בכל יום שעובר נושרים ממני
להמשיך לקרואקטגוריה: מימוש עצמי
מחפשים אהבה?
כיצד, במקום לחפש אהבה, אפשר לחפש בתוכך את המקום אשר איננו נותן לה לעבור ולעבוד אתו? זה יכול להיות מקום החסום על ידי פחד או כאב. החסימה היא בדרך כלל מערכת משוכללת או פשוטה של הגנה אשר נבנתה בך בגילאים צעירים יותר מסיבות מוצדקות בהחלט.
הדברים הבאים יכולים לשנות את חייך! במידה ויתאפשר להם להיכנס ולהדהד בתוכך..
כיצד, במקום לחפש אהבה, אפשר לחפש בתוכך את המקום אשר איננו נותן לה לעבור ולעבוד אתו? זה יכול להיות מקום החסום על ידי פחד או כאב. החסימה היא בדרך כלל מערכת משוכללת או פשוטה של הגנה אשר נבנתה בך בגילאים צעירים יותר מסיבות מוצדקות בהחלט.
להמשיך לקרוא מחפשים אהבה?הנטישה הפנימית
הפוסט הזה יהיה קצר ופשוט. אנסה להסביר תהליך אשר קורה לכל אחד מאתנו ביום יום והוא אחד מגורמי הסבל הגדולים ביותר עבורנו (אולי אפילו ה- אחד).
הפוסט הזה יהיה קצר ופשוט. אנסה להסביר תהליך אשר קורה לכל אחד מאתנו ביום יום והוא אחד מגורמי הסבל הגדולים ביותר עבורנו (אולי אפילו ה- אחד).
להמשיך לקרוא הנטישה הפנימיתיום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!
יום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!
משחת השיניים תהיה סגורה כמו שאת אוהבת
להמשיך לקרוא יום אחד תקומי בבוקר והבית יהיה נקי!פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתו
תמיד יש סבל כשם שתמיד יש הנאה, אלו הן שתי גדות של הנהר בו זורמים חיינו,
אלא שיש סבל שאיננו הכרחי
להמשיך לקרוא פוסט פרקטי על הסבל וכיצד אפשר להפחיתוהסוד הגדול של הבקשה
כולנו מבקשים, מביעים משאלות.. חלקנו מפנים זאת כלפי בורא עולם, חלקנו כלפי היקום או הבריאה.. אנו מבקשים בריאות, שפע, שמחה, אהבה, הצלחה, התפתחות ועוד בקשות מפורטות/ אישיות/ כלליות.
העניין הוא, שבדרך כלל אנו מבקשים מתוך תחושה של חוסר. מתוך כאב ה'אין לי' או 'אין לי מספיק' ממקום מכווץ. המקום הזה שאנו מבקשים ממנו איננו מקום המאפשר קבלה- קשה להישאר פתוח ולקבל כשגופי מכווץ או כואב.
כך קורה שמשאלה או בקשה, אשר ממקדת אותי במה שחסר לי, הופכת דווקא לגורם מעכב במקום לגורם מקדם ובעצם מרחיקה את האפשרות שלי לקבל את שברצוני לקבל.
אז מה עושים?
להמשיך לקרוא הסוד הגדול של הבקשהמוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו
לא פשוטים בכלל חייו של האדם המרצה. בלתי יציבים, מלאי אכזבות וכעסים, השמחות, כמו שמן על מים, אינן נספגות, נוגעות- לא נוגעות וזורמות הלאה.
להמשיך לקרוא מוכר בכורתו בעבור נזיד עדשים- על מערך הריצוי וכיצד אפשר לעבוד אתו
הצל ואני
אתם מכירים את השיר. מזמינה לקרוא את המילים תוך כדי הקשבה לשיר.
מה קורה כשאנחנו מקבלים את החלקים שהשארנו בגלות, בצל? החלקים בנו שאנחנו מתכחשים להם, מפחדים/ שונאים/ נגעלים מהם?
מה שקורה זה שאנחנו צומחים. שמערכות היחסים שלנו מתחזקות. שאנחנו מרגישים סיפוק ואהבה.
