לפעמים קורה שאנחנו לא זזים. רוצים שינוי.. להחליף מקום עבודה, ללמוד, לבקש העלאה, לעבור ליישוב אחר.. כל שינוי שהוא.. ומשהו נתקע. מפחד לזוז.

הסיבות יכולות להיות רבות ושונות ואני ממליצה מאוד לכל מי שנמצא בשלב כזה בחייו- לבדוק מה הסיבה שלו ולטפל בה.

למה? כי החיים קצרים והם עוברים מהר ופתאום אנו מוצאים עצמנו מסתכלים אחרוה ומצטערים על כל מה שיכולנו לעשות ולא עשינו.

הכי טוב זה לבחור מטפל/ת שמדבר אליך ולהתחיל לטפל בכל הדברים האלה שהזנחת בעצמך. ובכל זאת, יש דברים שאפשר להבין ולעשות גם לבד..

כאן במאמר אני נותנת את אחת הסיבות הנפוצות לכך שאנשים מפחדים לזוז וגם עצה פרקטית למבקשים שינוי.

אני מציעה לך, בזמן קריאת המאמר, לנסות להזכר בסיטואציות דומות, ההזכרות יכולה להוות את תחילתו של תהליך מקדם תנועה.

לפעמים אפשר להרגיש את זה באזור הסנטר והלסת- יש משהו שרוצה לצאת ומשהו שמושך אחורה, כמו רסן.. לפעמים באזור החזה, אפשר לחוש את הלב דופק בעוצמה, כמו נבהל.. ויש כמובן, אינספור אפשרויות. כל אחד והמקום שלו..

המקומות הללו, הם בעצם מחזיקים מתנה עבורנו, הם מחזיקים את החוויה אבל גם את הדרך להשתחרר ממנה ומניהולה.

יכול להיות שהחוויה היא מגיל צעיר ממש, שיש שם ילדה מבוהלת שכרגע חטפה (מכה, נזיפה, מבט כועס..) בגלל שעשתה טעות. וילדים קטנים, הם הרי לא ממש 'עושים טעויות', הם פשוט מתנסים (גם מבוגרים לדעתי) ופתאום, מגיעה נזיפה והילד נבהל ומתבלבל- אחרי כמה מקרים כאלו תתחיל הילדה לחשוש. תפחד לטעות. היא הרי לא יכולה אפילו לדעת מתי היא טועה..

והילדה הזאת תהפוך לאחר מכן למבוגרת שאת ותפחד לטעות. היא תפחד להתנסות, להחליט, לעשות שינוי, להרפות. והיא כל כך צודקת, זה הרי כואב- היא זוכרת זאת היטב. גופה זוכר.. את הבושה, את האשמה, את הביקורת.. יתכן שהיא- את אפילו לא זוכרת את הסיבה וגם לא יודעת מאיפה מגיע כל הלחץ הפנימי הזה ולמה את תקועה כל כך הרבה זמן במערכות יחסים/ .. / במקום העבודה שאינך אוהבת ומפחדת כ"כ מהחלטה חדשה, מתזוזה, שינוי..

סיבות/חוויות רבות ושונות יכולות להיות לדברים אלה, יתכן שזו הסיבה / חוויה שלך.

מה לעשות? את שואלת.. תחשבי על הילדה הקטנה מול דמות המבוגר העומדת מולה.. מאשימה, כועסת, נוזפת.. למה היא זקוקה הילדה הזאת? אולי לחיבוק ולהבטחה שתשמרי עליה, אולי שתהדפי עבורה את אותה דמות מבוגרת ותסבירי שילדים לא טועים- הם פשוט מתנסים (וגם מבוגרים), ואולי היא פשוט צריכה לשמוע ממך שהיא לגמרי בסדר ושמותר לה להתנסות ואפילו לטעות (אם יש דבר כזה).

אז תני לה בדיוק בדיוק את מה שהיא זקוקה לו ולעצמך הגדולה תני חיבוק חזק והתחילי לשנן את המנטרה שאת לגמרי בסדר ושמותר לך לטעות, אם יש כזה דבר בכלל.

בהצלחה וחיבוק גדול גם ממני:)

כותבת המאמר כרמית אוזן, פסיכותראפיסטית וקאוצ'רית, 054-7793382