זוג מאוהב נוסע לטיול בחו"ל. הם רוצים להצטלם עם השמש השוקעת והנוף הרומנטי. הם מבקשים מאחד המקומיים שיצלם אותם. הוא מסכים. לרגע אחד הם ביחד. שלושתם. המצלם והמצטלמים. הוא מהנדס את התמונה, את הזוית. מחליט את מה יתפוס ועל מה יוותר. ואלי מצלם עוד אחת, ליתר בטחון. והם. מחייכים למצלמה אבל גם לצלם. לזה שמתאמץ. לזה שעצר לזה שהשקיע שנייה של מחשבה. מתוך רצון טוב. בלי שום אינטרס. סתם כך כי ביקשו. כי הסכימו לחלוק אתו רגע אינטימי. והוא תמיד יהיה שם בתמונה. הצלם. טביעת ידו תהיה שם. בחירותיו יהיו שם. גם אם איננו נראה- הוא נוכח.
טייל בודד רוצה להנציח את הרגע עבור אמו. הוא מבקש מעובר אורח לצלם אותו. משפחה רוצה תמונה משותפת ועוד ועוד. כל המפגשים המזדמנים הללו בשם התמונה, כל הרגעים המבורכים של הביחד הפשוט, האנושי, האינטימי. כמה יקרים הם. כמה חשובים. הרגעים.
אל תקנו מוט לצילום עצמי. בקשו ממישהו. אפשרו למישהו לעשות למענכם. אפשרו לעצמכם להזמין מישהו לקחת חלק בחוויה שלכם. חייכו אליו. אמרו תודה.
מגע אנושי. כולנו זקוקים לו כל כך.
להזכירכם, אני פה לרשותכם בטלפון 054-7793382
כל כך פשוט ונכון!
תודה שירי:)