עוד הרבה אפשר להגיד על החלקים הללו ועל העבודה היקרה איתם. אוסיף כרגע רק שאפשר לזהות אותם ע"י שנשים לב למה שהוא בלתי נסבל עבורנו אצל בני הזוג שלנו. ילדינו או אנשים אחרים. אלו החלקים שאנחנו שולחים לגלות.
וכמו בשיר של פוליקר הם יכולים, אם רק נסכים לקבלם, להיות לנו אפילו כנפיים! אותי זה מרגש…
הנה זה:
הצל ואני/ יהודה פוליקר
הצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך בערך
פעם אני מוביל
ופעם צל על השביל
עננים התכנסו בשמיים
התחילו לרדת טיפות מים
צילי התכנס בתוכי
המשכתי לבדי בדרכי
הרוח טלטל
הפחד טפטף וחלחל
צילי בתוכי מרעיד
מפחיד יותר מתמיד
הוא שואל לאן אתה לוקח
אני משיב לאן אתה בורח
למה תמיד קירות מוגנים
למה צל כשאור בפנים
בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
אל מה שתמיד רצינו לשכוח
לשכוח את דלתות הבלבול
את הילד שמציץ דרך חור המנעול
בוא נעבור את הגבול
אל החופש שהיה כבול
ורק מנגינות מזכירות
שבחוץ אפשר להיות
משוחרר מכל פחד
רק כשהצל ואני ביחד
אני אף פעם לא לבד
יש סיפור עממי שהולך איתי כבר שנים: ממלכה מקסימה שבראשה מלך ומלכה חכמים ונדיבי לב. יום אחד מגיע מכשף מרושע לממלכה.
כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו
כמה מילים על הפחד ועל מה אפשר לעשות איתו
כשהפחד מתחיל לעלות עולות בנו תגובות של: לחימה, בריחה, קפיאה מקבלות ביטוי פיזי (כיווץ, דופק מהיר, תחושה של קפאון, בחילה, חולשה וכו'). ביטוי מחשבתי- מחשבות ודמיון על מה שיהיה, דאגות וכו'. ביטוי רגשי- לחץ, חרדה, חוסר אונים וכו'.
אז מה אפשר לעשות?
אמנות האיפשור- פוסט מתנה למבקשים לחיות באמת
תארו לכם מה היה קורה אילו היינו מתערבים למערכת העיכול בעבודה.. במצב רגיל, מערכת העיכול עובדת כך שאנחנו אוכלים משהו, המזון עובר בצינור מהפה ועד לפתח היציאה. בדרך המזון מתפרק- מה שצריךלהספג נספג ומה שאין בו צורך נפלט החוצה. כל התהליך המדהים הזה קורה 'מעצמו' מבלי שנצטרך לעשות דבר. אנחנו רק צריכים לאפשר לתהליך הזה לקרות.
הכי טוב שאת יכולה!
חווה רגשות אשמה, ביקורת עצמית ושיפוטיות? הפוסט הזה יהיה קצר אבל יכול להיות משנה חיים עבורך. ההבחנה שאביא כאן היא צומת חדשה ופשוטה. כזו המאפשרת לך לבחור דרך בריאה, מצמיחה ומהנה יותר לחיות את החיים. לא הצלחת במפגש חשוב, ראיון עבודה, גידול הילדים, בישול ארוחה, מבחן, דייט.. מה קורה אצלך בראש במקרה כזה?
חווה שינוי לא רצוי בחייך? הפוסט הזה הוא עבורך!
חווה פיטורים, פרידה, או שינוי אחר המורגש כרגע כבלתי רצוי?במצב כזה החיים מסמנים לך משהו. בעצם, זוהי הזדמנות אדירה להתקדם, לקבל יותר מהשפע,לממש עצמך. עכשיו עולה בך רצון להפסיק לקרוא. בכאבך ובצערך אינך רוצה לשמוע על הזדמנויות על כך שהכל לטובה ואני יכולה להבין אותך ובכל זאת, מזמינה אותך לשנס מותניים. לקרוא את המשל הבא ואת התובנות והעצות שאחריו. מי יודע, אולי בכל זאת יצא טוב מכל הסיפור הזה.
