השמש זורחת הציפורים מצייצות ואמא ואני מחובקות

 

אמא שלי טעתה. פעמים רבות וכואבות מדי

אמא שלי טעתה ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על חיי..

ובכל זאת, לעיתים (רחוקות או קרובות),

היה חיבוק,

או ליטוף..

כשהייתי חולה, או ביום הולדת, או סתם, כשחזרתי מבית הספר רעבה בצהריים..

והשמש זרחה אז על שתינו

והיה נעים כל כך..

יש לך רגעים כאלה. גם אם הם מאופסנים בקופסה נעלמה,

אפשר לעזוב לרגע את כל השאר

ולתת להם לעלות

להתחבר

למגע, לרכות, לחמימות

שאין עוד כמותן.

גם אם איננו בטוחים- היה או לא היה, כך או אחרת,

הגוף זוכר את התחושות..

עכשיו! עיצמו את עינכם ותנו לרגע כזה להיות..

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *