הייתי ממליצה לך לעצום לרגע עיניים ולדמיין שאת/ה נער או נערה. אחר כך לקרוא את הכתוב בגוף ראשון ולנסות לחוות את טעמם של הדברים, עד כמה שהדבר מתאפשר
(הדברים כתובים בלשון זכר אך מתייחסים לשני המינים, כמובן).
אני בן 14 ואני מרגיש/ חושב/ חש את כל הדברים הבאים כמעט בכל יום:
רצון להיות לבד ושלא יעזבו אותי לבד
אני מזלזל בהורי וביכולותיהם ויחד עם זאת אני זקוק להם ולאהבתם
אני רוצה להיות כמו כולם ומצד שני אני רוצה להיות לגמרי אני
אני אוהב את עצמי ושונא את עצמי
אני מוכן להקריב את עצמי למען.. לא אכפת לי מאף אחד
אני מבולבל ויחד עם זאת אני יודע בוודאות ש..
אני רואה את הכל בשחור- לבן
אני שואל את עצמי שאלות משמעותיות כל כך כמו: מי אני? למה אני כאן? ויחד עם זאת אני יכול להתעסק במשך שעה שלמה בתסרוקת שלי.
אני לא מכיר את עצמי, אפילו ריח הגוף שלי השתנה..
אני רוצה חופש אבל אני גם רוצה שישמרו עלי..
אני מתלהב, אין לי כוח לשום דבר
אני רוצה שיכבדו אותי ושיעריכו אותי, שיקשיבו לי, שיהיו אמיתיים איתי, אני רוצה לבחור מבין הערכים שסביבי, אני רוצה להאמין במה שחשוב לי, אני רוצה שינסו להבין אותי, אני רוצה שלא יעזבו אותי לבד באמת..