הכלים הטכניים VS העבודה הרגשית- הבדלים ותובנות
לא פעם נראה לנו שכלים כאלה ואחרים הם קיצור דרך מעולה לחיים טובים ומלאים ואכן חשיבותם רבה מאוד אך אינה מהווה תחליף לעבודה עם הפצע, היינו- לטיפול רגשי. בפוסט קצר זה אתן סקירה קצרה וממוקדת על שניהם.
החופש לבחור- סיפור ופוסט
איש אחד הלך ביער עבות במשך שבועות רבים כדי להגיע למחוז חפצו.. כבר למד למצוא את דרכו בסבך העצים והצמחייה עד שהגיע לנהר סואן ומסוכן. הוא מבין שלא יצליח לשרוד את הנהר אלא אם יבנה רפסודה טובה ממש, וכך, במשך ימים ושבועות, הוא בונה רפסודה ומקווה שבעזרתה יוכל לחצות את הנהר בבטחה להמשיך לקרוא החופש לבחור- סיפור ופוסט
קשיים חברתיים אצל ילדים ונוער- הקשר ההורי
מטרתו של המאמר הבא הוא לעזור לך- לעזור לילדך הסובל מקושי חברתי. הבנת הסיבות הקשורות בך כהורה והדרך בה ניתן לעבוד איתן יכולה להביא שינוי משמעותי לחיי החברה של ילדך. היכולת שלך לעזור לילדך כהורה היא עצומה וכאן אביא את הדרך הבריאה (זו שלא מקצרת תהליכים- אבל באמת עושה את העבודה) לעשות זאת.
מטרה פנימית- איך נדע מהי וכיצד להשיגה
האם אנו שקועים ברחמים עצמיים שהיינו רוצים שייפסקו? אולי כעס הוא משהו שהיינו רוצים שישתנה בתוכנו, אולי לתת יותר אמון בעולם או בעצמנו, לפטפט פחות, להיות ישרים יותר, נדיבים יותר וכן הלאה.
מעבר למטרות החיצוניות החשובות מאוד.. מטרות כמו: פרנסה, זוגיות, קריירה ואפילו חופשה בחו"ל.. מה היינו רוצים שיקרה לנו מבפנים?
חשוב שנקבע לעצמנו גם מטרה פנימית- לאן אני רוצה לכוון את חיי? מה הייתי רוצה ללמוד/ לתקן מבחינת האופי והאישיות שלי? כך נדע שעם הזמן משהו בנו הופך לטוב יותר לעולם ולעצמנו.
עזרה למבקשים שינוי בחייהם
לפעמים קורה שאנחנו לא זזים. רוצים שינוי.. להחליף מקום עבודה, ללמוד, לבקש העלאה, לעבור ליישוב אחר.. כל שינוי שהוא.. ומשהו נתקע. מפחד לזוז.
הסיבות יכולות להיות רבות ושונות ואני ממליצה מאוד לכל מי שנמצא בשלב כזה בחייו- לבדוק מה הסיבה שלו ולטפל בה.
למה? כי החיים קצרים והם עוברים מהר ופתאום אנו מוצאים עצמנו מסתכלים אחרוה ומצטערים על כל מה שיכולנו לעשות ולא עשינו.
הכי טוב זה לבחור מטפל/ת שמדבר אליך ולהתחיל לטפל בכל הדברים האלה שהזנחת בעצמך. ובכל זאת, יש דברים שאפשר להבין ולעשות גם לבד..
כאן במאמר אני נותנת את אחת הסיבות הנפוצות לכך שאנשים מפחדים לזוז וגם עצה פרקטית למבקשים שינוי.
אני מציעה לך, בזמן קריאת המאמר, לנסות להזכר בסיטואציות דומות, ההזכרות יכולה להוות את תחילתו של תהליך מקדם תנועה.
מודעת לדפוסים, יודעת את הסיבות ועדיין לא מסוגלת ליצור שינוי בחיים?
כמה פעמים כבר חשבת על זה, ניתחת, התבוננת, הקשבת.
