חרס בידו..

 מעניין?

עכשיו תארו לכם שגם סוס הפרא הוא אתם. אתם השולט והנשלט. לא מקבלים את עצמכם. רוצים לשנות את עצמכם. ומשהו בכם מתנגד לזה בכל כוחו וכל המאבק הזה מתחולל בתוככם..

האנרגיה אוזלת, הכאב והסבל גדולים.. אם תנצח: איבדת את עצמיותך.. אם תפסיד: תישאר עם אי הקבלה.

שווה לחשוב על אפשרות אחרת, לא?