את לגמרי מודעת לדפוסים שלך, רואה את ה'לופים', אפילו מבינה את הסיבות
גם חשבת על מה את רוצה שיהיה ואפילו על איך..
אבל, את לא מצליחה ליצור את השינוי..
להמשיך לקרוא מודעת לדפוסים, יודעת את הסיבות ועדיין לא מסוגלת ליצור שינוי בחיים?
5 שפות לאהבה- פוסט שימושי בהחלט!
במקרים רבים בהם בן זוג (ילד/ אח/ חברה טובה/ הורה.. ) לא מרגיש אהוב, אין מדובר בכך שהוא באמת איננו אהוב אלא בכך שבן זוגו מבטא אהבה בדרך שונה/ בשפה שונה מזו שהוא מדבר. כך קורה שבן זוגך לא אומר לך שהוא אוהב אותך או שאת יפה אבל רוצה ללכת איתך כמעט לכל מקום, רוצה להיות קרוב וביחד.. או שאת מסדרת, מארגנת, מכבסת, מבשלת.. מתוך אהבתך אליו אבל לא הולכת איתו יד ביד כשאתם ברחוב.. וכך, למרות ביטויי האהבה שלו אלייך ושלך אליו- הוא או את לא מרגישים אהובים.
החיים ב'הולד'- מים עומדים
לא פעם קורה לנו שאנחנו דוחים טיפול בדברים משמעותיים,
אני לא מדברת על 'סידורים' טכניים כאלה ואחרים (בעצם גם..)
אלא בעיקר על עניינים חשובים שמפריעים לנו בחיים, בהתנהלות היומיומית, שחוזרים על עצמם..
ומתישים אותנו מבפנים. זה מצב שכדאי לצאת ממנו כי הוא גוזל כוחות רבים..
אתן כאן תיאור קצר של המצב ואחריו עזרה מעשית:
שפה בריאה- 2 כלים שיכולים לשנות לכם את החיים (ס"ת)
האם לשפה שלנו יש השלכה על המצב הרגשי שלנו ועל מערכות היחסים שלנו? מהי השפה הבריאה לנפש שלנו? מהי שפה בריאה למערכות יחסים? ואיך עושים את זה?
להמשיך לקרוא שפה בריאה- 2 כלים שיכולים לשנות לכם את החיים (ס"ת)
שינוי הוא אפשרי! (כל התורה על רגל אחת:)
כולנו מופעלים על ידי דפוסים ישנים שלנו. דפוסים שרכשנו בילדותנו כדי להגן על עצמנו ולהתמודד בצורה הטובה ביותר עם מה שמגיע אלינו מהעולם שסביבנו. גם אם אינם משרתים אותנו היום- מזל גדול הוא שהתברכנו בחכמה שאפשרה לנו לאמץ אותם ולשמור על עצמנו. עם הזמן, דפוסים אלו הפכו לטבע שני עבורנו וכעת הם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו. אלו הן רשתות עצביות שמפעילות אותנו באופן אוטומטי ואף גורמות לנו לראות את המציאות באופן מסויים מאוד. להמשיך לקרוא שינוי הוא אפשרי! (כל התורה על רגל אחת:)
5 קצרצרים על קושי ואושר (לגזור ולשמור:)
תינוק לומד ללכת. הוא נופל שוב ושוב, לפעמים מיד קם וממשיך לנסות, לפעמים בוכה קצת וממשיך בזמן אחר.. דרך הקושי הוא לומד. אם היה מנסה להעלים את הקושי, לעקוף אותו, להתחמק ממנו- לא היה לומד ללכת! והכל בזמן הנכון, כשהשרירים חזקים מספיק, כשהיכולת המוטורית, השכלית והרגשית מפותחות בדיוק כדי להגיע לרגע הזה. להמשיך לקרוא 5 קצרצרים על קושי ואושר (לגזור ולשמור:)
על דימוי עצמי נמוך ותחילת התהליך החוצה ממנו (ס"ת)
ההרגשה היא שקשה לך. שמשהו בך לא מאפשר לך לפרוץ את הקושי הזה ולחיות במימוש ובאהבה לעצמך. בתוכך, (במקום קטן אך עדיין חי) ברור לך שיש בך תכונות וכישורים נהדרים. אבל.. וה'אבל' הזה תמיד מופיע, תמיד מקדים אותך וחוסם אפילו את האפשרות לבחור בדרך הנכונה עבורך. ה'אבל' הזה אומר לך שאין טעם לצאת למאבק על זכותך הטבעית למימוש עצמי כי הרי ידוע שהמאבק הזה נידון מראש לכישלון. אז עדיף לוותר.
ולפעמים, בחברת אנשים או אפילו סתם ככה ברחוב אנשים נראים לך יותר. בהכל או לפחות ברוב הדברים- הם יותר. הינך פחות. ככה זה.
להמשיך לקרוא על דימוי עצמי נמוך ותחילת התהליך החוצה ממנו (ס"ת)
התפתחות- נקודת יציאה
בכל שלב בחיינו אנו מתפתחים. בכל תקופה בחיינו יש למידה. למידה שמביאה להתפתחות. לעיתים, הלמידה הזאת מחזקת את ה'אני הבריא' שלנו ולעיתים אנו נאלצים לגונן עליו, במקרה כזה, הלמידה תביא לייצור של 'אני אלטרנטיבי'- היינו, התפתחות של אישיות. אישיות זו משרתת אותנו בעיקר על ידי כך שהיא מגוננת על המהות שלנו- על מי שאנחנו באמת ולכן היא חשובה. אלא מה? האישיות הזאת מרחיקה אותנו מהמהות שלנו, מנתקת את הקשרים ביני לבין מי שאני באמת וכך, אנו מגיעים לגיל בוגר כאשר יש לנו אישיויות רבות אבל אין לנו.. את עצמנו.
יש לך רצון והוא לא מתממש? 3 צעדים ואת/ה שם!
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לדעת 'מה אני רוצה'. אפשר לומר שזהו שלב משמעותי בדרך שלך אל השגת המטרה. אם את/ה כבר שם- זה נפלא!
העניין הוא שגם כשאנחנו יודעים מה אנו רוצים, לא תמיד אנו מצליחים להגיע לשם, להשיג זאת. אז בואו נצא לדרך. עוד לפני כן אומר כי הדברים המובאים כאן נוסו עשרות פעמים ויותר ותמיד הוכיחו את עצמם כנכונים.
כמה מילים על חג פורים או על מה שקורה בסופו
מסכות רעשנים שירים וריקודים..
החג שבו מקובל להתחפש, לעטות מסיכות, להיות משהו אחר ממי שאני
ובשאר הזמן מה?
האם, כשתגמר המסיבה, כשיצא החג,
אוכל להסיר את המסיכה מעל פני, למחות את האיפור
ולחזור להיות אני?
האם אוכל להסכים להיות אני,
ככה כמו שאני?
עסקים בלתי גמורים
בכל אחד מאיתנו יש כל מני עסקים בלתי גמורים. פצעים שנפצענו בגיל כזה או אחר ושנשארו פתוחים. צמאים לטיפול. למגע יד אדם. למישהו שיגיד שהכל בסדר עכשיו. שאפשר להמשיך.
אז למה בעצם את לא נהנית?
למה אינך נהנית ממנעמי העולם הזה?
אולי זה בגלל שאין לו מנעמים?
זה לא יתכן. יש לו!
יש לו זריחות ושקיעות, פרחים ועצים וצחוק ילדים וקפה:)
עצה חשובה בדרך שלך להגשמה ומימוש עצמי
כולנו רוצים להגשים ולממש את עצמנו. להרגיש את תחושת ההצלחה והסיפוק ובכל זאת, מעטים מאיתנו זוכים לכך. מדוע?
המסכנות היא ארץ אוכלת יושביה
המסכנות היא ארץ אוכלת יושביה. ראשית, היא ארץ- עם מזג אוויר משלה, עם נופים משלה, עם חוקים משלה.. החוקים שלה הם שתושביה הם קורבן לנסיבות. הנסיבות החברתיות, הכלכליות, ההסטוריות, וכן הלאה.. הן אלה שמנהלות להם את החיים. ובארץ הזאת, מה לעשות.. בדרך כלל אין מזל! נופיה עלובים וחצרותיה לא טופחו מעולם. מזג האוויר בארץ המסכנות עכור וכמו עננה של ערפיח רובצת תמיד מעליה, מכבידה על הנשימה, מקשה על הראות.
ילדי פורצלן- על קשיים חברתיים אצל ילדים ומבוגרים
'ילדי פורצלן' אני קוראת להם. אותם ילדים/אנשים רגישים שחווים את הקשיים החברתיים בעוצמות גבוהות עד כאב. שמרוב כוויות כבר אינם מעזים להתקרב ולגעת. אותם אלה שרוצים כל כך להרגיש ביחד, שרוצים כל כך להשתייך, שרוצים כל כך להזמין חבר הביתה, או סתם לפטפט עם מישהו והבדידות מכה בהם.
(רק לרגע אומר כאן שוב שהפוסט הזה לגמרי מיועד לאנשים בכל הגילאים, החווים קושי דומה).
להמשיך לקרוא ילדי פורצלן- על קשיים חברתיים אצל ילדים ומבוגרים
כל כך הרבה שנים
הכל שיקופים
חשבו רגע: מה אם כל מה שקורה לנו, או מסביבנו הוא שיקוף של מה שקורה בתוכנו. מה אם כל מה שאנו עדים לו הוא מה שקורה בתוכנו והוא מגיע מפני שהגיע זמנו להתעדן, כחלק מתהליך ההתפתחות והצמיחה שלנו. המאמר הבא מנסה להביא את הרעיון הזה באופן פשוט ובהיר וגם נותן עצות להולכים בדרך.
על חלומות והגשמתם
לא אתן כאן הצעה לשינוי. גם לא דרך כנראה. אז מה כן? באמת(!!) שאינני יודעת מה יצא מזה.. אבל יש לי התחלה ממש טובה: המציאות!
ההורים שלנו (פוסט למבוגרים)
אתחיל בכך שאומר שבדרך כלל הורינו רוצים בטובתינו. הם רוצים שיהיה לנו טוב ושנגדל להיות אנשים עצמאיים ומצליחים.
בשם ה'טוב' הזה. בשם ה'הצלחה' הזאת, הם עושים דברים נפלאים אבל גם טעויות רבות וקשות. המילים: טוב והצלחה כתובות במרכאות מכיוון שהן נתונות לפרשנויות רבות.. לא תמיד ה'טוב' וה'מוצלח' של אחד הוא הטוב והמוצלח של אחר, גם אם האחר הזה הוא בנו/ ביתו.
שנתחיל? ניתן דוגמה נפוצה מגיל 7 (כל אחד יוכל לשנות אותה לדוגמה שלו) ונראה את ביטויה כעבור 20-30 שנה.
על בגרות ואחריות
אני לא רוצה לגדול, אמרה לי בתי הבכורה (11). אני רוצה להשאר קטנה. אני אפילו רוצה להיות בת 5 שוב. ללכת לגן ולאכול את הכריך עם ממרח התמרים שהיינו אוכלים כל אחר צהריים.
מפחיד לגדול. האחריות מפחידה. את מי היא מפחידה? אני חושבת שאת מי שמבין את משמעותה. ולמה אני כותבת זאת, כי ה"קטנה" הזאת, שלא רוצה להיות גדולה, מבינה אחריות הרבה יותר מאיתנו המבוגרים. ולוקחת ברצינות את תהליך הגדילה כפי שהיה כדאי שאנחנו נראה אותו. אני כותבת כי יש לנו פה הזדמנות ללמידה. לכולנו.
שליטה
אחד הסיפורים הגדולים של חיי.. אני רואה בעצמי משהו שאינני אוהבת (לא אוהבת זה בעדינות) ופשוט לא מוכנה לקבל את זה או את עצמי עם זה, מתחיל מאבק.. שלי.. עם עצמי.. עם גינוי וביקורת וכעס ואשמה 'אבל זה שווה', אני אומרת לעצמי.. כי בסופו של דבר אנצח ואפטר מהדפוס המעצבן הזה.. הראש שלי אומר לי שרק ככה דברים יכולים להשתנות, רק כך אתקדם ואתפתח ואהיה מי שאני רוצה להיות.. קצת כמו מדינת צבא.. עד שנמאס לי ועצרתי לבדוק את הדברים. עם ההבנה הגיעה גם דרך אחרת: אפקטיבית יותר, בריאה יותר, עדינה יותר.
משמעות
אני זוכרת חוויה חזקה מתחילת שנות העשרים שלי. ישבנו כמה חבר'ה ביחד, דיברנו, צחקנו, שמענו מוזיקה ופתאום מילאה אותי תחושה של חוסר משמעות. הכל סתמי. מיותר. מרוקן ממשמעות. זה לא היה מצברוח או מלנכוליה וגם לא רגש חולף אחר או מחשבה. זאת הייתה תובנה.
עצמאות
המילים המנוגדות לעצמאות הן שעבוד ותלות.
האם אני עצמאי/ת? האם אינני משועבד/ת או תלוי/ה?
אין לך דרייב- מה עושים עם זה?
הידיים כבדות. הרגליים מדשדשות. העיניים נוטות להעצם.. כך בכל פעם שניגשת לעניין הזה שלך, שהחלטת לעבוד עליו/ להתקדם איתו.. ופשוט- אין לך דרייב!!
קרפה דיים הלכה למעשה
הסבר קצר:
קרפה דיים הוא ביטוי לטיני שטבע המשורר הרומי הורטיוס. פירוש המילה קרפה (carpe) הינו "לקט" (מלשון "הרם") ופירוש המילה דיים (diem) הינו "יום". אם כך, מבקש הביטוי לומר "לקט את היום" או "נצל את היום". ביטוי זה נכתב בתוך שיר והוא חלק ממשפט שמשמעותו: "נצל את היום וסמוך כמה שפחות על העתיד".
המשמעות שנוטים לייחס למשפט זה היא מפוקפקת. ובעצם, מטילה חוסר אחריות על אדם שבוחר לעצמו את המשפט כמוטו.
אולי אפשר
אולי אפשר לעצור לרגע
פוסט קצר על אהבה
מה אם אהבה תהיה המגדלור שלי?
אז בכל עניין שהוא, היא תהיה אבן הבוחן, לאורה אצעד
כשאתבלבל, היא תהיה שם כדי לתת לי כיוון
כמו כוכב הצפון
כמה פשוט
סובלים
אנשים סובלים. בכל מקום. כל הזמן. אנשים סובלים.
למה?
מי עוצר לשאול למה באמת?
וגם איך. איך אפשר לעצור את הסבל הזה?
פוסט נותן תקווה
האנרגיה שאת מבקשת לצבור היא בתוכך. את מלאה בה. ואת גם מלאה בביחד ובאהבה.
מה שחסר זה הקשר שלך עם כל הדברים שיש בך.
אין דבר יותר יצירתי מהטבע! פוסט אביבי
אין דבר יצירתי יותר מהטבע, אמרה לי שלי חברתי ואין מורה טוב ממנו, מוסיפה אני על דבריה.
ההתחדשות הזאת, לאחר תרדמת החורף, מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?
מהו טיפול בשבילי?
מהו טיפול בשבילי?
אדם מגיע עם מצוקה מסויימת. עם מטרה לא מושגת. עם רצון לא ממומש.
אנחנו יושבים ביחד ומבינים את מהות הדברים. הוא מדבר- אני מקשיבה.
פחד מלהרגיש את הכאב
היא מגיעה אלי בכל יום שלישי. אחר הצהריים. יושבת ומפטפטת בלי הפסקה. אני יודעת שהמצב החברתי שלה לא טוב לכן באה. אני יודעת שגם בלימודים היא מתקשה. בדרך לא דרך סיפרה בקושי שיש ילדה אחת שמצבה החברתי חמור משלה. על הכאב היא לא מדברת. אבל היא זועקת אותו בכל רמח"ח איבריה.